24 שנות מאסר לפעילת זכויות נשים באיראן באשמת "עידוד זנות"

גזר הדין החמור של סבא כורד-אפשארי, פעילה בת 20 שלקחה חלק במחאה נגד החיג'אב הכפוי, מצטרף לשורת העונשים הכבדים שמטיל המשטר האיראני על נשים הנאבקות בזירות מחאה שונות במדינה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בית הדין המהפכני באיראן גזר בשבוע שעבר 24 שנות מאסר על סבא כורד-אפשארי, פעילת זכויות נשים בת 20 שלקחה חלק במחאה נגד כפיית קוד הלבוש האסלאמי על נשים במדינה. כורד-אפשארי, שנעצרה ב-1 ביוני השנה, הורשעה בין היתר בעידוד שחיתות מוסרית וזנות, בהתקהלות במטרה לפגוע בביטחון המדינה ובתעמולה נגד המשטר. על פי דיווחים בכלי התקשורת בפרסית, היא הוחזקה במעצר במשך עשרה ימים, שלאחריהם הועברה לאגף הנשים בכלא אווין – בו מוחזקים רבים מהאסירים הפוליטיים – שם הושמה בבידוד.

הורשעה בין היתר בעידוד שחיתות מוסרית וזנות, בהתקהלות במטרה לפגוע בביטחון המדינה ובתעמולה נגד המשטר. סבא כורד-אפשארי

כורד-אפשארי נעצרה לראשונה במהלך ההפגנות הנרחבות נגד המצב הכלכלי, ונידונה לשנת מאסר, אך שוחררה ביחד עם קבוצת אסירים נוספת כעבור ארבעה חודשים במסגרת החנינות שהעניק המשטר לרגל חגיגות ה-40 למהפכה. עם שחרורה, היא המשיכה בפעילות שלה. פעילות זו כללה בין היתר את מחאת "ימי רביעי הלבנים", קמפיין שיזמה העיתונאית האיראנית הגולה מסיח עלינז'אד, שבו בכל יום רביעי נשים איראניות יוצאות לרחוב בכיסוי ראש לבן כאות מחאה על חובת החיג'אב.

בהמשך סבא כורד-אפשארי אף הסירה את כיסוי הראש בפומבי כחלק ממחאת "נשות רחוב המהפכה", שהחלה עם צעירה שהניפה את כיסוי הראש שלה על מקל בלב אחד הרחובות המרכזיים בטהראן והציתה גל של נשים שהלכו בעקבותיה. על אף שבסוף 2017 הכריז מפקד משטרת טהראן כי המשטרה לא תעצור יותר נשים על "חיג'אב פגום", המחאה הובילה בסופו של דבר למעצרן של עשרות נשים.

מיד לאחר מעצרה, אמה של כורד-אפשארי פירסמה ברשתות החברתיות סרטון וידאו קצר שבו תיארה את המעצר, ואמרה שהכוחות שהגיעו לעצור את בתה איימו גם עליה במעצר. בסרטון נוסף שפירסמה כעבור כמה ימים היא אמרה שהחוקרים איימו על בתה שייעצרו את אמא שלה אם לא תודה במיוחס לה. ואכן, כשהלכה לבקר את בתה בכלא ב-22 ביוני, היא נעצרה ונכלאה במקום. מקור שביקש לשמור על עילום שם אמר לאתר Iran wire: "שמו אותה בתא הצמוד לתא של בתה, כדי שסבא תשמע את קולה של אמה ותשתכנע להתוודות בשידור טלוויזיוני על 'פשעיה', אבל למרבה המזל היא היתה חזקה וסירבה לעשות זאת". האם שוחררה מהמעצר אחרי ארבעה ימים.

מעצרן של כורד-אפשארי ואמה הוא ביטוי נוסף להחרפה המשמעותית שחלה ביחס השלטונות האיראניים לאכיפת קוד הלבוש של נשים במרחב הציבורי. לפני כשבועיים הודיע מנכ"ל המטרו של טהראן על "תוכנית הכוונה" חדשה לנשים במטרו, שתיערך בשיתוף פעולה עם משטרת טהראן ואשר מטרתה "להדריך" את הנשים שאינן לבושות לפי הקודים האסלאמיים בפרהסיה. גם יו"ר התאחדות סוחרי הביגוד באיראן הודיע על שיתוף פעולה עם המשטרה כדי לאתר "לבוש פגום" עוד לפני שיגיע לחנויות.

פעילות "נשות החופש" מחופשות לגברים באיצטדיון כדורגל

אך נשות איראן ממשיכות לעמוד בחזית זירות המחאה השונות ולשלם על כך מחיר יקר לא רק בסוגיות הקשורות ללבוש. כך למשל, העיתונאית מרזייה אמירי נידונה בשבוע שעבר לעשר שנות מאסר ו-148 מלקות מכיוון שסיקרה את הפגנות ה-1 במאי במדינה.

לפני כחודש נעצרה הצלמת נושין ג'עפרי באשמת הפצת תעמולה נגד המשטר. בעקבות כך כ-200 שחקנים, במאים ואנשי תרבות איראניים בולטים, ביניהם גם הבמאי ג'עפר פנאהי, פירסמו גילוי דעת פומבי שמגנה את מעצרה ומביע דאגה עמוקה לשלומה. אתמול (שני) נעצרה גם אחותה, שהרזאד ג'עפרי, שמאז מעצרה של נושין עדכנה אודות מצבה ברשתות החברתיות.

מחאה נשית נוספת שעלתה לכותרות בחודשים האחרונים והביאה למעצרן של כמה פעילות היא מחאת "נשות החופש", הנאבקות על זכותן של נשים להיכנס לאצטדיונים ולצפות במשחקי ספורט. רק לפני כשבועיים דווח על מעצרן של שש פעילות נוספות בגל המחאה הזה.

האסירה הפוליטית המפורסמת ביותר באיראן כיום היא עורכת הדין ופעילת זכויות האדם נסרין סותודה, אשר נשפטה בחודש מרץ האחרון ל-38 שנים בכלא ו-148 מלקות. סותודה, כלת פרס סחרוב לחופש המחשבה לשנת 2012, ייצגה לאורך השנים רבים מהאסירים הפוליטיים באיראן – מעצורי מחאת "הגל הירוק" ב-2009, שפרץ בעקבות זיוף תוצאות הבחירות לנשיאות, ועד לאסירות שנכלאו בגין מאבקן למען זכויות נשים באיראן. סותודה נכלאה בעבר ואף פתחה בשביתת רעב שהולידה קמפיין בינלאומי למענה. עם שחרורה היא חזרה לייצג פעילים ואסירים פוליטיים, ביניהם עצורות "ימי רביעי הלבנים" ו"נשות רחוב המהפכה".

נסרין סותודה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מסע הדה-לגיטימציה דרכן את הבוחרים הערבים לצאת לקלפיות. קלפי בכפר מנדא (צילום: אורן זיו)

מסע הדה-לגיטימציה דרכן את הבוחרים הערבים לצאת לקלפיות. קלפי בכפר מנדא (צילום: אורן זיו)

הבוחרים הפלסטינים הוכיחו שהפחדת הימין לא עובדת

ממשלת נתניהו ניסתה לכרסם באזרחות של הפלסטינים בישראל. התשובה של הבוחרים הערבים בקלפי היתה שדווקא דרך האזרחות שלהם הם ישמרו על זהותם הלאומית. שלוש נקודות שהבחירות אתמול העלו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf