newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עליה לרגל במהופך. מזרחה בטרמפים: חלק שביעי

מקברו של המשורר הענק רומי, דרך קבאב אגדי אחד ואל השורשים של עמנו: נהר הפרת. יומן מסע

מאת:

15.

אני מגיע לעיר הענק קוניה אחרי החשכה, על טוסטוס. בחור צעיר הציע לי טרמפ מתחנת חשמלית פרברית בה נפרדתי מהמשאית, אחרי שהסביר לי שהחשמלית לא מתפקדת. התיק והגיטרה שלי קלים דיים לאפשר את זה.

לוקח לי זמן למצוא את רובע המלונות. הם מקיפים מסגד שמתוכו צומח מגדל מצופה אריחים ירוקים. ברגע שהתמקמתי באחד מהם והתחברתי לרשת אני בודק מהו המבנה ומגלה שזה ציון קברו של מלוואנה ג׳לאלדין רומי.

וואו.

אני מניח שרובכם מכירים ואם לא – מהר לגוגל. האיש הזה חיבר במאה השלוש עשרה שירה שעדיין היא עתידנית, שירה שבאנושיות העמוקה שלה לא התחרה שום משורר מאז, שירה שליוותה את מערכת היחסים הארוכה של חיי: שבע השנים שלי עם לינזי. מובן מאליו שאבקר אותו מחר ואשלח לו ד״ש ממנה.

> מזרחה בטרמפים, חלק ראשון: חצי ויפסאנה, חצי וגאס

אני חוזר למלון בהתרגשות. המסע הזה הוא מין עליה לרגל במהופך, הוא התחיל בנקודה גיאוגראפית מאוד ספציפית ומתמשך לאיזה מרחב ערטילאי במזרח תורכיה. אלמלא פגישת עבודה שנקבעה למישהו אחר, לא הייתי מכוון דווקא לאורפה, והנה, מופיע מיסטיקן קדום ומוסיף חרוז של עליה לרגל גם בעבר הזה. זה נחוץ. הוא ראוי לתודה.

בבוקר אני מבקר אותו. יפה בפנים ומרגש, אבל לא מרגש כמו לקרוא שיר של רומי.

צילוום: יובל בן עמי

לשמחתי העיר הבאה, 350 קילומטר מזרחה, צופנת עליה לרגל מסוג אחר. זאת אדנה. מאז הבלקן לא הכנסתי בשר אל פי, בציפיה לקבאב המפורסם שלה. אולי התאבון נותן לי כנפיים, כי פחות מדקה אחרי שאני נעמד ביציאה המאוד לא מבטיחה מקוניה, עוצר לי רכב.

לנהג קוראים אוסמן. הוא נגן בקלמה שקלט את הגיטרה שלי ועצר מתוקף אחוות המוזיקאים. אוסמן נוסע עם אחיו, מוסטפה, ישירות לאדנה. טוב, אולי לא ״ישירות״, כי הם עוצרים. הם עוצרים לחזות במכתש מדברי שבקרקעיתו רובצת בוצת מלח. הם עוצרים פעמיים במסגדים כדי להתפלל. הם עוצרים לשכשך את רגליהם במעין והם עוצרים לאכול. הם עוצרים לאכול דגי נהר לצד נהר, והם עוצרים לאכול סוג של צ׳ורוס דבשיים באזור שכנראה נודע בהם. הם עוצרים לאכול מלפפונים מהגינה של גיסו של מוסטפה ולשתות איתו קפה. הם בבולמוס של תענוג והכנסת אורחים ולא מעניין אותם בכלל המקום שאני מנסה לשמור לקבאב באדנה.

> מזרחה בטרמפים, חלק שישי: אל היבשת שלי וקבריה

כל זה מתרחש בנוף תלוש מכל מה שחלפתי על פניו עד עכשיו. מוזר כמו טג׳יקיסטאן ומוכר כמו המכתש הקטן. בכפרים הולכים ומתמעטים הרעפים. בקתות של תבן ולבני בוץ ממלאות אותם. הן מעוררות בזכרון את יריחו של ימי ילדותי, שמזמן הוחלפה ביריחו של בטון. אנחנו פוקדים תבליט סלע עצום של אל חיתי ומלך חיתי, הישר מהאלף השני לפני הספירה. מעולם לא ראיתי שריד חיתי, אבל ארץ החיתי (וגם, בינינו, הפריזי) היא ארצי. שוב, ההתקרבות הזאת, שהיא גם התרחקות.

ברמה הלשונית, זו התרחקות ללא ספק. לאורך כל אירופה הצלחתי לתקשר בקלות. חציית היבשת היתה הרפתקה לשונית מטריפה. אירופאי שלא ידעתי לדבר בשפתו, הרכיב מיד לינגואה פרנקה של שפות אחרות. הנהג הקרואטי, למשל, דיבר איתי בתערובת יעליה למדי של איטלקית וגרמנית. כאן, בלב אנטוליה, האוכלוסיה ענייה מכדי לנסוע לחו"ל, ואין סיבה שתלמד שפה שאינה תורכית. עושה רושם שאיש בכל המישור האדיר שסביבי לא מדבר מילה שאינה בתורכית, אבל גם התורכית מוכרת. אני לומד שאחיינו של מוסטפה הוא מהנדס, בגלל שהמילה התורכית למהנדס היא ״מהנדס״.

צילוום: יובל בן עמי צילוום: יובל בן עמי צילוום: יובל בן עמי צילוום: יובל בן עמי

זה רק ילך ויעמיק. אדנה נמצאת מעבר להרי הסלעים האדירים, התלולים עד עילפון שבאופק, ואורפה רחוקה עוד יותר. אני נוסע בה בעת אל היסטוריות על גבי היסטוריות ואל הימים שיבואו, נוסע אל עבר הבית והכי רחוק מהבית שהייתי, ומצליח לעשות את זה על בקלמה וטוסטוס. Hot damn!

אנחנו עוצרים בהרים, איך לא, לטבול את הרגליים במי מעיין, ולהביט בגשר אומי מרשים. מוסטפה מאוכזב ממיעוט המים. תורכיה כולה סובלת מבצורת, והפלגים רזים. מדרום לרכסים, רוחות ים תיכוניות מצליחות בכל זאת לצבוע את הנוף בירוק, וזה אותו ירוק בדיוק של הבית. הים התיכון נמצא רק שלושים קילומטר מכאן, לא הליגורי, לא האדריאטי, לא האגאי, הים של הבית. והנה שיכוני קריית אריה, כלומר אדנה. בכל המשחק של מוכר ומוזר, העיר הגדולה הזאת נופלת בלי ספק בצד של המוכר. היא תל אביב, פשוט וקל, עם הבחורות במכנסיים קצרים והלחות הנוראה.

מוסטפה ואוסמן נפרדים ממני ליד מסעדה בשם "הסאן אוסטה", ומספרים שבכל תורכיה יודעים עליה שהיא מקור הקבאב המשובח. הוא לא רק משובח, הוא מדהים. הלילה מהביל מכדי שאמשיך. אני מוצא מלון זול, נאבק עם המזגן שבחדר ונוחל תבוסה בצורת חלומות טרופים וקימה מוקדמת.

יאללה, ננצל אותה. נשארו 425 קילומטרים עד אורפה.

בשעה חמש וחצי אני פושט אגודל ליד הכביש המהיר ובחמש שלושים וחמש תופש טרמפ. בשבע אוסף אותי נהג כורדי ראשון. הוא נוהג בטירוף בטויוטה חדשה, לא חגור ותוך כדי שליחת מסרונים. ובשמונה, מאה קילומטר לפני אורפה, אנחנו חוצים נהר עצום בנוף שהפך שוב לציה. הכורדי מצביע אל המים ואומר מילה שמעוררת אותי לחיים בבת אחת, מילה שסוגרת את הכריכה הגיאוגראפית המזרחית יפה משיכולתי לדמיין, אולי המילה הכי נהדרת ששמעתי כל הדרך הזאת. הוא אומר: ״פרת״.

> מזרחה בטרמפים, חלק שמיני: קיבלנו מודיעין מטריד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf