שנה למעצר המשוררת דארין טאטור: כמה קל לשלול חירות ללא משפט

כותב אורח: יואב חיפאווי

בדיוק שנה חלפה מאז נעצרה המשוררת דארין טאטור. מאז היא מצויה במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. ההליכים מתארכים והמשפט רחוק מלהגיע לסיומו. טאטור, בת 33 מהכפר ריינה שליד נצרת, נעצרה בביתה באישון לילה ב-11 באוקטובר 2015. ב-2 בנובמבר 2015 הוגש נגדה כתב אישום ומאז היא מוחזקת במעצר – תחילה בכלא ומאז ינואר האחרון היא נתונה במעצר בית תחת הגבלות חמורות.

טאטור עומדת לדין באשמה של הסתה לאלימות והזדהות עם ארגון טרור. ההאשמות מבוססות על שיר שפרסמה, "קאוום יא שעבי, קאוומהם" (התנגדו בני עמי, התנגדו להם) שמצוטט במלואו בתרגום קלוקל בכתב האישום, כמו גם סטטוסים ספורים שפרסמה בפייסבוק. כדי לחזק את הטענה על מעורבות של טאטור ב"טרור" טענה המדינה כי יש להתייחס גם לעובדה שהיא הקריאה שיר ב"יום האשה" בנצרת כמו גם שהשתתפה ביום הזכרון לקורבנות טבח כפר קאסם.

כיום, שנה לאחר מעצרה, טאטור עדיין מוחזקת בתנאים קשים ביותר: מעצר בית מלא, 24 שעות ביממה, עם אזיק המדווח על כל תנועותיה. נאסר עליה כל שימוש באינטרנט ואין היא יכולה לעבוד לפרנסתה. למרות האזיק, המפקחים עליה מבני משפחתה חייבים להימצא עימה כל העת. גם בשעות המעטות – 6 שעות בשבוע – שבהן מותר לה לצאת מביתה לסידורים או "התאווררות" היא חייבת להיות בליווי המפקחים.

> רקע: המשפט הפוליטי של דארין טאטור

מאז פרוץ המתקפה הישראלית האחרונה על עזה בקיץ 2014 נעצרו אלפי פלסטינים אזרחי ישראל באשמות שונות ומשונות בשל מעורבותם הפוליטית. כאשר המוחים הם ערבים ידם של המשטרה ובתי המשפט על הדק המעצר קלה ביותר. הסתה הפכה למילת קוד שמאפשרת למדינה לבצע מעצרים סיטונאים, ופייסבוק הפך לזירה שבה פועלות זרועות הבטחון של השלטון כדי לאסוף מידע על פעילים פוליטים. השימוש הגובר בהארכת מעצר עד תום ההליכים שולח המוני עצורים לתקופות מעצר ממושכות עוד בטרם הוכחה אשמתם, ורק על בסיס כתב אישום. הלחץ שמופעל על מי שנעצרים עד תום ההליכים להודות ולסגור עסקה עם המדינה הוא עצום, שכן פעמים רבות משך הזמן שלוקח להליכים משפטיים להתנהל מבטיח שמעצרם עד תום ההליכים עלול להיות ארוך יותר מאשר מאסר בעקבות הרשעה.

איפה הראיות שהובטחו?

הרבה דובר על הקלות הבלתי נסבלת בה מאריכים בתי המשפט את מעצרם של חשודים לצורך חקירה רק על בסיס בקשת המשטרה. אולם מעצרים לצורך חקירה, או כמו שהם מכונים בעגה "מעצר ימים", הינם לתקופה קצרה יחסית. לעומת זאת ההחלטה על "מעצר עד תום ההליכים המשפטיים", כפי שאנו רואים במקרה של טאטור, יכולה לשלול את חירותו של אדם לתקופה ארוכה מאוד.

במלאת שנה למעצרה חזרתי לפרוטוקולים של דיוני המעצר לבדוק על סמך מה נשללה חירותה של טאטור לתקופה ממושכת כזאת ובטרם הורשעה בדבר.

ב-2.11.2015 הוגש כתב האישום. ב-4.11 התקיים דיון בבית המשפט השלום בנצרת, בפני השופט נעמן אידריס, בבקשת התביעה לעצור את דארין עד תום ההליכים. היותה של טאטור משוררת שימשה נימוק עיקרי למעצרה. התובעת טענה כי "אנו עוסקים במי שבניגוד לאנשים אחרים הנחקרים בחשדות דומים היא דווקא בעלת מעמד מיוחד, היא מוכרת כמשוררת, מזדהה כך בעצמה, חשבון הפייסבוק שלה יש בו למעלה מ-4,700 חברים… אלה אנשים שיכולים להיחשף באופן יומי לכל פרסום שהיא מעלה".

מדברי התובעת אנו לומדים כי היא מודעת לכך ש"בעברת הסתה לאלימות… יש קריטריונים מקובלים שמנחים אותנו לבחון אם מתקיימת אותה אפשרות ממשית". אולם בשלב זה, כמה נוח, אפשר להסתפק בהבטחות ובקביעות כלליות: "אלה ייבחנו לעומק בשלבים מאוחרים יותר. חשוב להדגיש שאנו מדברים במי שהשפעתה רבה".

עכשיו, לאחר שסיימה התביעה להגיש את כל "חומר הראיות", ולאחר שטאטור נמצאת במעצר כבר שנה שלמה, אנו יכולים לומר שהתביעה לא הגישה במהלך 12 החודשים האלו אפילו שמץ של ראיה לכך שהדברים שפרסמה טאטור היו עלולים לגרום לאלימות כלשהי או לכך שהינה בעלת השפעה על מישהו. מלבד כמובן היותה, שומו שמיים, משוררת!

> השיר שבגללו נכלאה דארין טאטור: התקומם, עמי, התקומם נגדם

מאיר עיניים היה גם השימוש שנעשה בעדותו של ראמי עאמר, מארגן הטקס השנתי לזכר קרבנות טבח כפר קאסם. עאמר הזמין את טאטור לקרוא שיר בכנס ולכן נחקר והובא להעיד מטעם התביעה. בטיעונים להצדקת המעצר עד תום ההליכים היתה עדותו במשטרה הנימוק הקונקרטי היחיד שהעלתה התובעת: "אותו בחור שארגן והזמין אותה מספר כי מדובר בכנס בו משתתפים מאות אנשים, היא מוכרת כמשוררת ועל כן זומנה, הוא מוסר שהוא חשוף לדברים שהיא מפרסמת, זה טיפה בים מתוך החשיפה לה היא זוכה". אולם בעדותו בבית המשפט העיד מר עאמר כי הוא אכן חבר של טאטור בפייסבוק ו"מכיר אותה כמשוררת" – אך אין לו מושג כמה אנשים אחרים מכירים אותה ובוודאי שאינה "משוררת מוכרת".

כרוניקה של מעצר

השופט אידריס, בהחלטתו מנובמבר בשנה שעברה לקבל את בקשת התביעה ולשים את טאטור במעצר עד תום ההליכים, סיכם את טענות התביעה והעצים אותן אף מעבר למה שהובא בפניו. הוא כתב על "פוטנציאל החשיפה הגדול של חשבונות אלו… מעמדה המיוחד של המשיבה המוכרת כמשוררת, השפעתה על אחרים החשופים לפרסומיה. לראיה… המשיבה הוזמנה לנאום בכנסים ציבוריים בשל מעמדה והעובדה כי היא מוכרת בציבור".

כמה נוח לראות לפניך את הים ולשכוח כי מה שהוצג בפניך הינו, כדברי התובעת עצמה, "טיפה" – לא מהים אלא מהפאטה מורגנה שביסוד כתב האישום.

> שיחות עם יונתן היילו מאחורי הסורגים

השופט אידריס התכוון, ואף כתב זאת בברור בהחלטתו, לאזן את קבלת הטיעונים העיקריים של התביעה נגד טאטור וההחלטה על הארכת המעצר עד תום ההליכים על ידי העברתה למעצר בית. לצורך כך הורה על הכנת תסקיר של שירות המבחן לבדיקת חלופות מעצר. סנגורה של טאטור, עו"ד עבד פהום, שהבין כי טאטור עלולה לשהות תקופה ארוכה בכלא עוד לפני שיתבררו טענותיה בדבר חפותה, ערער על החלטה בטענה שניתן לשחרר את טאטור למעצר בית עוד לפני המצאת תסקיר קצין מבחן.

למרות שנעצרה ב-11 באוקטובר, עד ה-13 בינואר שהתה טאטור בכלא. בתחילה דחה בית המשפט את חלופת המעצר "המרוחקת" שהוגשה על ידי הסנגור בכפר ג'ש (גוש חלב) בשל תשובה לא מספקת שנתנה אחת משלושת "המשמורנים" המוצעים – למרות שבדרך כלל שני משמורנים כשרים מספיקים. אחר כך המתינו שוב לתסקיר של קצין מבחן. ואז נדחה שוב הדיון. כשהגיע כבר התסקיר התברר כי ההמלצה היא להשאיר את טאטור במעצר.

חודשיים אחרי שנעצרה לראשונה קבע בית המשפט כי היא תועבר למעצר בבית הוריה. אולם המדינה ערערה ובית המשפט קיבל את הערעור. בתחילת ינואר נידון שוב בפני בית משפט שחרורה למעצר בית – הפעם בריחוק מביתה, בקרית אונו, תחת פיקוח אחיה וארוסתו. שירות המבחן מסר הפעם חוות דעת חיובית. רק שבוע מאוחר יותר, לאחר עוד ערעורים מצד המדינה, הועברה טאטור סוף סוף למעצר בית. וכך חלפו להם כבר שלושה חודשים של מעצר ללא משפט. ביולי האחרון, רק לאחר מאבק מתמשך ושבעה חודשים של מעצר בית אצל אחיה אישר בית המשפט כי תחזור לבית הוריה.

למה לא להודות?

עורכי הדין של טאטור עמלים בימים אלו על כתיבת בקשה נוספת ל"עיון חוזר" בהחלטת המעצר עד תום ההליכים. גם אם בקשה זו תענה הרי שטאטור יכולה להסתכל היום לאחור ולומר שאם היתה נשארת בבית הסוהר ומודה בהאשמות השווא כנגדה יתכן שהיתה נשפטת לעונש מאסר של שנה או פחות והיום הסיוט כולו כבר היה מאחוריה.

טאטור משלמת מחיר עצום על התעקשותה למשפט צדק: בחירותה ועצירתם המוחלטת של חייה, בכך שאינה יכולה לעבוד ונופלת למעמסה על משפחתה. בקצה הדרך ממשיכה לאיים תקופה נוספת בבית הסוהר במידה ותורשע. מעצר הבית אינו מנוכה מכל עונש אפשרי שיטיל בית המשפט ובכך הוא למעשה כפל ענישה על "ההתעקשות" של הנאשם להוכיח את חפותו.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי המתגורר בחיפה, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. כותב הבלוג חיפה החופשית.

> כשסירבתי להביא לבית הספר משלוח מנות לחיילים