newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צפו: שוטר מכה עם נשק נער פצוע ששוכב על הקרקע

שוטר מג"ב ירה כדור ספוג לעבר נער בן 17 בעת שזה ברח ממנו ולא סיכן איש. כאשר הנער שכב פצוע וחסר אונים על הקרקע, הכה השוטר בראשו באמצעות קנה הנשק שלו. גלגלתו נשברה והוא נותח בראשו. בביה"ח הוא הוחזק כעציר מסוכן ונאזק למיטה. על הוריו נאסר לגשת למיטתו

מאת:

המקרה שאנו חושפים כאן התרחש באחד מימי השישי בתחילת חודש מרץ בעיירה סילוואד שמצפון-מזרח לרמאללה, תועד במצלמות אבטחה ותוחקר על ידי אנשי "בצלם". בסרטוני מצלמות האבטחה, שמתפרסמים לראשונה ב"שיחה מקומית", נראית קבוצה של ילדים נערים וצעירים, כשהם זורקים אבנים ליד תחנת דלק בעיירה. ג'יפ ממוגן של מג"ב מתקרב אליהם במהירות והנערים בורחים  לשדות הסמוכים. מהרכב יוצאים השוטרים. אחד מהם מתחיל לרדוף אחר הנערים הבורחים בגבם אליו כשהוא יורה לעברם כדור ספוג ממרחק של כ-20-30 מטרים. הנערים אינם מסכנים אף אחד בשלב הזה.

בתיעוד נראה אחד הנערים ד.ט. בן ה-17 כשהוא נופל לאחר שכדור הספוג פוגע בפלג גופו העליון מאחור. שוטר מג"ב שירה וממשיך לרדוף אחר הנערים הבורחים, מגיע בריצה אל הנער הפצוע השרוע על הקרקע, ואז חובט בראשו עם קנה הנשק שלו. הנער נותר מוטל על הארץ עד שהחיילים מבינים שהם צריכים לטפל בפציעות שלו.

"הרגשתי כאילו גוף קשה התנגש מאוד חזק בראש שלי", סיפר ד.ט לתחקירן "בצלם" על האירוע. "המכה הייתה כל-כך חזקה שנפלתי ארצה על הבטן. לפני שהצלחתי לקום, ראיתי את השוטר עומד מעל הראש שלי. הוא נתן לי מכה חזקה מאוד עם קנה הנשק שלו בחלק העליון של הראש שלי. הרגשתי בחילה, התחלתי לדמם ואז התעלפתי".

> לאיים, לצמצם ולהרוס: הבדואים מול מפעל הנישול של ישראל

ס', שצפה בעימותים באותו היום מן הצד, העיד בפני תחקירן בצלם על מה שאירע:

ראיתי ניידת של משמר הגבול רודפת אחרי הנערים, שעמדו ליד הבניין. האיש שישב ליד הנהג ירד מהר והתחיל לרדוף אחרי המפגינים, לתוך השדות. שמעתי ירי, אני לא בטוח של מה. אחד הנערים שברחו נפגע, לדעתי ממרחק של כעשרים מטרים בלבד. הנער, ד.ט., נפל ארצה בחבטה חזקה, על הפנים. השוטר הגיע אליו ומיד היכה אותו בראשו עם קנה הרובה שלו. אחר-כך הצטרפו אליו כמה שוטרים והתחילו לפזר את הנערים. הנערים נסוגו למרחק בטוח ומשם המשיכו ליידות אבנים לעבר השוטרים, שירו לעברם כדורי "גומי" ורימוני גז מדמיע. בינתיים הגיעו עוד שוטרים וחיילים ואחד השוטרים ניגש אליו ונראה כאילו הוא בודק את מצבו. אחרי כחמש דקות השוטרים ניסו להחזיק את הנער ולהוליך אותו, אבל הוא לא הצליח ללכת ונפל על הקרקע. הם הביאו אלונקה ולקחו אותו, מכוסה בחתיכת בד, לרכב של משמר הגבול, שפינה אותו מהמקום.

ד.ט. הועבר לבית החולים הדסה בירושלים. בבית החולים אובחן שבר בגולגולת ודימום פנימי בראשו, כמו גם שבר באחת הצלעות וריאה שמאלית חבולה. הוא נותח בראשו והיה מורדם למשך חמישה ימים. לאחר שבוע נוסף שוחרר לבית חולים ברמאללה ושלושה ימים מאוחר יותר שוחרר משם לביתו.

מחסומי זכוכית

על הפציעה הקשה של ד.ט. שמעו הוריו מפי ראש מועצת סילוואד שהגיע לביתם לדווח להם. בנם שוכב בבית חולים עם פגיעת ראש ובמת"ק (מנהלת התיאום והקישור) אומרים להם כי יוכלו לקבל אישור לבקרו רק למחרת. הבירוקרטיה של הכיבוש עובדת לאט, ובשעה שש בערב, מעל ל-24 שעות לאחר שבנם נפצע, כשבאמתחתם אישור שהיה לשלושה ימים מלאים, הם מצליחים להיכנס סופסוף למחלקה בה מאושפז בנם ולראות אותו לראשונה. אבל רק מעבר לחלון. אנשי הבטחון במקום אינם מאשרים להם להיכנס לחדר.

האב, מוחמד ט., סיפר לתחקירן בצלם איאד חדאד על מה שעבר על משפחתו:

את הבן שלנו יכולנו לראות רק מאחורי הזכוכית של חדר ההתאוששות. הוא ישן במיטה, מחובר למכשירים, הראש שלו חבוש בתחבושת לבנה, כך שראינו רק את האף. בפתח הדלת עמדו שני אנשי כוחות ביטחון. חבר שלי, שיודע עברית, שאל את האחות מה מצבו של בני, היא ענתה לו בעברית והוא תרגם. הוא אמר שהבן שלי סובל משבר בגולגולת ושכרתו לו חלק מעצם הגולגולת, שתשוחזר בעוד שלושה חודשים. היא הוסיפה שהוא מורדם כעת ואי אפשר לדבר אתו, וניסתה להרגיע אותנו ואמרה שמצבו יציב.

ניסינו להיכנס לחדר כדי לראות את הבן שלנו מקרוב, כי המראה שלו מאחורי הזכוכית שבר לנו את הלב ורק העציב אותנו עוד יותר. אבל איש כוחות הביטחון לא נתן לנו להיכנס. כששאלנו למה, הוא אמר שהבן שלי עצור, אבל לא הסביר למה. המשכנו להסתכל על הילד שלנו מאחורי הזכוכית, כשאמא שלו בוכה ואני מנסה להרגיע אותה. כעבור שעה עזבנו, כי לא היה טעם להישאר – הרי אי אפשר להיכנס אליו, לגעת בו או לדבר אתו, והוא ישן. מהגוף שלו, שמחובר לכל המכשירים אי אפשר היה לראות כלום.

ההורים חזרו לבקר את בנם גם למחרת וגם ביום השלישי להיתר השהייה שלהם. בכל הפעמים שביקרו אנשי הבטחון לא התירו להם להיכנס לחדר ואפשרו להם להתבונן בו רק מבעד לחלון הזכוכית. אחרי שלושה ימים החליט המת"ק שלא לחדש את אישורי השהייה של הוריו. פתאום צצו להן סיבות בטחוניות. לאחר מכן הסכימו לחדש את אישור הכניסה רק לאמו. אביו לא הורשה לבקרו שוב במהלך שאר תקופת אשפוזו בהדסה.

לאחר חמישה ימים התעורר הנער כשהוא לבד בבית החולים. לאחר שחרורו סיפר לתחקירן "בצלם": "כשהתעוררתי ביום החמישי ראיתי שיש עליי שמירה והבנתי שאני עצור. אחרי שהמצב שלי התחיל להתייצב ולהשתפר, העבירו אותי מחדר ההתאוששות למחלקה. אני לא יודע איך קוראים לה. הם כבלו אותי עם אזיקי מתכת בידיים וברגליים למיטה שישנתי בה".

רק לאחר תשעה ימי אשפוז אפשרו לדודו של הנער לבקר אותו במחלקה בה אושפז. 12 ימים לאחר התקרית הועבר הנער באמבולנס לבית חולים "אל-איסתישארי" ברמאללה, שם הוסרו התפרים מראשו, ושלושה ימים אחר כך שוחרר לביתו. לא עצור ולא בטיח.

תגובת משטרת ישראל:

באותו היום התפרעו עשרות מתפרעים תוך יידוי אבנים לעבר הנוסעים בציר 60 וסיכון חיי אדם. למקום הוזעקו לוחמי מג"ב שפיזרו את המתפרעים תוך ביצעו שימוש באמצעים לפיזור הפגנות.

הלוחמים שזיהו את החשוד מיידה אבנים, ביצעו אחריו מרדף במסגרתו נפל ונחבט בראשו ולמרות זאת ניסה שוב להימלט מהמקום. משנתפס ונעצר קיבל טיפול רפואי ע"י חובש מג"ב שהגיע למקום, טיפול לאחריו פונה לבית החולים.

> בתמונות: המחאה העממית בירושלים שניצחה את נתניהו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf