הצעת פשרה: שוויון ליהודים בהר הבית תמורת שוויון למוסלמים בשאר הארץ

לא קשה להבין את הטיעון של הימין לגבי תפילת יהודים בהר הבית: הרי איך ייתכן שבמדינה דמוקרטית וליברלית, הדוגלת בשוויון, נשלל מבני דת מסוימת – במקרה הזה היהודית – חופש הפולחן? למה בני דת מסוימת יכולים להתפלל במקום מסוים ובני דת אחרת לא? זה הרי אבסודד, במיוחד לאור העובדה כי במדינה יהודית עסקינן, ודווקא היא היחידה בעולם המערבי בה נשלל חופש הפולחן מיהודים (היא גם היחידה בה נשלל החופש מיהודים להתחתן עם בני דת אחרת, אבל ענייני נירנברג הם לא מעיינו של הפוסט הנוכחי). מילא מוסלמים אזרחי המדינה, אך אפילו הומו מוסלמי תושב הגדה המערבית זוכה להתפלל בהר הבית ואזרחים יהודים שווי זכויות לכאורה לא!

סופסוף מאבק זכויות אדם פר-אקסלנס המובל על ידי הימין. מאבק שאמור להיות מובן מאליו: הרי כולנו נולדנו שווים. ולמה בכלל נדרשים צעדים מטופשים כגון הצבת מצלמות כדי לבדוק שנתניהו לא משקר לגבי הסטוטס קוו המפלה, כדרישת מלך ירדן?*

טוענת בולטת של דרישה זו לשוויון היא שרת התרבות מירי רגב. בתור יו"ר ועדת הפנים רגב קיימה 15 דיונים בנושא, יותר מאשר כל הדיונים שקוימו בעשר שנים לפני כן, ודרשה לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית, כמו לבני שאר הדתות. הצעד הראשון שלה בתור יו"ר הוועדה היה לארגן סיור להר הבית.

היא הגישה את "הצעת חוק שוויון במעמד האזרחי-דתי של יהודים", ולאחר שהזהירו אותה כי הדבר יביא למהומות אמרה "אם צריכה להיות אינתיפאדה כדי שנגן ונשמור על כבודם של יהודים לעלות להר הבית, שתהיה אינתיפאדה", והרחיבה "כדי לשמור על שקט בבית היית מסכימה שבעלך יכה אותך?". עד כדי כך חשוב לה שוויון הזכויות שהיא מוכנה לסכן את כולנו למען מטרה זו (אם כי היום כשהאלימות משתוללת היא כבר מצטענת יותר ולא חוזרת על הצהרה זו, ואפילו קצת משקרת לגבי העובדה שמשכה את הצעת החוק שלה ביחד עם ח"כ חיליק בר).

לצידה מככבים שרים שמתפללים בהר הבית, ויש גם סגן שר אחר שאמר כי "תפילה בהר הבית אינה שייכת לקומץ הזויים". לגבי הקומץ זה נכון, לגבי ההזויים, שכל אחד ישפוט לעצמו. וגם סגנית שר החוץ שיש לה חלום, והוא להניף דגל בהר הבית. צמרמורת. אפשר כמעט לדמיין את אבירי זכויות אדם האלו צועדים לצד מרטין לותר קינג בדרך לסלמה, שגם לו היה חלום.

ואני מסכים איתם, צדק ושוויון הם לא משאב מתכלה, ניתן לספק צדק לכולם, אך אם הוא נמנע מחלקנו הוא נמנע מכולנו.

שרת השוויון רגב נואמת על הר הבית:

אז שוויון, אתם אומרים?

אבל אין הגיון בלעצור שם. חופש הפולחן הוא דבר חשוב, אך כך גם השוויון בתחומים אחרים. הרי בדיוק כמו שהימין טוען, לא יעלה על הדעת שבני דת מסוימת יהנו מזכויות יתר לעומת בני דת אחרת. אם כך נאמץ את מאבק זכויות אדם זה, ונשאל עצמנו כיהודים טובים: מאי נפקא מינא? הבה נציע את הצעת הפשרה הבאה: יהודים אכן יתפללו במקום המקודש להם, בין אם מותר לפי ההלכה, בין אם אסור, או בין אם מותר רק בימים זוגיים. אבל בתמורה שוויון יתקיים בשאר הארץ.

בתור התחלה, נדרוש ש-2.7 מיליוני המוסלמים בגדה המערבית יהנו מהזכות לבחור ולקבוע את גורלם. שהם יהנו מחופש תנועה. שחולים יפסיקו למות במחסומים, ועובדים לא יצטרכו עוד להגיע אליהם באשמורת שנייה כדי לזכות בסיכוי של עבודת פרך יומית. שמאתיים  אלף תושבי חברון יהנו מהליכה חופשית ברחוב השוהדא, הרי לא ייתכן כי כמה מתנחלי חברון ירצחו ויירשו את הרחוב לעצמם.

אם כבר במתנחלי חברון עסקינן, אז נדרוש גם את הזכות לחיים לתושבי הגדה, וכי אלו שפוגעים בהם יענשו. שרוצחי ניבין ג'מג'ום מהיישוב היהודי בחברון בת ה-14 יובאו לדין. שעשרות המחבלים מהתנחלויות שפוגעים בפלסטינים בכל שנה יובאו לדין. שרוצחי איתמר יתנו את הדין. אולי אפילו שינוטרלו בדיעבד מחבלי המחתרת היהודית, יוחזרו למאסר לריצוי מלוא עונשם, או לפחות שהמדינה תפסיק לממן למשל את המחבל נתן נתנזון לכל חייו בתור רבה של מועצת בנימין, לצד עיסוקו במפלגת הבית היהודי. ואם כבר הבית היהודי, אז שהרב המסונף אליה דב "ברוך גולדשטיין קדוש יותר מקדושי השואה" ליאור שמסית ל"ארץ ישראל נקייה מערבים" יאסר על הסתה, שהרי אמירותיו חמורות בהרבה מאלו של ראיד סלאח. שיאסרו גם רבני הציונות הדתית שתמכו ברצח תינוקות מוסלמים.

שגזל הקרקעות יסתיים, שהגנבים (וביניהם גם מי שהיה מחבל בעברו) ישפטו. ששלושת חיילי צה"ל מחטיבה 188 שהרגו את הנער סמיר עווד בירייה בעורפו יתנו את הדין המלא על כך, ולא ישפטו בעבירת "מעשה פזיז בנשק". שצלף חטיבת בגבעתי שירה בגבו של וג'יה א-רמחי בן ה-15 ייתן את הדין על כך. שחייל חטיבת כפיר שירה בראשה של לובנה אל חנש "בטעות", ישא גם הוא בענשו.

ובקיצור – הבה נדרוש שיסתיים האפרטהייד בגדה המערבית.

> לא מוכנים לחזור לסטטוס קוו

נכון, המופתי. ובכל זאת

זאת ועוד: שרמת החיים במזרח ירושלים תתקרב במשהו לזו של מערב העיר, ותתרחק מזו של העולם השלישי, כי כולנו נולדנו שווים, בטח אנשי מערב ומזרח עיר שחוברה לה יחדיו. ש-85 אחוז מילדיה לא יוולדו עניים מרודים. שתושביה יקבלו מים יותר מפעם אחת בשבוע. שיוקמו מסגרות כבכל עיר אחרת כדי לתת לילדים מה לעשות לאחר שעות הלימוד. שמשרד החינוך יתקצב ילדים לפי קריטריון שאיננו לאומם, או רמת הדתיות היהודית שלהם. שתוסדר תחבורה סבירה ליישובים ערבים. שיוקמו אזורי תעשיה בסמוך אליהם, שיספקו עבודה והכנסות מניבות. שתוקם סופסוף עיר ערבית ראשונה, או לפחות שיכינו תוכניות מתאר לאלו הקיימות. שישובים ערביים לא יהיו פי 5 יותר צפופים מאלו היהודים.

שחוקים שמחריגים ערבים בכלל שהם ערבים יפסלו, נניח כמו חוק האזרחות. שיפסלו את ועדות הקבלה. שחוק גזעני כמו נכסי נפקדים שגוזל בתים מערבים ומעביר אותם ליהודים אך לא להפך יעבור מהעולם, וכל הגזל שנגזר ממנו יוחזר. שהבדואים בנגב יוכלו לבחור את הדרך בה הם רוצים לחיות בדיוק כמו שכניהם היהודים בחוות בודדים, מושבים וקיבוצים. שמשטרת ישראל תפסיק לאסור ערבים שכותבים בפייסבוק דברים הרבה פחות גרועים מעשרות אלפי יהודים שמסיתים לרצח באותו המקום בכל יום. שתפסיק להרוג ערבים כי הם ערבים.

ובקיצור שממשלת ישראל תפסיק להתייחס לאזרחים ממוצא ערבי כאילו הם אויביה.

מן הסתם אנשי ימין יטענו שזה לא יעזור להרגיע את המצב, כי המופתי נאצי, כי זו מלחמת דת, כי לנצח נאכל חרב ובלה בלה בלה, אבל מה יש לכם להפסיד? כמו שהימין אומר זה רק צודק, לא ייתכן כי בני דת מסויימת יופלו לעומת בני דת אחרת, לא?

* עבדאללה, נשמח אם במסגרת הלחצים תדרוש גם בשבילנו הצבת מצלמות שעוקבות 24\7 אחרי נתניהו, אם אפשר. גם לנו הוא משקר כל הזמן.

> מדוע הסטטוס קוו בהר הבית אינו אפשרי