המפלגה נאלצה לבדוק, ההנהגה נאלצה לדון, מועמד נאלץ להשיב לטענות על הטרדה מינית. ששת המועמדים הראשונים ברשימת חד"ש לכנסת. משמאל לימין: איאס נאטור, יוסף אלעטאונה, ניהאיה ושאחי, יוסף ג'בארין, עופר כסיף וג'עפר פרח (צילום: דוברות חד"ש)
קמפיין #מטרידן_תפרוש לא השיג לעת עתה את כל מה שביקש להשיג. אבל מי שממהר לסכם אותו כרעש חולף בספירה הציבורית מפספס את השינוי שהתחולל: לראשונה זה שנים, אולי אי-פעם, טענות ועדויות על פגיעה מינית לא הוסתרו, אלא הפכו למבחן ערכי-אידיאולוגי של מעמד הנשים בפוליטיקה הערבית הליברלית בישראל.
>> הקמפיין "מטרידן תפרוש": נשים ערביות אינן יכולות לחכות לסוף התור
הדרישה שהציב הקמפיין היתה ברורה: כשמועמד לתפקיד הנהגתי, נבחר ציבור או בעל תפקיד בכיר אחר מבקש את אמון הציבור, ויש עדויות מתועדות על פגיעה בנשים מצידו, אי אפשר להמשיך כרגיל כל עוד הטענות לא התבררו והענן עודנו מרחף מעל ראשו.
אף שמארגנות הקמפיין התעקשו שלא התכוונו לאיש מסוים ולא נקבו בשמות – להבדיל מהקמפיין שניהלו ב-2019 – עיתוי הקמפיין, ערב הבחירות וזמן קצר לפני הגשת הרשימות לכנסת, הפנה את הזרקור לאיש אחד: ג'עפר פרח, שנבחר למקום השני בחד"ש ולמקום הרביעי ברשימה המשותפת. רבים ממקורביו של פרח, ובהם הוא עצמו, פירשו את הקמפיין כמתקפה אישית נגדו, שמטרתה חיסול פוליטי ורצח אופי.
השיחה מגיעה אליך
