newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רפי פרץ מוכיח: אפרטהייד וזכויות ללהט"ב לא הולכים ביחד

לאור האמירות של שר החינוך החדש רפי פרץ בעד טיפולי המרה וסיפוח השטחים, ארגוני קהילת הלהט"ב צריכים להחליט האם הם מוכנים להמשיך לשתף פעולה עם מדיניות של אפרטהייד וכיבוש בתמורה להבטחה לזכויות ללהט"ב

מאת:

לפני מספר שנים חזרתי למערכת החינוך אותה עזבתי בטריקת דלת בכיתה י"א, אומללה וכועסת. החלטתי לחזור על מנת לנסות להעניק לנוער להטב"קי במערכת החינוך סביבה מעט יותר תומכת ומאפשרת או לפחות קצת פחות עוינת, בתור מתנדבת בחוש"ן – ארגון ההסברה החינוכי של הקהילה הגאה. במשפט אחד שאמר אמש רפי פרץ בראיון לדנה וייס, על אמונתו ותמיכתו בטיפולי המרה ללהט"ב, הוא גרם נזק נוראי לבנות ובני נוער רבים השואפים לקבלה עצמית וקבלה חברתית. בכוחו של משפט אחד כזה שיוצא מפיו בראיון במוצאי שבת, למרר את חייהם של אינספור נערים ונערות ברחבי המדינה. ואין לי צל של ספק שבתור שר חינוך, בהינתן האמונות שהוא מביע, בכוחו ובכוונתו לייצר אווירה אלימה, דכאנית ומסוכנת עבור נערים ונערות בנות קהילתי.

הזעזוע הציבורי, והקריאות לפטר את פרץ מתפקידו כשר החינוך באופן מיידי ועוד בטרם נפתחת שנת הלימודים על רקע אמונתו ותמיכתו בטיפולי המרה – מוצדקים ביותר. המינוי של רפי פרץ לשר החינוך הוא אולי זמני, ואולי קרה במקרה כמו שציינה דנה וייס בכתבה, אבל פרץ מצהיר כי זהו תפקיד חלומותיו, וכי הוא מוכן למלא את התפקיד גם בעשור הקרוב. "מבחינתו שטח כבוש לא ישוחרר", מפרשת וייס את הרצון של פרץ להנחיל את הערכים שלו דרך משרד החינוך, אבל היא לא מתכוונת רק לטיפולי המרה.

צילום מסך, החדשות

צילום מסך, החדשות

בהמשך האייטם עומדים פרץ ודנה וייס במרפסת בבניין משרד החינוך בירושלים ומשקיפים על כיפת הסלע. "אתה רוצה לראות שם בית מקדש ביום מן הימים?" שואלת וייס, ושר החינוך החדש עונה לה שזהו חלומו של כל יהודי. האם צריך לפעול כדי להגשים את החלום הזה, שואלת וייס, ופרץ עונה כי "דרך הפעולה היא חינוכית. חינוכית". ומסביר בדיוק מדוע הוא מעוניין בתפקיד שר החינוך – כדי להנחיל לבני נוער ערכים משיחיים בלתי מתפשרים. ומה המטרה של פרץ? כך הוא מסביר בצורה פשוטה וישירה לוייס "אני רוצה להחיל את הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון… זו הארץ שלנו". כשוייס שואלת האם ייתן אזרחות שווה לכל התושבים שם, הוא עונה בלי היסוס ש"לא תהיה להם הכרעה פוליטית". "זה נקרא אפרטהייד!", מתרעמת דנה וייס, ופרץ לא ממצמץ.

בעולם הערכים של רפי פרץ והציבור אותו הוא מייצג – זכויות אדם וזכויות אזרח אינם ערכים שיש לשאוף אליהם אלא בדיוק ההיפך. שני הנושאים האלו שעלו בראיון איתו, מסתדרים היטב זה עם זה. אבל בעוד התקשורת והקהילה הגאה התנפלו בחמת זעם (מוצדקת כאמור) על אמירותיו ההומופוביות והמזיקות, מה שלא מופיע אפילו באותיות הקטנות של מרבית הדיון אודות הראיון המפחיד, הוא תמיכתו ושאיפתו הבלתי מסויגת לסיפוח שטחי הגדה המערבית ולכינון משטר אפרטהייד.

אם יש מי שסבור שניתן לקיים מדיניות ליברלית כלפי להט"ב ביד אחת ולכבוש ביד השניה, טעות בידו. עולם הערכים של רפי פרץ ודומיו, שמצדיק דיכוי ואלימות כלפי להט"ב, הוא אותו עולם ערכים שמצדיק כיבוש, סיפוח ואפרטהייד. ועולם ערכים ששואף לשחרור וצדק, זכויות אדם ושוויון, צריך לדרוש זאת עבור כל מי שסובלת וסובל תחת המשטר הנוראי הקיים כאן כבר עשרות שנים. השורש, מגיע מאותם מעמקים ומקורות.

צילום מסך, החדשות

צילום מסך, החדשות

שר החינוך רפי פרץ מאפשר לקהילה הגאה הזדמנות להכריע – האם להמשיך לשתף פעולה עם מדיניות של אפרטהייד ודיכוי של מיליוני פלסטינים בשטחים בתמורה להבטחות (חסרות כיסוי בינתיים) לזכויות ללהט"ב? האם אנחנו מוכנים להמשיך לשחק את המשחק הכפול – להיאבק על זכויותינו בזמן שאנחנו משתפים פעולה עם מדיניות מפלה וגזענית כלפי לא יהודים? האם אנחנו מוכנים להמשיך לשמש כשגרירי הסברה שתפקידם למתג את ישראל ברחבי העולם כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון בזמן שאנחנו כובשים עם אחר?

אולי הגיע הזמן לשנות כיוון במאבק שלנו, ולהבין שאינו נפרד ממאבק עבור חברה שהיא אחרת באופן מהותי מהחברה שבה אנחנו חיות כבר עשרות שנים – חברה שמבוססת על עליונות יהודית, על גזענות ועל דיכוי. אולי עכשיו כבר הגיעה העת להיאבק עבור חברה צודקת באמת, ולא להתפשר על שאיפה לפחות מכך. עלינו לגנות, להוקיע ולהתנגד לדבריו של רפי פרץ מכל וכל. גם את תמיכתו בטיפולי המרה, וגם את שאיפתו לסיפוח ואפרטהייד.

הערב תפגין קהילת הלהט"ב מול קרית הממשלה. כולי תקווה לראות רבבות רבות של אנשים ברחובות עד אשר יפוטר פרץ מתפקידו. כולי תקווה שלא נפסיק למלא את הרחובות עד אשר יפוטר מתפקידו כל גזען ולהט"בופוב, עד אשר יהיה ברור לכל שלהט"בופוביה וגזענות אינן ראויות או לגיטימיות ועד אשר נשיג צדק וזכויות לכל.

טניה רובינשטיין היא היא פעילה להט"בית פמיניסטית ורכזת בקואליציית נשים לשלום.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

המצב ברפיח מידרדר, ותושבים בורחים למרכז החרב של עזה

האיומים בפלישה, המתקפות המתגברות והתנאים הקשים באוהלים, דוחקים פלסטינים רבים לעזוב את "המקום הבטוח" האחרון ברצועת עזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf