דנפירי הוא לא הודיני, והירי בו נראה כמו הוצאה להורג
הגרסה שלפיה צעיר בדואי השתחרר מהאזיקים ותקף חברי כיתת כוננות בסכין נראתה מופרכת מהרגע הראשון. למרות זאת התקשורת והמשטרה אימצו אותה. גם אחרי שהפרטים מתבררים, רוב הסיכויים שחקירת מותו של ג'ומעה דנפירי תטויח
בשבת, 3 בפברואר, שידר כתב רשת 13 בדרום, אלמוג בוקר, את הדיווח הבא: "חבר כיתת הכוננות ביישוב רתמים ירה למוות בפורץ ששלף לעברו סכין. לפנות בוקר זיהה איש ביטחון של היישוב רתמים שלושה חשודים שטיפסו מעל גדר ההיקפית של היישוב וחדרו לתוכו פנימה. כוח כיתת הכוננות של היישוב הוקפץ למקום ועצר במקום את שלושת חשודים, תושבי היישוב ביר הדאג' ופזורת רמת חובב. במהלך תחקור המעורבים במקום, אחד החשודים ביקש מחבר כיתת הכוננות להתקרב אליו, קרע את האזיקון שהוצמד לידו ושלף סכין מכיסו. חבר כיתת הכוננות, שזיהה את הסכנה, ירה לעברו באמצעות אקדחו האישי שהחזיק ברישיון. זמן קצר לאחר מכן נקבע מותו".
>>חבריו של הצעיר הבדואי שנורה: ירו בו בראש, מאחור, בלי סיבה
כך תואר מותו של ג'ומעה דנפירי כמה שעות קודם לכן ביישוב הדתי-לאומי רתמים בנגב. הדיווח הזה עורר אצלי מיד שאלות רבות. בפרט השאלה הבאה: איך ייתכן שזמן קצר כל כך אחרי האירוע הספיק ערוץ 13 לאשש מערך עובדות של מקרה שעל פניו נראה מורכב. כלומר: איך תיתכן העובדה המדהימה שדנפירי השתחרר מאזיקונים? (ניסיתי פעמים רבות להשתחרר מאזיקונים ששמו עליי חיילי המשטר הצבאי בגדה, וגיליתי שזה בלתי אפשרי). איך התברר כל כך מהר שליורה נשקפה סכנה ברורה, איך הגיעו לוודאות שהצעיר שנורה שלף סכין?
אולי יעניין אותך"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייההגזלייטינג המשיחי של הציונות הדתית
ההתנגדות הדתית לכל עסקת חטופים ריאלית מנסה לבסס את עצמה כרציונלית, כזו שפועלת למען ה"כלל", ולהציג את השמאל כאגואיסטי וילדותי. אלא שמדובר בשקר, שמאחוריו מסתתרת מטרה אחת: עקידת החטופים על מזבח ההתנחלויות, עכשיו גם בעזה
אחד הטיעונים המרכזיים להתנגדות הדתית מקיר לקיר לכל עסקת חטופים ריאלית הוא שמדובר בהתנגדות רציונלית, שתואמת את טובת הכלל. היטיב לנסח אותו העיתונאי עקיבא נוביק בטורו ב"הארץ": "את התמונה המורכבת הזאת מבטאות המשפחות הדתיות של מקצת החטופים, שנוקטות קו מנוגד לזה של מרבית המשפחות ומתנגדות לעסקה א-סימטרית. ההורים האלה מלמדים אותנו שיש בדיון הזה הבדלים תרבותיים ואידיאולוגיים. צד אחד רואה יותר את הכלל, והשני את הפרט".
בקמפיין אגרסיבי בערוץ 14, שמטרתו לבסס הצדקה להקרבת החטופים, טיעון דומה מציג אקסיומה שמדובר בהצלת החטופים או הצלת המדינה. זה נועד להסביר לנו שהדתיים הם רציונליים להחריד, והם אלה שבשאלת קרון הרכבת יבחרו בהגיון הצרוף שלהם להקריב את המעט כדי להציל את הרוב. זאת, כמובן, בניגוד לשמאל החילוני, שמורכב מפתיתי שלג טיפשים שאינם מסוגלים לראות את התמונה המורכבת, ולכן הורגים את הרוב.
מעבר לכך שקצת מוזר לשמוע טיעון כזה מציבור שרובו ימין כלכלי בואכה פורום קהלת, בזמן שנציגיו הפוליטיים עסוקים בעיקר בתקציבי ענק סקטוריאליים, ברור לגמרי שה"כלל" כאן אינו חלילה האנושות כולה. אפילו לא "הישראלים". בתורת הציונות הדתית, הכלל הוא יהודים בלבד. ניתן גם לתהות אם לא היו נשמעות שם נעימות אחרות אילו החטופות היו בנות אולפנה חסודות, ולא חיילות או משתתפות מסיבת הנובה.
גם הרציונליות של הטיעון מוטלת בספק, לנוכח ההתנגדות של אותם ציונים דתיים גם לעסקת החטופים הראשונה בטיעונים שאינם מתחום הרציונליות, ואם זה היה תלוי בהם, אז גם עשרות הישראלים והישראליות שחזרו לביתם היו ממשיכים
גם הכתבים הצבאיים צריכים לקחת אחריות
מאז 7 באוקטובר, התקשורת הישראלית היא ברובה פארודיה על עיתונות. אבל גם לפני כן, לא היה ניתן למצוא בה שום ביקורת רצינית על הצבא. זה חלק מהמחדל שתפס את ישראל לא מוכנה להתקפת חמאס
"עזבו אתכם מחיזבאללה
עזבו אתכם מאיראן
עזבו אתכם מחמאס
תקשיבו מה שקורה כאן מאחורי זה הסיפור
אהרון חליוה ראש אמ"ן שיחקת אותה
חכו, פרטים בקרוב".
אמיר בוחבוט, כתב צבאי ב"וואלה", 15 באוגוסט 2023
מאז 7 באוקטובר, התקשורת הישראלית היא ברובה פארודיה על עיתונות. צופה ישראלי ממוצע כנראה יגלה שבעזה הופצצו למוות יותר מ-10,000 ילדים רק אם יקרא את 84 העמודים של תביעת דרום אפריקה בהאג, ולא יידע שיש הפגנות בישראל נגד הממשלה. הוא ייראה אינספור כתבות על הכעס של העזתי הממוצע נגד חמאס, אבל לא על זה שיש סיכוי גבוה שאותו עזתי ממוצע סובל מרעב ואיבד קרובי משפחה.
>> דיווחים מהשטח בעזה
אולי קשה להאשים את התקשורת. אחרי הכל, זה מה שהציבור הישראלי רוצה לשמוע – שאין בעזה חפים מפשע; שהצבא העוצמתי אוטוטו מנצח; שבניגוד לכל הראיות, רק לחץ צבאי ישחרר את החטופים, שבינתיים רק יותר מהם מתים; ושכל העולם שונא אותנו.
אם במקרה מתפרסם שיורים בחטופים, צצה שחקנית חיזוק כלשהי ואומרת שגם מחבלים מניפים דגל לבן. אם כל השוליות האלה של דובר צה"ל, דניאל הגרי, היו לובשים שמלה ורודה, היה ניתן לדמיין שרי צ'ון-הי, הצפון קוריאנית האגדית, חזרה מהפנסיה.
זה כנראה אחד ממחירי המלחמה. כפי שהיטב עקיבא נוביק לנסח, אפשר שתפקידם של העיתונאים הוא גם להרים את המורל המושפל. אבל כדאי להתעכב על התקשורת של לפני 7 באוקטובר, בייחוד זו הצבאית, או כפי שראוי לכנות אותה, התוכים של דובר צה"ל.
למשל, בחמשיר המצוטט למעלה, הכתב הצבאי
האלוף שלא די לו שבג"ץ הגן עליו בישראל, רוצה הגנה גם בחו"ל
אלוף במילואים רוני נומה עותר לבג"ץ בשם אנשי ביטחון שחוששים שביטול עילת הסבירות תחשוף אותם לתביעות בהאג. הוא לא ציין שהודות לבג"ץ, החקירה בעניין אחריותו להרג פלסטיני לא נפתחה מחדש
אלוף במילואים רוני נומה עותר באחת משבע העתירות שהוגשו לבג"צ בבקשה לבטל את תיקון מספר 4 לחוק יסוד: השפיטה, המבטל למעשה את עילת הסבירות. העתירה שנומה יירשם כעותר בה מייצגת אנשי ביטחון החוששים מהסיכונים שביטול עילת הסבירות יחשוף אותם אליהם כאשר ייצאו לחו"ל.
>>מה היה חלקו של אלוף פיקוד מרכז בהריגת אזרח לא חמוש?
"הגשתי את העתירה מתוך דאגה לשלומם של פיקודיי, חבריי ומפקדיי, אנשי כוחות הביטחון – מצה"ל, השב"כ, המוסד והמשטרה", הסביר נומה, "אני משוכנע שכשחברי הקואליציה הצביעו על תיקון החוק, הם לא לקחו בחשבון את הסיכון הנשקף ממנו לנו הלוחמים ולכל מי שנמצא בליבת העשייה המבצעית בכל הזירות. ערעור מעמדה ועצמאותה של מערכת המשפט והחקירה בישראל יגדיל באופן משמעותי את הסיכון להתערבות מערכת המשפט הבינלאומי בנעשה בישראל ובכך מסכן וחושף את משרתי כוחות הביטחון להליכים משפטיים פליליים מחוץ לישראל".
השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.