newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אשליית חופש הפולחן בירושלים

ישראל הרשמית אוהבת להתהדר בחופש הפולחן המלא שהיא מאפשרת לבני כל הדתות. בפועל, מדובר באחיזת עיניים נוספת מבית היוצר של ההסברה הישראלית

מאת:

אחד הכלים המרכזיים בארגז ההסברה הישראלי הוא שיח חופש הפולחן. נאמנים לתפיסת ה"וילה בג'ונגל", דוברים ישראליים מדגישים בכל הזדמנות את חופש הפולחן שישראל כביכול מאפשרת למאמיני כל הדתות, בניגוד לשכנותיה הערביות. הטיעון הזה אהוב במיוחד על ראש הממשלה נתניהו, שמקפיד לחזור עליו שוב ושוב. כך, למשל, אמר בברכה המיוחדת ששיגר לרגל חנוכת בית כנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים:

[…] אנחנו גם אפשרנו בפעם הראשונה במשך דורות לבני הדתות האחרים גם הם להתפלל בירושלים, גם הם לשקם את מקומות התפילה שלהם. להתפלל בחופש פולחן מוחלט […] שבנו לבנות את בתי תפילתנו, אבל במקביל אנחנו גם נותנים את אותו חופש הפולחן לדתות האחרות. זה הייחוד של עם ישראל, הוא שומר על מורשתו ומקיים אותה הלכה למעשה, והוא גם שומר על ידי כך על מורשתם של אחרים.

ביקורו של האפיפיור בישראל בחודש מאי האחרון היווה עבור נתניהו הזדמנות נוספת לחזור על רוח הדברים: "ביקורו (של האפיפיור) מהווה הזדמנות להציג בפני העולם את ישראל האמיתית, המתקדמת, המודרנית והסובלנית, למעשה המדינה היחידה במזרח התיכון המבטיחה חופש פולחן מלא למאמיני כל הדתות, השומרת על המקומות הקדושים ומבטיחה את זכויותיהם של כל – יהודים, מוסלמים, נוצרים, כולם".

> בניגוד לגרסת המשטרה, הצעיר בירושלים נהרג מירי לראשו

בפועל, כמובן, גן העדן המכיל והסובלני הזה רחוק מלהתקיים. המציאות היומיומית של הכיבוש מפגישה בעיר העתיקה של ירושלים לא בני חורין בני דתות שונות עם נגישות מלאה וחופשית למקומות קודשם, כי אם עימות מובנה בין כובשים לנכבשים. ראשית יש לזכור כי למעלה משני מיליון פלסטינים החיים בתחומי השליטה של מדינת ישראל בגדה המערבית זקוקים לאישורים מיוחדים כדי להיכנס בכלל לירושלים, ואלה, כידוע, ניתנים במשורה; אך גם לפלסטינים תושבי ירושלים עצמה הגישה למתחם אל-אקצא איננה מובנת מאליה ומוגבלת בהתאם להחלטת הרשויות. במהלך ימי החג האחרון, למשל, המשטרה מנעה את כניסתם של גברים מוסלמים  מתחת לגיל חמישים למסגד, ובעוד מתפללים יהודים נהרו במורד רחוב הגיא אל עבר הכותל המערבי, מתפללים מוסלמים עמדו מול חומת שוטרים שחצצה בינם ובין המסגד.

המשטרה מונעת כניסת מתפללהמשטרה מונעת כניסת מתפללים למסגד אל-אקצא. צילום: פאיז אבו-רמלה, אקטיבסטילס

המשטרה מונעת כניסת מתפללהמשטרה מונעת כניסת מתפללים למסגד אל-אקצא. צילום: פאיז אבו-רמלה, אקטיבסטילס

מחסומי משטרה בעיר העתיקה ירושלים. צילום: פאיז אבו-רלמה, אקטיבסטילס

מחסומי משטרה בעיר העתיקה ירושלים. צילום: פאיז אבו-רלמה, אקטיבסטילס

שוטרים בעיר העתיקה בירושלים. צילום: פאיז אבו-רמלה, אקטיבסטילס

שוטרים בעיר העתיקה בירושלים. צילום: פאיז אבו-רמלה, אקטיבסטילס

אבל לא רק בחגים היהודיים מגבילה ישראל את כניסתם של מתפללים מוסלמים אל מסגד אל-אקצא, אלא גם בחגים המוסלמיים עצמם. התירוץ, כתמיד, הוא בטחוני; מעגל קסמים שבו עשרות אלפי אנשים מנועים מלהגיע למקום קודשם מחשש למהומות, כאשר עצם הגבלת חופש הפולחן שלהם מזינה מאליה את תחושות הזעם מהם ישראל חוששת כל כך.

במקביל, ממשיכים פוליטיקאים ואנשי ציבור יהודים לקיים מעת לעת ביקורים פרובוקטיביים בהר הבית ולתבוע את מימוש הריבונות הישראלית על ההר, וזאת למרות העמדה המסורתית הפוסלת עליית יהודים למתחם ההר מטעמים הלכתיים. ככה זה, כנראה, כאשר בראש שני המשרדים הרלוונטיים בממשלה – משרד הדתות והמשרד לענייני ירושלים – עומד אותו האדם שכבר הצהיר על כוונתו לפעול לחיזוק הנוכחות היהודית בהר הבית. אך כמובן שלא רק שיקולים דתיים מונחים כאן על הכף. רענון קצר של הזיכרון לטווח הלא-מאוד-ארוך של היסטוריית הדמים של הסכסוך יכול להזכיר לכולנו איך זה עלול להיגמר.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf