newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קורס של הטכניון מלמד למכור נשק ישראלי לעולם

הקורס של המוסד האקדמי המוביל מלמד כיצד למתג ולשווק את מוצרי הבטחון הישראלים לקהלים בינלאומיים. זהו לא שיתוף הפעולה היחיד של הטכניון עם התעשיות הבטחוניות

מאת:

כותבת אורחת: שימרית לי

בניגוד לאמנה הרווחת, תעשיות הנשק הישראליות לא כוללות רק את הממשלה ואת יצרני הנשק. גם האקדמיה, מרחב שנתפס כמעוז של חופש הביטוי וכעצמאי מאינטרסים תאגידיים, ממלאת לעיתים קרובות תפקיד מכריע, אם כי פחות ידוע, באותה מערכת. ומשיתוף הפעולה של האקדמיה עם אלימות אסור להתעלם.

לכן הצטרפתי בערב חמישי שעבר לקבוצה קטנה של פעילות "קואליציית נשים לשלום" שהתכנסה מחוץ לקמפוס התל אביבי של הטכניון במתחם שרונה, כדי למחות נגד תוכנית להכשרת מנהלים בנושא "יצוא בטחוני" שיזם המוסד הטכנולוגי המוביל.

מטרת התוכנית בת שלושת החודשים, "קורס אסטרטגיה בטחונית לשווקים בינלאומיים", היא להכשיר לתפקידים בתחום הייצוא הבטחוני, והיא תעסוק במיתוג ושיווק של התעשיות הבטחוניות הישראליות לקהלים בינלאומיים. זו הפעם השניה שהטכניון מציע את הקורס הזה למנהלים, עורכי דין, יועצים וחוקרים בתחום הייצוא הבטחוני. הסדנאות יתמקדו בחוקים תקנות ונהלים בענייני ייצוא בטחוני, היכרות עם עולם הסייבר כמו גם עם מקומו של משרד החוץ בייצוא הבטחוני, תקשורת שיווקית, וייבחנו מקרי מבחן מדרום אפריקה ומהודו.

> עתירה לעליון: לעצור את הייצוא הבטחוני לבורמה בשל פשעים נגד האנושות

לא למיליטריזם באקדמיה. מפגינות מול השלוחה של הטכניון במתחם שרונה בתל אביב במחאה על פתיחתו של קורס לייצוא נשק במוסד מחיפה (צילום: שמרית לי)

לא למיליטריזם באקדמיה. מפגינות מול השלוחה של הטכניון במתחם שרונה בתל אביב במחאה על פתיחתו של קורס לייצוא נשק במוסד מחיפה (צילום: שמרית לי)

הנשק הישראלי משמש לרדיפות

הקונים במתחם שרונה חלפו על פני ההפגנה הצנועה. חלקם עצרו כדי לקרוא את השלטים שאחזנו ולשאול למה אנחנו נמצאות שם. אחרים היו קצת יותר עויינים. אדם אחד אפילו איים עלינו כשאקדח תחוב במכנסיו, בעודו מנפנף בסמן לייזר בפנינו וממלמל שהוא "ימחק" אותנו.

לא יכלתי שלא לשים לב לאירוניה שנבעה מבחירת המילים שלו, שכן מחיקה – של חיים, זכויות והיסטוריה – היא בדיוק הסיבה שבגללה קיימנו את המחאה הזאת.

התעשיות הבטחוניות הן המעסיק הגדול היותר במשק, מה שאומר שהן כמעט חסינות בפני ביקורת. אבל לאחרונה הן נמצאות תחת ביקורת ציבורית גדולה יותר בשל חלקה בייצוא נשק למשטרים דכאניים. בינואר האחרון, קבוצה של פעילי זכויות אדם הגישה באמצעות עו"ד איתי מק עתירה דחופה לבית המשפט העליון בדרישה להפסיק את הייצוא הבטחוני לבורמה, כשהיא מדגישה את הרדיפה השיטתית של המדינה את המיעוט האתני המוסלמי, הרוהינגיה, המונה 1.2 מליון בני אדם.

עו"ד מק הגיש גם תביעה לפתוח בחקירה פלילית נגד סוחרי נשק ואנשי משרדי החוץ והבטחון שהיו מעורבים בעסקאות נשק עם המשטר הדיקטטורי האכזרי של אוגוסטו פינושה, שהיה אחראי על רצח, עינויים והיעלמות של עשרות אלפי אזרחים בצ'ילה בשנים 1973 עד 1990.

> לבקשת המדינה הוטל חיסיון על עתירה נגד יצוא ציוד מעקב לדרום סודן

פגישה בין פינושה לג'ימי קרטר ב-1976 (משרד החוץ של צ'ילה)

גם עם הרודן הזה ישראל שיתפה פעולה. פגישה בין פינושה לקיסינג'ר ב-1976 (משרד החוץ של צ'ילה)

הקשרים המסחריים וצבאיים של ישראל עם מילציות צבאיות בדרום סודאן – גם במהלך מלחמת האזרחים העקובה מדם המתמשכת במדינה, עם ממשלת דרום אפריקה בזמן האפרטהייד, ועם ממשלת ההוטו בזמן שזו ביצעה ג'נוסייד בבני הטוטסי ברואנדה הם שותפות לדבר עבירה.

עם זאת, המעורבות של האקדמיה בתחום זה, בסכסוכים אלו או אחרים, כמעט שאינה נבחנת. "הגיע הזמן לשנות זאת", אומרת שחף ויסבין מקואליציית נשים לשלום. "מטרת המחאה היא לתת נראות למיליטריזם השקוף של האקדמיה" היא מסבירה. "באמצעות האקדמיה התעשיות הבטחוניות יכולות להציג עצמן כמי שמקדמות פיתוחים טכנולוגיים ועוסקות בתיאוריה בצורה מנותקת מההשפעות האלימות על המצב בשטח".

בדצמבר השיק "חמושים" – פרויקט של הקואליציה שחוקר את התעשיות הבטחוניות של ישראל – קמפיין חנוכה שכלל שמונה פעולות קטנות שמטרתן להעלות מודעות בנושא, ביניהן גם גינוי של הליגה נגד השמצה שנותנת חסות לאימונים של כוחות הבטחון האמריקאים בישראל. השבוע השיקה הקבוצה קמפיין מכתבים לטכניון שקורא למוסד האקדמי לבטל את הקורס בייצוא נשק ו"לא להיכנע למיליטריזם באקדמיה".

אלימות בחסות אקדמית

הקורס שמציע עכשיו הטכניון הוא אולי חדש יחסית אבל זו לא הפעם הראשונה שבה הטכניון פועל בשיתוף פעולה עם התעשיה הבטחונית: האוניברסיטה פיתחה יחד עם צה"ל חברת ""קטרפילר" דחפור מסוג D9N הפועל בשלט רחוק, ומשמש את הצבא להריסות בתים של פלסטינים; חברת בת של הטכניון ייצרה את "הצעקה"- מערכת אקוסטית שיוצרת רעש ברמות שאינן נסבלות לבני אדם במרחק של מאה מטר. המערכת הזאת לפיזור הפגנות, שמוגדרת כ"לא קטלנית", משמשת בעיקר כדי לדכא הפגנות בלתי אלימות בשטחים הפלסטינים הכבושים.

> הסרת הסנקציות הכלכליות מעל סודאן: תמיכה בטרור

חיילים מיחידת "רוכבי השמיים" המפעילים כתב"מים מתוצרת "אלביט מערכות" במהלך אימון בצאלים. (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

חיילים מיחידת "רוכבי השמיים" המפעילים כתב"מים מתוצרת "אלביט מערכות" במהלך אימון בצאלים. (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בשנת 2013, מאיר שליט, המנהל האקדמי של הטכניון, נאלץ להתפטר מתפקידו כראש האגף לפיקוח על הייצוא הבטחוני במשרד הבטחון לאחר שאישר ייצוא של מוצר בטחוני לצרפת בלא פיקוח על המשך שיווקו, וזה התגלגל לבסוף לסין – בניגוד לתקנות הסחר בנשק בארה"ב.

בנוסף, מתחזק הטכניון קשר הדוק עם "אלביט מערכות", החברה הציבורית הגדולה ביותר לנשק ובטחון, שאחראית על כ-85 אחוזים מכלי הטייס הבלתי-מאוישים (כתב"מים) בהם עושה הצבא שימוש, כמו גם למערכות המעקב האלקטרונית המוצבות על חומת ההפרדה בגדה המערבית. לדברי החוקר שיר חבר, פתח הטכניון בחיפה מרכז למחקר אלקטרו-אופטי ביחד עם אלביט, והטכניון "מכשיר סטודנטים במיוחד כדי לעבוד באלביט".

בשמאל בישראל, התנגדות למיליטריזם נתפסת פעמים רבות רק במונחים של סירוב לשרת בצבא. אבל הפעילה סהר ורדי אומרת שלעיתים קרובות מתעלמים מכל שהאקדמיה מהווה מרחב יעיל לגיוס של סטודנטים ומרצים. "הפרויקט הזה יכול להזין את הדיון סביב החרם האקדמי על מוסדות ישראלים", היא אומרת.

בסוף המחאה ביום חמישי, מנהל הקורס יצא החוצה עצבני, כששני שוטרים צידו. ורדי תיארה את העימות שהתפתח מולו כהצלחה: "הפעולה הזאת, מול דוגמא כל כך בוטה לשיתוף הפעולה של האקדמיה עם אלימות ממסדית, תדרבן אותנו להמשיך לפעול בנושא".

שימרית לי היא דוקטורנטית באוניברסיטת ניו יורק, המתמקדת בתרבות חזותית של מיליטריזם ומסחור של מלחמה בישראל/פלסטין. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+ ותורגם לעברית על ידי יעל מרום.

> בין פטריארכיה לכיבוש: הדיכוי הכפול של נשות עזה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf