תקיפת האמבולנס תעלה למג'דל שמס במחיר קשה מנשוא
המודיעין הישראלי ניסה להציג את תושבי מג'דל שמס כמשתפי פעולה, והמודיעין הסורי מיהר לקנות את השקר. לאחר שנים של מאבק בכיבוש ובטריז שהוא מנסה לתקוע בינם ובין שאר העם הסורי, דווקא המתקפה הברברית על הפצועים הסורים עלולה להוריד לטמיון את ההון הלאומי של תושבי הכפר
כותב אורח: אחסאן קדמאני
כמה קשה לבנות, כמה קל להרוס. לפני שישראל כבשה את הגולן ביוני 1967 הוכתם שמו הטוב של הכפר מג'דל שמס בשל פשעים שביצעו כמה מבניו, אשר לפני קום מדינת ישראל התפרנסו ממכירת סחורות חקלאיות כגון ביצים בצפון פלסטין. לאחר קום המדינה ניסו מנגנוני המודיעין שלה להטיל דופי בשמם הטוב של הדרוזים ולגרום לסביבתם לחשוד שהם נאמנים לאויב הישראלי.
לשם כך ובאופן קולקטיבי וגלוי גייסו כמה צעירים תועים מבין מוכרי הביצים והכרוב ודומיהם והטילו עליהם להשיג להם ידיעות על הצבא הסורי. זאת למרות שמנגנוני מודיעין אלה ידעו היטב שאין ביכולתם של אותם צעירים עלובים לספק להם מידע חדש כלשהו בנושא זה. מטרתם האמיתית לא הייתה הריגול נגד האויב, אלא להנחית מכה על החזית הפנימית שתמכה באויב זה על ידי תקיעת טריז בין הדרוזים ובין שאר בני עמם הסורים.
בו בזמן, למנגנוני המודיעין הסוריים הייתה מודעות לאומית מספיק נמוכה כדי לבלוע את הפיתיון בכל כיעורו וטפשותו, למרות שהיה ברור מהדרך שבה גויסו אותם צעירים על ידי המודיעין הישראלי, מהמשימות שהוטלו עליהם ומכך שחשפו אותם תקופה קצרה מאוד אחרי גיוסם, שהם למעשה רצו לחולל קרע עמוק במרקם הלאומי הסורי. הבורות של ההנהגה המדינית בדמשק ומנגנוני הביטחון הסוריים הביאו לא רק להוצאת גזר דין מוות על רוב העצורים, אלא הכתימה את מג'דל שמס כולו בכתם של שיתוף פעולה עם האויב ולהתייחסות אל כל תושביו כאחד כמרגלים, עד כדי כך שהיו כאלה שקראו לו כפר המרגלים.
> הדרוזים בסוריה לא צריכים שישראל תתערב למענם, רק שתפסיק להזיק
חיילים בסיור ליד מג'דל שמס (אורן זיו/אקטיבסטילס)
דור אחרי דור נאבקו תושבי הגולן הכבוש מאבק מפואר נגד הכיבוש הישראלי על אדמת הגולן מיומו הראשון. הדרוזים תושבי הגולן הקריבו קורבנות כבדים והצליחו לשנות לגמרי את הסטיגמה שרבצה על מג'דל שמס, עד שמג'דל שמס הפך לסמל לאומי של מאבק שכל אנשי הגולן הלכו לאורו ושיבחו נישא בפי כל.
אך כאשר פרצה התקוממות העם הסורי נגד משטר משפחת אסד הסקטוריאלית והמושחתת והאטומה בחודש מרץ 2011, איבדו רוב תושבי הגולן את המצפן המוסרי, ורובם תמכו בתליין הפושע והפנו את גבם למאבק ולהקרבה שהקריבו רוב בני עמם הסורי המוכה. לא רק זאת, אלא שמרצונם החופשי ומתוך בחירה השתתפו בפולחן אישיות שנכפה בכוח על אזרחי סוריה הנאנקים תחת מגפיו של אסד, ובכל הזדמנות ואירוע לאומי יכולת לראותם מפגינים כשהם נושאים תמונות גדולות של הפושע הבזוי בשאר אסד, ולשמוע אותם קוראים בקולי קולות: "תחי סוריה ויחי בשאר אסד!".
דבר זה גרם לפיצול וקרע עמוק בין תושבי הגולן הכבוש, בין הרוב הנאמן למשטר הנפשע ומיעוט המתנגד לו, שרובו מגיע מקרב שכבת האינטלקטואלים. ועל ההזדמנות הזו קפצו אלה שבמשך עשרות שנות הכיבוש סבלו ממעין חרם ובידוד חברתי בגלל שנהנו מחסדי הכיבוש והפיקו ממנו תועלת, והחלו לא רק להשתתף בהפגנות ותהלוכות נאמנות, אלא שלעיתים אף הובילו אותן.
עד מהרה נעשו אותם צבועים אזרחים מכובדים בעיני נאמני משטר בשאר, בעוד שהמתנגדים הוכתמו כמשתפי פעולה שנתונים ללחץ של קטאר וסעודיה ואמריקה ואפילו ישראל. זאת, למרות שהתברר שאמריקה וישראל הן האחרונות שרוצות בנפילתו של משטר אסד ולמרות שרבים מאותם גורמי אופוזיציה בילו שנים ארוכות מחייהם מאחורי סורגי בתי הכלא הישראליים כעונש על מה שעשו נגד הכיבוש הישראלי.
ואז הגיע האסון הגדול של תקיפת האמבולנס וההתקפה הברברית על פצועים סורים. ושמה של מג'דל שמס שוב הפך מסמל לדבקות לאומית וגאווה לסמל ההתנכרות לאבירות הערבית אל-מערופיה (הדרוזית), להם שרו והיללו משוררים רבים ובראשם גדול המשוררים אחמד שווקי, אשר הילל את המרד הסורי הגדול בראשות סולטאן באשא אל-אטרש.
מסתבר שאכן איבדנו את המצפן ויחד איתו את רוב ההון הלאומי הנאצל שצברנו נדבך על גבי נדבך, במשך עשרות שנים, והקרבנו למענו קורבנות כבדים. אבוי אם המחיר שבני מערוף (הדרוזים) ישלמו עקב כך יהיה כבד מדי.
ד"ר אחסאן קדמאני הוא מומחה לחוק בינלאומי ממגד'ל שמס
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
