פמיניזם

אני צועדת בחוף בחושך, ופתאום שני גברים דורשים ממני לעצור, מאשימים שגנבתי מהם טלפונים ודורשים שאפתח את התיק לחיפוש. כשאני מסרבת הם טוענים שהם שוטרים, רק לא בתפקיד, לא על מדים וללא תעודות. עילת החשד: אשה שהולכת בים לבד בלילה

הרוטציה המתבוששת מציבה בפני הרשימה המשותפת את אחד האתגרים הגדולים שידעה: האם הפעם נעשה היסטוריה וארבעה גברים ערבים יפנו את מקומם עבור אישה?

החברה והמשפחה הפלסטינית משתנה לנגד עינינו: פחות ילדים, יותר השכלה, יותר נשים שמצטרפות לשוק העבודה. אפילו בעיד אל פיטר, במקום סיבוב אלולאיא בין נשות המשפחה, כולם נמצאים בחו"ל

כשהייתי נערה, המורה שלי בסמינר לא הבינה למה אני לומדת צרפתית אם אין לי כוונה להיות מורה. חלפו שנים אך מעט מאוד השתנה: עבורנו החרדים, האקדמיה איננה מקום להרבות ידע אלא בתי ספר מקצועיים למבוגרים. ובחסות היומרות הרב-תרבותיות, הנשים נשארות שוב בחוץ

מההפגנות העיקשות מול בית היועמ"ש בפתח תקווה, ועד האלפים שיצאו להפגין נגד רצח נשים. מחסימות הכבישים של מאבק הנכים ועד התפטרות האמנים מפסטיבל עכו במחאה על צנזורה. לחיי המהפכות שבדרך

הפגנות נגד אוזלת היד של המשטרה ושתיקת הממשלה על רצח נשים התקיימו בערים בכל הארץ. מרכז תל אביב נחסם לתנועה בשל צעדת מחאה ספונטנית. כעשרים נשים נרצחות בשנה על ידי בני זוג וקרובי משפחה

המשטרה שמתעלמת, בתי המשפט שמרחמים על אנסים ומסתפקים בצווי הרחקה דמיוניים, הרבנות שכובלת עגונות גם מול אלימות, הרווחה שמזניחה ומשרד החינוך שמפקיר. אתם אשמים. נאומה של תמר בן דוד בתה של אביטל רוקח ז"ל בהפגנה הערב בירושלים

יוזמת המחאה בתל אביב הערב לא הביאה בחשבון את הפמיניסטיות הערביות, שעומדות בחזית המאבק נגד רצח נשים. גברים מכל הסוגים רוצחים אותנו, הנשים. בדיוק בגלל זה אני אהיה שם, ולכן אנחנו צריכות לדבר

לזכרה של אודליה בכר שנרצחה השבוע על ידי מי שהיה בן זוגה, ועכשיו יש מי שאומרים שגם הוא קורבן. שהוא לא אשם

בעקבות מקרי הרצח האחרונים עלה לרשת קמפיין שבו נשים כותבות מה יכתבו עליהן בעיתון אחרי שירצחו אותן. המסר שעולה מהקמפיין הוא של השלמה וחוסר אונים. האם כך באמת אנחנו מרגישות? ואיך זה יעזור למנוע את הרצח הבא?

הימין מנסה לספור את הלהט"בים בארגוני השמאל, אז הנה עשינו לו את העבודה - וגם הסברנו לו מדוע אין מאבק גאה בלי התנגדות לכיבוש, לגזענות ולאפליה

ישראל תציין את שנת החמישים לכיבוש בתערוכת נשק גדולה בה יציגו לראווה את תעשיית הנשק המקומית, המגיעה עם החותמת "נוסה בשדה הקרב", כלומר על פלסטינים. אל מול השיח האלים והשוביניסטי הזה אנחנו מעמידות אלטרנטיבה פמיניסטית שעיקרה התנגדות למיליטריזם, לסחר בנשק, לרווחים ממלחמה ומהכיבוש