אלפים בהפגנת המורים ברמאללה למען שיפור תנאי העבודה

כתב וצילם: אורן זיו

קרוב לעשרת אלפים מורים פלסטינים הפגינו ברמאללה היום בדרישה לשפר את תנאי השכר שלהם. זו הייתה הפגנת המחאה הגדולה ביותר בגדה המערבית מאז המלחמה האחרונה בעזה.

המפגינים התכנסו מול משרדי הממשלה בעיר וצעדו לכיכר מנרה, כשהם חוסמים כבישים מרכזיים בעיר. להפגנה הצטרפו מאות תלמידי תיכון, שצעדו ביחד עם המורים וצעקו "לא יצליחו לשבור את המורים שלנו"

ההפגנה התקיימה בשבוע הרביעי לשביתת המורים בגדה המערבית, מחאת העובדים הגדולה ביותר בשטחים בשנים האחרונות, כאשר המורים דורשים לשפר משמעותית את תנאי השכר שלהם, שכיום עומדים על 2,400 שקל לחודש למורה עם ותק.

> 2015: שיא במספר האסירים הפלסטינים בכלא

המשטרה הפלסטינית, בהוראה הרשות, נערכה לחסום את הדרכים המובילות למשרדי הממשלה כדי למנוע מהמפגינים להתקרב אליהם. כמות האנשים הגדולה לא אפשרה להם למנוע את הצעדה ההמונית ברחובות העיר, ששיתקה את הבירה הכלכלית של הגדה המערבית לשעות ארוכות.

כמו בהפגנות הקודמות, גם הפעם הקימה המשטרה הפלסטינית מחסומים בכניסות לרמאללה ובדרכים המובילות לעיר. מורים רבים שנחסמו בשבוע שעבר הגיעו לישון ברמאללה כבר אתמול בשביל ההפגנה. לפי דיווחים שונים בכביש המחבר את בית לחם ורמאללה עיכבו שוטרים פלסטינית מפגינות ואף הכו אותן. מורה שהגיע להפגנה צחק כשסיפר שחבריו משכם מצאו דרך לצאת מהעיר, שאינה חסומה על ידי הצבא הישראלי, אך נתקלו במחסום פלסטיני כשניסו להגיע לרמאללה.

> הכשלון: כך איבד מחמוד עבאס את החברה הפלסטינית

"אנחנו סובלים כבר יותר מעשרים שנה", סיפר לשיחה מקומית אדיב פאדל, מורה בבית ספר יסודי בעיירה עקרבה שליד שכם. "בגדה המערבית יש 40 אלף מורים, ואנחנו דורשים צדק מהרשות הפלסטינית, המשכורת שלנו לא מאפשרות קיום בסיסי. המשכורת הבסיסית היא אלפיים שקל למורה. זה לא מספיק אפילו לאוכל ולבגדים לילדים שלנו. אנחנו שובתים מעל חודש ובינתיים אנחנו ממשיכים.

"ראש הממשלה חמדאללה אומר לנו 'תחכו שנמצא נפט ברמאללה, ואז נתגמל את המורים', אבל אנחנו לא בערב הסעודית ואין פה שום נפט. התלמידים, ההורים וקהילה כולם תומכים בנו. אבל אנחנו רוצים לחזור ללמד. לא היום, כבר אתמול. אבל לא נחזור ללמד בידיים ריקות".

פאדל היה היחיד בהפגנה שהחזיק שלט באנגלית, בו נכתב "זכויות שוות, צדק שווה", אך הנוכחות של התקשורת בינלאומית הייתה מינורית. בניגוד לאירועים שקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהן גם הפגנות קטנות זוכות לסיקור נרחב, המחאה הזאת כמעט ואינה מסוקרת. גם כלי תקשורת פלסטינים מקומיים שקשורים לרשות אינם מסקרים את המחאה.

התקשורת הישראלית, מלבד עמירה הס ב"הארץ", מתעלמים לגמרי מהמחאה, שחוצה מפגלות ושייכות פוליטית וזוכה לתמיכה גדולה בציבור הפלסטיני.

בדרכם לכיכר מנרה צעדו המפגינים בסמוך למועצה המחוקקת (הפרלמנט הפלסטיני), שם שוהה חברת המועצה נג'את אבו בכר, חברת סיעת הפתח. כפי שעמירה הס כתבה ב"הארץ", לאחר שנג׳שאבו בכר הביעה תמיכה פומבית במחאה המורים ואיימה לחשוף שחיתות ברשות הפלסטינית היא נאלצת לשהות בבניין המועצה המחוקקת כדי להמלט מסכנת המעצר. כשהצעדה עברה במקום, היא עמדה בחלון ונופפה למפגינים, שמצדם קראו קריאות תמיכה בה במשך דקות ארוכות.

> חסרות מעמד: הנשים שאין להן מה לחגוג ביום האישה