חשיפה: כך מתכננים הקמת ישובים ליהודים על גבי כפרים בדואים

הרשויות טוענות שלא ניתן להכיר בכפרים הלא-מוכרים בשל בעיית תשתית, ובו בזמן מקדמות ישובים יהודיים באותם מקומות. פרוטוקולים הדנים בתוכניות ההתיישבות החדשות בנגב מגלים כי מטרתן לא רק הפרחת השממה. תחקיר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בימים אלה עומדות על הפרק שתי תכניות רחבות להקמת יישובים חדשים באזור הנגב. האחת, התכנית להקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד, שאושרה בהחלטת ממשלה כבר בשנת 2011, וכוללת הקמה של תשעה יישובים. השניה, התוכנית להקמת יישובים חדשים בציר באר שבע – דימונה (כביש 25), שמקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון, וכוללת הקמה של חמישה יישובים. בנוסף, אישרה הממשלה בנובמבר האחרון שוב את הקמת היישובים חירן וכסיף, ואף החליטה לבחון הקמה של יישוב נוסף בסמוך למועצה אזורית רמת נגב. בימים אלה, מתקדמות עבודות הנחת התשתיות ליישוב החדש כרמית, שמוקם בסמוך לצומת שוקת.

הרבה שאלות עולות סביב תנופת ההתיישבות בנגב. מהפגיעה האפשרית ביישובים הקיימים באזור, דרך הפגיעה בסביבה ועד לשאלה מי יגור בכל היישובים החדשים הללו. שאלה נוספת, שנשאלת פחות בהקשר הזה, היא האם הקרקעות עליהן מתוכננים לקום היישובים ריקות.

בעוד שסיפורו של הכפר אום אלחיראן, שממשלת ישראל החליטה להקים על אדמותיו את היישוב היהודי חירן, זכה לחשיפה תקשורתית, השפעתן של התוכניות החדשות על שאר הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב לא סוקרה כלל.

מבדיקה של נקודות הציון המופיעות במסמכים הרשמיים של משרד הבינוי והשיכון, אל מול מיקומיהם של הכפרים הבלתי מוכרים, עולה כי כמה מן היישובים המתוכננים עתידים לקום במקומות בהם ניצבים כיום כפרים בדואים.

במפה ניתן לראות את נקודות הציון המרכזיות של היישובים המתוכננים (בכחול), הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים באזור כביש 25 וכביש 31 (באדום) ואת הכפרים הבדואים שהוכרו בשנים האחרונות באותו אזור (בירוק). אם תתקרבו באמצעות כפתור הפלוס, תוכלו לבדוק בעצמכן/ם מה קורה בשטח, במקומות בהם מתוכננים לקום יישובים חדשים.

בפועל, כוללות התוכניות השונות הקמה של כ-15 יישובים חדשים בנגב בשנים הקרובות. מנגד, בנגב ישנם כ-40 כפרים בדואים בלתי מוכרים שאינם מופיעים על המפות הרשמיות של מדינת ישראל. כפי שניתן לראות במפה, שילוב של נקודות הציון של היישובים המתוכננים יחד עם אלה של הכפרים הבלתי מוכרים, חושף את החפיפה ביניהם, או במילים אחרות, את האיומים החדשים על הכפרים. צילומי הלוויין של גוגל מאפשרים להתקרב ולראות את החיים על פני האדמה, גם אם המדינה מתכחשת לקיום שלהם.

הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים אמנם לא מופיעים על המפות הרשמיות, אך מעיון במסמכים רשמיים ובפרוטוקולים מדיונים בתוכניות ההתיישבות החדשות שהגיעו לידי, עולה כי המתכננים, חברי הכנסת והשרים, מודעים כולם לקיומם של הכפרים. כך לדוגמא, במהלך דיון בנושא פיתוח יישובים יהודיים בלשכת שר הבינוי והשיכון שהתקיים באוקטובר 2013, הנחה השר את הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לבצע תביעות נוגדות (הליך בו מגישה המדינה תביעה נוגדת על קרקע שנתבעה על ידי בדואים אזרחי המדינה) על קרקעות במתחם עומרית. כפי שניתן לראות בתמונה, צפוי היישוב עומרית לקום במקום בו ניצבים כיום הכפרים הבלתי מוכרים א-זרנוק, בו מתגוררים כ-5,000 תושבים, וביר אל-משאש, בו מתגוררים כ-3,500 תושבים.

יתרה מזאת, באותו הדיון, הזהירה נציגת מטה היישום במשרד ראש הממשלה כי "יש לשמור על הרגישות הבינלאומית, יישובים יהודים על קרקעות בדואים תיצור ניגוח בזירה זו", מה שמעיד שוב על כך שברור למתכננים ולנציגי המדינה כי מדובר באזורים בהם כבר קיימים כפרים, וברורה גם הבעייתיות שעולה מהקמת יישובים יהודים במיקומים אלה.

נקודת הציון של היישוב היהודי המתוכנן עומרית, על בתי הכפרים הבלתי מוכרים א-זרנוק וביר אלמשאש. צילום מסך מתוך גוגל מפס

נקודת הציון של היישוב היהודי המתוכנן עומרית, על בתי הכפרים הבלתי מוכרים א-זרנוק וביר אלמשאש. צילום מסך מתוך google maps

במבט על מפת האזור כולה, תוך הצבת הכפרים הבלתי מוכרים לצד היישובים המתוכננים, ניכר כי ישנה אסטרטגיה מאחורי מיקומם של היישובים היהודיים בין הכפרים או במקומם. הנחה זו מתגברת לאור תגובתו של עוזר בכיר למנכ"ל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב באותו דיון אצל שר הבינוי והשיכון:

על מנת לסייע בעבודת הרשות בזירוז האוכלוסייה הבדואית, כדאי ללכת על איתור 'תלמה' על מנת לשבור את הרצף בגזרה הזו. ברגע שיהיה שם יישוב יהודי, הבדואים יכנסו להסדר עם המדינה.

מאחורי תכניות ההתיישבות עומדים לא רק הרעיונות המוכרים של הפרחת הנגב והשממה, אלא ניסיון להשפיע על תושבי ותושבות הכפרים הבלתי מוכרים, לעבור לעיירות הבדואיות המתוכננות. כך למשל, היישוב המוזכר בציטוט תלמה, והיישוב טליה, מתוכננים לקום בדיוק במקום בו נמצא הכפר הבדואי הבלתי מוכר אום רתאם, בו מתגוררים כ-1,000 תושבים. נראה כי כמו במקרה של תושבי הכפר הבלתי מוכר אום אלחיראן, שלאחרונה הוקצבו להם תשעה חודשים להתפנות בשל הקמתו של היישוב חירן בדיוק במקום בו ניצב כיום הכפר, תושביהם של כפרים בלתי מוכרים נוספים ימצאו עצמם מפונים ממקום מגוריהם בשל תכניות להקמת יישובים יהודיים במקומם.

הכניסה לכפר הבדואי הבלתי מוכר אום רתאם, שבמקומו מתוכנן לקום היישוב היהודי טליה. צילום: מיכל רותם

הכניסה לכפר הבדואי הבלתי מוכר אום רתאם, שבמקומו מתוכנן לקום היישוב היהודי טליה. צילום: מיכל רותם

השימוש במדיניות הקמה של יישובים יהודיים ככלי לפינויים של כפרים בדואים בלתי מוכרים או להגבלת יכולת ההתרחבות שלהם בעתיד צורם. הוא לא צורם רק בגלל עצם ההריסה של כפר לשם הקמת יישוב יהודי, הוא צורם בעיקר בשל הרגע המזוקק הזה, בו נחשפת האפשרות להכרה בכפר, במקום בו הוא נמצא. כל עוד לא מוקם יישוב יהודי באזור.

הטיעון של המדינה שלא ניתן להכיר בכפר מסוים, שאי אפשר לספק לו תשתיות ושירותים במקום בו הוא נמצא, הוא אולי קצת משכנע. אבל הרגע שבו מחליטות רשויות התכנון, ובהמשך גם הממשלה, על הקמת יישוב יהודי בדיוק באותו המקום, או בסמוך לכפר בלתי מוכר, הוא הרגע שבו נחשפת האפליה המתמשכת בין הבדואים והיהודים תושבי הנגב. ליישוב היהודי החדש אפשר למשוך תשתיות של מים וחשמל ולהקים מערכת ביוב מתקדמת, אפשר לבנות לו בית ספר ומרפאה ושלל שירותים נוספים, אבל עד לרגע בו קם היישוב היהודי, הטיעון של המדינה היה שאת כל הפיתוח הזה אי אפשר לעשות בשביל יישוב בדואי.

ולסיום, ולאור התוכניות החדשות ליישוב הנגב, לא ברור על מה מבוסס החשש הגדול של נציגת משרד ראש הממשלה מהזירה הבינלאומית. התוכניות הללו מוכיחות שבישראל של שנת 2014 אין צורך אפילו להסתיר מהלכים מפלים ובוטים נגד אזרחיה הערבים של המדינה. למה להרוס קודם את הכפר הבדואי, ואז באופן מפתיע לתכנן שם ישוב יהודי, אם אפשר פשוט לשים נ.צ. על כפר קיים, ולהתחיל לקדם תכנון של יישוב יהודי בלי שתושביו הנוכחיים יודעים בכלל. אין מה לחשוש מהזירה הבינלאומית, ועדות האו"ם השונות מתריעות מזה מספר שנים על כל פעולות הממשלה נגד אזרחיה הבדואים בנגב, המדינה מתעלמת מההערות באלגנטיות, ושום דבר לא משתנה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

המרה שחורה: צפו ביוסי צברי עונה לרפי פרץ

סערה נוראה, שר החינוך דיבר על המרה. יוסי צברי מזהיר אותו שלא יחצה קווים אדומים ויתרכז במה שחשוב באמת: לגדל גזענים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf