newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא פחדן, כובש: האג'נדה האמיתית של נתניהו

האמריקאים, שכינו השבוע את נתניהו פחדן, חושבים שהאסטרטגיה שלו מכוונת לשימור שלטונו ומצביעה על חולשה. אבל בשטח, הסטטוס קוו מאפשר לו את העמקת הכיבוש והשליטה בפלסטינים

מאת:

כותב אורח: דוד זונשיין

על רקע המשבר המחריף בין ירושלים לוושינגטון, ציטט העיתונאי ג'פרי גולדברג מהמגזין "אטלנטיק" לפני כמה ימים בכירים אמריקאים, שמתחו ביקורת על נתניהו. אחד מהם אף כינה אותו "פחדן עלוב". הבכירים שהתראיינו לכתבה, שפורסמה ביום שלישי במגזין, אמרו כי ממשל אובמה סבור שלנתניהו אין אומץ לתקוף באיראן והוא עסוק אך ורק בשימור שלטונו.

מחוץ לנזק שנתניהו וממשלתו מייצרים לישראל בזירה הבינלאומית החיונית למדינה קטנה עם משאבים מוגבלים בסביבה מורכבת, אני חולק על האבחנה האמריקאית.

נתניהו לא עסוק רק בשימור שלטונו. במובנים רבים שימור שלטונו, ללא התקדמות ליעד מוגדר לכאורה, הוא בדיוק הכלי למימוש האסטרטגיה של נתניהו. אסטרטגיה שמטרתה היא שימור תהליכי עומק יציבים ואפקטיביים למניעת אפשרות של מדינה פלסטינית בגדה וריסוק של העם הפלסטיני, שגם אם נתניהו לא התחיל אותם הוא מקדם אותם ביעילות. כל יום של "שימור שלטונו", כך על פי האמריקאים, הוא עוד יום של בניה בגדה, של נישול אוכלוסיה פלסטינית, של פגיעה בנכסים הפלסטינים ושל הפרות זכויות אדם חמורות נוספות. עוד יום שבו מתקדם היעד האסטרטגי.

> מדוע הסטטוס קוו בהר הבית אינו אפשרי

בנימין נתניהו (חיים צח/לע"מ)

בנימין נתניהו (חיים צח/לע"מ)

בשונה מיעדים של שלום, או של סיום הכיבוש, את היעד האסטרטגי של נתניהו קשה לקדם בסביבה הבינלאומית היום. נתניהו יודע זאת היטב ופועל בחוכמה כשהוא משמר את שלטונו, לכאורה ללא פעולה בשטח, אך למעשה תוך שינוי מהיר ויסודי של המצב בשטחי הגדה. הצהרתו בנאום בר אילן והמו"מ שהוביל קרי מקבילים לחלוטין לפעולות הממשלה בשטח עצמו והם חלק יסודי באסטרטגיה.

הביקורת שהוטחה בנתניהו, לכן, בוודאי התקבלה בלשכת נתניהו כמחמאה. האמריקאים באו לקלל ויצאו מברכים. במובן העמוק, התגלה שאינם מבינים את אסטרטגיית נתניהו ותופסים אותה כפחדנית ולא כשיטה אפקטיבית לשינוי המצב בשטח בהתאם ליעדיו של נתניהו.

במובן הפשוט, הם איפשרו לנתניהו להתמקם בצורה מיטבית בקרב על מצביעי הימין. מצד אחד, עומד כצוק איתן מולם וקורץ למיטיבו ולבני בריתו הרפובליקאים, בשעת בחירות לסנט, ומצד שני "אינו נכנע" לבנט שממלא היטב את תפקידו כממרכז של נתניהו, כנער הגבעות שראש הממשלה המבוגר, הרציני והמנוסה, שזה עתה התעמת עם האמריקאים שאין הוא עושה את דברם לכאורה, והכריז על בניה נוספת בירושלים, אינו נכנע לו.

סיור עומק בגדה וקריאת הדו"חות של ארגוני זכויות האדם השונים ובהם דו"ח בצלם על הכפר בורקה שפורסם זה עתה יעידו על התהליכים הללו. בשעה שהשיח הציבורי שנתניהו מיטיב לנווט נע מאירן, לדאע"ש, ללחימה בעזה וליוקר המחיה, ממשיכים תהליכי העומק בגדה להתקדם. הן בשטח עצמו, והן בפירוק האחדות הפלסטינית השבירה ממילא.

נתניהו הוא לכן המנצח של הפרשה שפרסם גולדברג ב"אטלנטיק". והוא ממשיך להיות המועמד המוביל לרשות הממשלה בדיוק בגלל יכולתו למכור את אסטרטגיית השינוי כאסטרטגיה של שימור בלבד.

דוד זונשיין הוא יו"ר בצלם.

> העולם שותק ושוב נותן לנתניהו יד חופשית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf