אישי

  • הפעם הראשונה שהעזתי להתעמת עם מי שהטריד אותי

    הבחור שנצמד אליך מאחור באוטובוס צפוף עד מחנק, הגבר ששולח אצבעות מהמושב האחורי, הצעיר שחושף את איברו מולך ברחוב וצוחק – קשת ההטרדות המיניות שחווה כל נערה ואישה היא אינסופית, יומיומית ומשתקת. אבל קורה שאנחנו עומדות ומתעמתות עם התוקף, ואז לרגע אחד הקערה מתהפכת על פיה
    מאת | פורסם
  • "אבל הבונד לא מת!" – פרידה מהחבר יצחק לודן

    הדבר היחיד שאני זוכר מפגישתי עם לודן הוא שנזף בי "איך אתה עושה עבודה על הבונד בלי לדעת יידיש?!". הייתי בן 12. מאז מלווה אותי דמותו של האיש ששרד את המלחמה ואיבד את משפחתו בשואה, והקדיש את חייו בישראל לשמירת מורשת הבונד ולשפה היידית שכל כך אהב. השבוע הלך לעולמו
    מאת | פורסם
  • פרידה מבית הספר הדו-לשוני, המקום שלימד אותנו מהי תקווה

    כולם היו מודאגים כשבתנו הראשונה נכנסה ללמוד בדו לשוני בירושלים. הזהות שלה תהיה מבולבלת, ומה אם היא תתאהב בבחור ערבי? דאגו כולם לחיי האהבה של ילדה בת חמש. אבל מצאנו את מציאות החיים: כבוד, אחווה, הכרה, שותפות. פרידה מסוג של נס על התפר בין בית צפאפא לפת
    מאת | פורסם
    צעדת קהילת בתי הספר הדו-לשוניים "יד ביד". (אורן זיו/אקטיבסטילס)
  • תרבות ההוקעה מפוררת אותנו

    הוקעה פומבית יכולה להיות אפקטיבית כאשר היא מופנית נגד מי שמדכא אותנו, מי שאין לנו חובה לחנך. אבל כאשר אנחנו מגלים אפס סובלנות לטעויות בתוך הקהילה וממהרים לכסח בראש חוצות, הסיפוק הוא במחיר פירוק המחנה וסיכול כל אפשרות לשינוי
    מאת | פורסם
  • בזמן שהערבים מטיילים: הנשים הפלסטיניות עושות מהפכה

    החברה והמשפחה הפלסטינית משתנה לנגד עינינו: פחות ילדים, יותר השכלה, יותר נשים שמצטרפות לשוק העבודה. אפילו בעיד אל פיטר, במקום סיבוב אלולאיא בין נשות המשפחה, כולם נמצאים בחו"ל
    מאת | פורסם
  • ללמוד מרוזה הקדושה: אם הטבע יודע להתחדש, למה לא אנחנו?

    לפני עשרות שנים הכפר שלי, פרידיס, היה ידוע בזכות שזיפי סנטה-רוזה המופלאים שלו. מאז הומרו חלקות השזיפים בגפנים, אבל כמו הצלקות על ידה של סבתי, ניצולת ניסיון פיגוע דריסה, הם ממשיכים להזכיר לי שהצורך בשינוי הוא לא רק בנפשו של הטבע, אלא גם בנפש האדם
    מאת | פורסם
  • לשבור את קשר השתיקה: כך ניסיתי להתאבד בצה"ל

    המערכת לא מבינה, היא עסוקה בשמירה על הסטטיסטיקות שלה. תפקידה הוא להילחם. לנצח. לא להכיל את הלוזרים שלא מסוגלים להתמודד איתה. תופעת ההתאבדויות בצה"ל מבהילה במימדיה וצריכה לצאת מהצללים, לכן גם אני יוצאת היום מהצל ומשתפת את הסיפור שלי. אולי כך אפשר יהיה להציל את הקורבן הבא
    מאת | פורסם
  • תחושת הפספוס: פסח הוא הזדמנות לא להחמיץ

    אנחנו בורחים מהשעמום, מפחדים להחמיץ, וכולנו זקוקים להזדמנות שניה. בפסח שני יציינו ארגונים יהודים דתיים פלורליסטים את יום הסבלנות הדתית, שמבקש לתת דגש על סובלנות והכלת המיעוטים השונים שבחברה הדתית
    מאת | פורסם
    ניצול חלון ההזדמנויות בזמן, הוא הוא הדבר שימנע את ההחמצה. הכנת מצות לפסח. (גרשון אלינסון/פלאש90)
  • שיר: אֵיפֹה הַכְּפָרִים כֻּלָּם

    גם בעשור התשיעי לחיי אני ממשיך לשאול מדוע הלכו נופי נעורי. איני משלים עם מעשים שאסור היה לעשותם. ממשיך לצעוק לנוכח מראות ההרס והגירוש של כפרים ערבים בדרום הארץ. שיר מתוך ספרו החדש של איתן קלינסקי
    מאת | פורסם
    הצבת השלט "אליקים" במקום בו היה הכפר הערבי אום א-זינאת, 1950 (טדי ברונר/לע"מ)
  • לצעוד ברחוב יפו בפעם הראשונה אחרי 22 שנות חיים בירושלים

    נולדתי בירושלים וגרתי בה כל חיי, אבל למערב העיר הגעתי לראשונה רק אחרי שהחלטתי ללמוד במוסד אקדמי ישראלי. החיים על התפר מורכבים ומבלבלים, אבל במחסום בדרך הביתה תמיד יהיה מי שיזכיר לי מי אני באמת ולאן אני שייך
    מאת | פורסם
  • אני רוצה לספר לכן על ההפלה שעברתי

    הדבר הראשון שמשתנה כשאת עוברת ממסלול הנשים בהיריון למסלול הפלה הוא שאיכות הכסאות שמערכת הבריאות מקצה לך מדרדרת פלאים. כמעט כמו בעונש. אבל מרגע שאת עוברת את הסף את מגלה עולם עם עוד הרבה מאוד נשים, ומבינה שאת ממש לא לבד
    מאת | פורסם
  • על הקו שבין החוץ לפנים, ג'ורג' מייקל עשה את הפופ המושלם. פרידה

    הוא לא היה מקורי כמו בואי, לא מגניב כמו פרינס, לא קרוב כמו כהן, ומעולם לא השקעתי שקל ביצירתו. אבל ג'ורג' מייקל הוא האבידה הגדולה שלי השנה
    מאת | פורסם
  • זה לא יעבור עד החתונה, אז איך לעזור לאדם המתמודד עם כאב כרוני?

    להתעניין בכנות, לא לפחד לשאול שאלות, להציע רק את העזרה שאתם באמת מסוגלים לתת, לזכור שזה יכול לקרות גם לכם. וגם לחיבוק יש סגולות רפואיות
    מאת | פורסם
    מצד אחד אף אחד לא רוצה להרגיש מסכן ונזקק ומצד שני זה נעים לדעת שיודעים מה קורה איתנו ומה אנחנו עוברים (צילום אילוסטרציה: קווין יאנק, פליקר CC BY-NC 2.0)
  • המסע לארה"ב: בין ייאוש לתקווה

    בין פגישות לפרזנטציות בשליחות הכפר שלי לארה"ב, עצרתי כדי להשתתף בחגיגת יום ההולדת ה-103 של העיתונאי היהודי זל לוריא, שנולד יחד עם הצהרת בלפור. בעודנו מדברים על ייאוש ומחפשים מנהיגות התפרסמו הידיעות על הרצח של אחלאם עבאס-זיאדאת בידי בעלה. היא כבר לא תחלום יותר
    מאת | פורסם
    בדרך לביקור באמריקה מוכת טראומת טראמפ (אילוסטרציה: משה שי/פלאש90)
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf