הוועדה לזכויות הילד קוראת לפתוח מרכזי הדרכת הורים ברשויות המקומיות
למרות ההכרה בחשיבות של מתן כלים להורים לילדים בגיל הרך, משרד החינוך צמצם תמיכתו, ומרבית מרכזי הורים בפריפריה נסגרו. הצלחה בחמש יחידות מתמטיקה לא מתחילה בכיתה י"ב או בקמפיין של שר החינוך אלא בשנים הראשונות לחיינו, ושם צריך להשקיע
בעיני מערכת החינוך (ולא רק בישראל) הילדים צצים להם פתע פתאום בגיל חמש, וזאת נחשבת נקודת ההתחלה של חינוכם. גם אם מכירים בכך שילדים מתחנכים בשנים הראשונות לחייהם בחיק משפחתם, עדיין הדעה הרווחת היא שאין קושי "ליישר קו" בגיל חמש, ולהעניק לכל הילדות והילדים התחלה הוגנת והזדמנות שווה.
אולם הנחה זאת היא פשוט טעות. הלמידה מתפתחת במהותה, ולכן כל מה שנלמד תחילה מהווה מסד לכל למידה נוספת בעתיד. גם ההתחנכות היא הדרגתית, ולכן העמדות והערכים המוטמעים בגיל הרך מהווים מסד לאישיותו של הילד לעתיד. הילד לא משתנה, במובן של "הופך להיות אחר", אלא מתפתח – במובן של דבר נבנה על דבר. החדש מורכב על הישן, מעדן ומגוון אותו, אבל לא מחליף או מכחיד את מה שהילד כבר רכש.
במילים אחרות, ההצלחה של תלמיד בחמש יחידות במתמטיקה לא מתחילה בכיתה יב' במורות ומורים מצוינים, תוכנית לימודים משופרת ומסע יחצני של שר החינוך. חמש יחידות במתמטיקה מתחילות בשנים הראשונות לחיינו, כאשר אנחנו רוכשים בעזרת הורינו מושגי יסוד כגון: דבר, יש, כאן, אחד, הרבה, ועוד, נוסף, לפני, מתחת, כמות, מתאים, קשור… וכך הלאה אין ספור מושגים שמייצגים את תפיסתנו את העולם.
> בין פיכחון לחמלה: יונתן שפירא סוגר מעגל באלבום בכורה
משפחה. אילוסטרציה. (הדס פרוש/פלאש90)
גם תכונות האישיות מתעצבות בגיל הרך. מתוך הקשר עם ההורים אנו מפתחים הבנה לגבי המקום שלנו בעולם. ביטחון בכך שיש לנו מה לומר, לעשות ולתרום; ומכאן גם ההכרה והכבוד לקיומם העצמאי של אחרים. כאשר מגיע ילד עם אישיות בטוחה לחברת הילדים בגן או בבית הספר, הוא מקבל חיזוק להתנהגותו מהמורה ומחבריו, ובכך מתחזק עוד. ילד חלש יותר מבחינה חברתית יקבל תגובה שלילית מהסביבה, ובכך ייחלש עוד.
כללו של דבר. בגיל חמש – כאשר הילדים נכנסים אל מערכת החינוך – הם כבר עולם ומלואו. ולכן – הנה הדבר החשוב: חינוך ההורים בשנים הראשונות הוא קריטי עד מאוד. ולכן – הנה ההמשך החשוב: ראוי שהחברה תסייע בידי הורים שלא זכו להתנסות בחינוך הורים כאשר הם היו ילדים, ללמוד כיצד עושים זאת. וזה ממש פשוט, רק צריך הכוונה קלה: כיצד לספר סיפור, לשחק משחק, לשוחח, להקשיב ולאכול יחד ארוחה משפחתית. די בזה כדי לשנות מהקצה אל הקצה את עתידם של הילדים.
להתמודד עם אתגרי ההורות
יש מי שמנסה לקדם רעיון זה ובראשם המועצה הציבורית להורות בישראל, בראשותה של רינה כהן. בשבוע שעבר, (28.2) קיימה הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשות חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, ישיבה לרגל יום המשפחה בנושא מרכזים להדרכת הורים הפועלים בישראל. הדיון סוכם במכתב חשוב ששלחה חברת הכנסת שאשא ביטון לשרי הממשלה הרלוונטיים. מתוכו אדגיש שני אתגרים לקראת גיבוש מדיניות ציבורית להורים בישראל.
האתגר המרכזי הוא במדיניות ובסדרי העדיפויות של משרד החינוך, שבתוכו פועלת יחידה קטנה ודלת משאבים בשם "תחום הורים ומשפחה". מתברר כי בעבר פעלו בישראל כשישים מרכזי הדרכה להורים (שאינם מטופלים בידי שירותי הרווחה), אולם משרד החינוך בחר לקצץ בתקציב התמיכה בהם. כך קרה שמרבית המרכזים להורים נסגרו, וכיום נותרו רק שנים-עשר מרכזים פעילים. כמובן, ברשויות המקומיות החזקות המסוגלות לממן את הפעלתם. והנה לכם מעגל העוני העובר מדור לדור: דווקא ההורים ברשויות החלשות, שזקוקים להדרכה בסיסית על מנת להעניק לילדיהם בסיס חינוכי טוב יותר, אינם זוכים לעזרה הנדרשת.
האתגר השני נמצא באחריות הרשויות המקומיות. הסיוע להורים ולילדים בגיל הרך נחלק בישראל בין מספר משרדי ממשלה: חינוך, רווחה, בריאות וכלכלה. להם יש להוסיף את קופות החולים וכן עמותות וארגונים שונים הפועלים בתחום ההורות, וכן בתחומי הבריאות והרווחה של הילדים. במצב זה נדרש מראש הרשות המקומית לאגם תקציבים ולאחד תחת הנהגה אחת את כל הגורמים הפועלים ברשות, על מנת לתת מענה מתואם להורים.
אני מזמין את מי שצדק חברתי לנגד עיניו להצטרף לקריאה להקמת מרכזים להורים ולמשפחה ברשויות המקומיות. הורים יכולים בפעולות יומיומיות פשוטות להעניק לילדיהם סיכוי והזדמנות, דבר שהמערכת הציבורית לא יכולה לעשות, כפי שהוסבר בפתיח.
> להיות זה שתמיד מבקשים ממנו להציג תעודת זהות
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
למתעניינים בתחום: מכתב הסיכום של הישיבה ששלחה יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, לשרי החינוך, הרווחה והקליטה, יוניס"ף וליו"ר השלטון המקומי לא פורסם ברשת, ולכן אני מביא אותו כאן במלואו:
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה ישיבה בנושא: "הורות בעידן המודרני – מרכזי הורות ומשפחה" לציון יום המשפחה. הישיבה שהתקיימה ביוזמת ח"כ איילת נחמיאס ורבין וביוזמתי, נערכה ביום ב' באדר התשע"ז – 28 בפברואר 2017, והשתתפו בה נציגי: משרד הרווחה, משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, המועצה הציבורית להורות בישראל, מרכזי הורים, מכון אדלר, אנשי אקדמיה, יוניסף, הסתדרות הפסיכולוגים, העמותה לילד בגיל הרך ומוזמנים נוספים.
ההורות בעידן המודרני מזמנת אתגרים רבים: מציאות דינמית וסביבה חברתית משתנה, שעות עבודה ארוכות להורים; טשטוש גבולות בין העבודה לבית כאשר ההורים זמינים למקום העבודה בכל שעות היממה; קשיים בתקשורת בין הורים לילדים; סמכות הורית בנסיגה; ועליה מתמדת בשיעור הגירושין, בקרב כל שכבות האוכלוסיה.
בעבר היו בארץ כ-60 מרכזי הורים שלא לאוכלוסיות רווחה, אך בשל צמצום התמיכה של משרד החינוך כיום יש רק 12 מרכזים בישובים חזקים שיכולים לתקצב זאת. באופקים, דימונה, מעלות ונתיבות נסגרו מרכזים.
בפני הוועדה הוצגו מודלים שונים של מרכזים להדרכת הורים, אליהם מגיעים הורים מרקע סוציו-אקונומי מגוון ומכל שכבות האוכלוסיה, וכן הורים לילדים בגילאים שונים – מגילאים רכים ועד גיל ההתבגרות ואף גבוה מזה. בין השאר, הוצגו בישיבה מודל לפיו מקומות עבודה מארגנים קבוצות הדרכה להורים, ו"קו מענה" להורים לילדים בגיל הרך שמופעל על ידי ויצ"ו. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל כ-300 מרכזי הורים ברחבי הארץ. מרבית המסתייעים במרכזים אלה הם מאוכלוסיות המוכרות למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, ונמסר כי הביקוש והצורך לשירות במרכזים אלה עולה על ההיצע.
נציגי יוניסף שהשתתפו בישיבה הציגו מחקר שנערך על ידי יוניסף העולמי, בקרב בני נוער בני-15 ממדינות ה – OECD ומעלה ממצאים מדאיגים: המחקר בדק את מספר הפעמים בשבוע בהם ילד משוחח עם הוריו ואת מספר הפעמים בהם ילד אוכל ארוחת ערב משותפת עם הוריו. בשתי השאלות נמצאת ישראל בתחתית הטבלה ביחס לשאר המדינות שנבדקו. הם הוסיפו שבצרפת חוקק חוק המתיר לעובדים להתנתק מהפלאפון בשעות שלאחר שעות העבודה.
להלן סיכום הדיון והחלטות הוועדה:
1. הוועדה קובעת כי אתגרי ההורות בעידן המודרני מצריכים מתן כלים בידי כלל ההורים, שיסייעו להם לעמוד באתגרים אלה ולהיות מבוגרים רלוונטים ומשמעותיים עבור ילדיהם.
למרכז השלטון המקומי:
2. הוועדה קוראת למרכז השלטון המקומי לפתח מרכזי הדרכה להורים בשיתוף המשרדים הרלוונטיים: משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד העלייה והקליטה.
3. הוועדה מציעה להשתמש במרכזי הגיל הרך שקיימים ברשויות מקומיות שונות, כפלטפורמות בהן ניתן להפעיל מרכזי הורים.
למשרד החינוך:
4. הוועדה קוראת להגדיל את התמיכה במרכזי הורים קיימים ולפעול להקמת מרכזי הורים ברשויות.
למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים:
5. הוועדה קוראת להוסיף תקציבים ולהרחיב את פעילות מרכזי ההורים שפועלים מטעם מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, במטרה לתת מענה לכל האוכלוסייה הנזקקת.
ליוניסף:
6. הוועדה מבקשת לקבל את המחקר שהוצג בישיבה.
7. הוועדה מבקשת לקבל את החוק הצרפתי שהוצג בישיבה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
