newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עסקאות נשק ותיאום אידאולוגי: ראש ממשלת הודו מגיע לישראל

ביקורו הראשון של ראש ממשלת הודו מודי לציון עשרים וחמש שנים מאז כוננו ישראל והודו יחסים דיפלומטיים יחל היום. פוליטיקאים בהודו רואים בביקורו של מודי תמיכה בכיבוש הישראלי

מאת:

ראש ממשלת הודו נרנדה מודי יגיע היום (שלישי) לביקור בן שלושה ימים בישראל. לצד פגישות עם הדרג המדיני, יסייר מודי באתרים ברחבי הארץ וישתתף במפגש של מנכ"לים בכירים משתי המדינות. בנוסף, יערך לכבודו אירוע חגיגי ורב-משתתפים בו ייקחו חלק בני הקהילה ההודית בישראל, כולל יהודים ישראלים יוצאי הודו. זהו הביקור הראשון של ראש ממשלה הודי בישראל, והוא נערך בסימן 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, שהחלו בשנת 1992.

הודו הכירה במדינת ישראל בשנת 1950, אבל עברו 42 שנים עד שפתחה עמה ביחסים דיפלומטיים, וזאת בשל תמיכה היסטורית במטרה הפלסטינית. לאורך השנים הודו ניסתה לאזן בין קשריה עם ישראל ועם הפלסטינים, אולם נראה כי הביקור הנוכחי מסמל שינוי מסוים במגמה זו.

בניגוד למנהיגים הודים אחרים שהגיעו לאזור, מודי יפסח על ביקור ברשות הפלסטינית. כדי לשמור בכל זאת על איזון מסוים ועל הקו המסורתי של הודו, הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס הוזמן להודו בחודש מאי האחרון לביקור בן ארבעה ימים. לקראת הביקור, הדגיש שר החוץ ההודי את הקשרים ההיסטוריים הקרובים בין הודו לפלסטין, ואמר כי "מלבד תמיכה פוליטית במטרה הפלסטינית, הודו ממשיכה לספק תמיכה בתכניות פיתוח בפלסטין ובהרחבת סיוע כלכלי וטכני".

למרות זאת, דיפלומטים וגופי תקשורת מצביעים על כך ש"הודו וישראל כבר לא מהססות להחצין את היחסים ביניהן", וכי הדיפלומטיה של מודי מול הפלסטינים מתגמדת לעומת ביקורו הנוכחי בישראל. אסד א-דין אווייסי, פוליטיקאי מוסלמי וחבר בפרלמנט הפדרלי של הודו, טען בהקשר הזה כי "הביקור של מודי בישראל רק יחזק את הכיבוש של פלסטין".

עסקאות נשק וטכנולוגיה, ותיאום אידאולוגי לאומני

ההכנות הקדחתניות לקראת בואו של מודי מעידות על כך שמדובר בביקור הכי חשוב השנה לישראל אחרי דונלד טראמפ. כל כך חשוב, שמודי אף יישן בסוויטה היוקרתית במלון המלך דוד בירושלים, בה שהה טראמפ בעת ביקורו בעיר. קבלת הפנים של ראש ממשלת הודו תתקיים בפאר ובהדר, שתוכננה בקפידה זה חודשים. שטיח אדום ייפרס בפניו, ובין מברכיו יהיה גם מיכאל (מיקי) פרדמן, ראש חבר המנהלים של קבוצת מלונות דן, שבבעלותה מלון המלך דוד.

פדרמן הוא גם יו"ר חברת התעשייה הביטחונית אלביט מערכות, שחתומה על הסכמי-עתק עם הודו. זה הופך אותה לחלק מקבוצה של חברות ישראליות לייצור ביטחוני, בהן התעשייה האווירית לישראל, שמסייעות למפעל המודרניזציה של צבא הודו, אותו החל מודי. מפעל זה, שסכום ההשקעה הכולל בו הוא מאה מיליארד דולרים ולוקחות בו חלק נכבד גם רוסיה וארצות הברית, נועד לחזק את יכולותיה ומעמדה מול שכנותיה סין ופקיסטן.

בין המטרות המוצהרות של ביקור מודי בישראל הן חיזוק וקידום שיתוף הפעולה הקיים בין המדינות, בדגש על ייצוא ישראלי של תוצרים וטכנולוגיה לשימוש ההודים בתחומי המים, החקלאות והחלל; הרחבת העסקאות בתחום המסחר והשירותים ואף הרחבת שיתוף פעולה מדעי ואקדמי. אבל מעל לכל, מרכז הכובד של ההסכמים שנחתמו עם הודו בשנים האחרונות ובפרט בחודשים האחרונים הוא התחום הביטחוני. הודו מהווה כיום את השוק הגדול ביותר לתעשיית הביטחון של ישראל, ורוכשת ממנה נשק וטכנולוגיה בסכום ממוצע של מיליארד דולר בשנה.

היותה של הודו מעצמה אסיאתית מתחזקת הופכת אותה לגורם חשוב לחיזוק כלכלי עבור ישראל, שמכבדת אותה בהשקעות ושואפת להמשיך ולהרוויח משיתוף הפעולה בין השתיים. אבל נראה שיותר מתמיד, האידאולוגיה הלאומנית והימנית של ראש הממשלה מודי תורמת לעלייתה של הודו כגורם מכריע עבור ישראל בזירה הדיפלומטית, בה היא מאבדת נקודות מכיוון המערב. היחס של מודי כלפי האוכלוסייה המוסלמית במדינתו, המהווה את המיעוט הדתי הגדול ביותר, בהחלט מתיישב עם העקרונות המובילים את ממשלת הימין בישראל.

> השאלון למתמודדי העבודה: מי יהיה מוכן לשבת עם ערבים בקואליציה?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf