newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

23 שנים לטבח ברוך גולדשטיין: "לפתוח את רחוב השוהדא"

הטבח שביצע גולדשטיין במסגד איברהימי גבה את חייהם של 29 מתפללים. מאז משלמים עליו כל תושבי חברון הפלסטינים במגבלות תנועה קשות והפרדה. בצהרי שישי יפגינו התושבים ולצידם פעילים בינלאומיים וישראלים בקריאה לפתוח את רחוב השוהדא לפלסטינים מחדש

מאת:

כותב אורח: מיקו פלד

מחר, שישי, החל מהשעה 12 בצהרים יקיימו תושבי חברון ולצידם פעילים בינלאומיים וישראלים את ההפגנה השנתית המתקיימת בעיר לציון טבח ברוך גולדשטיין תחת הכותרת "לפתוח את רחוב השוהדא". ההפגנה היא חלק מקמפיין שיזם ומוביל משנת 2010 עיסא עמרו, תושב חברון ומרכז הפעילות של קבוצת "צעירים נגד התנחלויות". הקמפיין קורא לפתיחה מחדש של החנויות ובתי העסק בעיר העתיקה בחברון, ומבקש לשים את מציאות האפרטהייד הקשה בחברון, אותה מבקשים ישראל ותומכיה להחביא, על סדר היום הציבורי.

מאז נכנס ברוך גולדשטיין, טרוריסט יהודי-אמריקאי, למסגד איברהימי לפני 23 שנים, רסס בכדורים את המתפללים במקום ורצח 29 מהם, נתונים הפלסטינים בחברון תחת הגבלות קשות שמטיל עליהם הצבא, על מנת למנוע "חיכוך" בין המתנחלים היהודים לבין האוכלוסיה הפלסטינית המקומית. בפועל, הצבא נכנע למתנחלים, ונטש את אחריותו להגן על האוכלוסיה הכבושה שנתונה תחת שליטת ישראל, כפי שהוא מחויב לעשות על פי החוק הבינלאומי. רחוב השוהדא סגור לפלסטינים מאז 2001, אז דרשו כנופיות של מתנחלים המתגוררות בעיר העתיקה בחברון מהצבא לסגור אותו. המפקד הצבאי של יהודה ושומרון ציית למי שידועים לכל כ"אדוני הארץ" והורה על סגירת העסקים ברחוב למשך שישה חודשים. מאז צו הסגירה הזה מחודש שוב ושוב מידי חצי שנה על ידי הממשל הצבאי.

על פי הצו שמורה על סגירתו של רחוב השוהדא לכניסת פלסטינים מטרתו היא להבטיח ממשל תקין, את הסדר הציבורי ואת בטחון כוחות צה"ל לאור "הנסיבות המיוחדות החלות על חברון", ולכן כל העסקים במקום יסגרו ויישארו סגורים. בצו מעולם לא הוצגו תנאים שיאפשרו את הסרתו, פתיחת הרחוב וחזרת התושבים להפעיל את בתי העסק שלהם, וכמובן שאין התייחסות לשאלה כיצד אמורים לפרנס את עצמם בעלי העסקים בזמן הסגר המתמשך. יתרה מכך, על פי הצו אף כלי רכב לא יכול לעשות שימוש בכביש ברחוב השוהדא, למעט רכבים שלהם יש לוחית זיהוי ישראלית ורשומים כדין בישראל – כלומר, המתנחלים היהודים שרכביהם רשומים בישראל פטורים מהצו, ולכן הם מורשים לנסוע ברחוב. הפלסטינים – לא.

> "אסור לי לצאת מהבית לרחוב": החיים ברחוב השוהדא בחברון

ההפגנה לפתיחת רחוב השוהדא, חברון (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

הפגנה לפתיחת רחוב השוהדא, חברון (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

המתנחל עופר אוחנה, הזכור לכל בתור החובש הפעיל מזירת הרצח שביצע אלאור אזריה מתעמת עם פעילים פלסטינים ובינלאומיים שהקימו שוק איכרים במלי המחאה על סגירת רחוב השוהדא לפלסטינים

המתנחל עופר אוחנה, הזכור לכל בתור החובש הפעיל מזירת הרצח שביצע אלאור אזריה מתעמת עם פעילים פלסטינים ובינלאומיים שהקימו שוק איכרים במלי המחאה על סגירת רחוב השוהדא לפלסטינים

את הקמפיין לפתיחת רחוב השוהדא מנהל עיסא עמרו ממשרד מאולתר במרכז "צעירים נגד התנחלויות" אשר ניצב בתל רומיידה, בין עצי זית עתיקים הממוקמים בנקודה מרהיבה המשקיפה על העיר העתיקה של חברון. המרכז, אשר הפך למקום עליה לרגל עבור פעילים, עיתונאים, פוליטיקאים ודיפלומטים מכל העולם נמצא תחת איום מתמיד של מתנחלים המתגוררים בבתים הסמוכים ומבקשים למנוע את הפעילות במקום.

עמרו מתמודד בחודשים האחרונים עם כתב אישום אימתני בן 18 סעיפים שהגישה נגדו הפרקליטות הצבאית על פעולות הסירוב, הפרת הסדר לפלסטינים בלבד והמחאה שלו. בין האישומים נגד עמרו גם סעיפים המתייחסים לקמפיין השנתי לפתיחת רחוב השוהדא הקובע כי הוביל הפגנה כשהוא לבוש בחולצה ומנפנף בדגל עליהם כתוב "לפתוח את רחוב השוהדא", כי השתתף בצעדה ללא היתר (למרות שאין דבר כזה היתר לפלסטינים שמעוניינים להפגין בשטחים הכבושים), החזיק בדגל הרשות הפלסטינית והעליב חייל.

במהלך השבוע האחרון קיים ארגון "צעירים נגד התנחלויות", שפעיליו נאבקים בכיבוש באמצעים בלתי אלימים, שורה של אירועים, ברוח ההתנגדות הבלתי אלימה אותה מקדש הארגון. בין הפעולות ניתן למצוא מצעד נרות שקיימו ילדים ובני נוער מקומיים, וביקורים אצל משפחות שנפגעו כתוצאה מהסגר שהוטל על מרכז העיר חברון מאז הטבח. קבוצת פעילים הקימה שוק ירקות סמלי מול החנויות הסגורות, והכריזה בקל על הסחורה "בשקל אחד" עד שהגיעו למקום חיילים והכריזו על שטח צבאי סגור.

במסגרת הקמפיין מקיימים הפעילים במהלך השבוע גם צעדות מחאה משותפות ברחוב הסגור עם נציגים של האיחוד האירופי כמו גם עם משלחת של חיילים אמריקאים בדימוס שהגיעו למקום זמן קצר לאחר שביקרו את תושבי "סטנדינג רוק" בארה"ב, שביקשו מהם להעביר לתושבי פלסטין מסר של סולידריות. מחר, יום שישי, בשעה 12:00 תצא לדרך בחברון הצעדה השנתית, "לפתוח את רחוב השוהדא" בהשתתפות תושבי העיר ופעילים ישראלים ובינלאומיים. ביום שבת יסתיים הקמפיין השנתי במסיבת עיתונאים ובמשמרת הדלקת נרות לזכר 29 הקורבנות שנספו בהתקפה הרצחנית של גולדשטיין.

בנוסף, בצעד שעבור רבים יכול להיראות שגרתי, אולם עבור תושבי חברון נחשב לנועז, שלא נאמר פרובוקטיבי, הרימו במרכז "צעירים נגד התנחלויות" תורן, ובמהלך השבוע התקיים אירוע, בנוכחות עיתונאים" בו הונף על התורן דגל פלסטין לקול שירת ההמנון הפלסטיני. "זה חוקי לחלוטין, ולצבא אין סמכות לקחת לנו את הדגל", אמר עמרו בעודנו יושבים יחד במרכז עד השעות הקטנות של הלילה, כשאנחנו מתלבטים כיצד יגיבו המתנחלים למראה הדגל – שעבורם הוא כמו סדין אדום המוצג בפני שור זועם – המתנוסס מעל המרכז בגאווה. "כל מה שהם יכולים לעשות זה לנסות לגנוב אותו", אמר עיסא, אולם אם לשפוט לפי המראה של מבנה התורן, זו עלולה להיות משימה מסובכת.

> כבר לא מסוכן: אחרי 10 חודשי מעצר מנהלי שוחרר העיתונאי עומר נזאל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf