newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תנועת הר הבית לא מבקשת שוויון זכויות, אלא שליטה יהודית בלעדית

מאז ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק מתוארת תנועת הר הבית כמי שנלחמת על זכויות אזרח. בפועל מדובר במי שחותרים להרוס את המסגדים על ההר או לפחות לבסס עליונות יהודית. שוויון הפוך ברחבת הכותל לא עולה על דעתם

מאת:

כותב אורח: לארי דרפנר

לפני עשר שנים ראיינתי את חבר הכנסת משה פייגלין במשרדו, הממוקם בהתנחלות קרני שומרון. על הקיר היה תלוי תצלום אווירי ממוסגר של הר הבית – אבל מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע לא הופיעו בצילום. במקומם ניצבה אילוסטרציה של בית המקדש המחודש. שמעתי שהתמונה הזו ורבות שכמותה נמכרות בהצלחה מסחררת בירושלים.

פייגלין היה נוכח ביום רביעי בלילה בכנס במרכז מורשת בגין שבירושלים, שבסופו פעיל תנועת הר הבית יהודה גליק נורה ונפצע קשות על ידי פלסטיני. במקום נכח גם יהודה עציון, האיש שנאסר בתחילת שנות ה-80 על תפקידו בהנהגת המזימה של ״המחתרת היהודית״ לפוצץ את כיפת הסלע. פייגלין לא היה הח״כ הליכודניק היחיד בכנס הידוע בדעותיו האנטי-ערביות הקיצוניות; גם מירי רגב הייתה שם. הכנס נערך תחת הכותרת ״ישראל חוזרת להר הבית״.

בעקבות ניסיון ההתנקשות בחייו של גליק נפוצה הטענה שהוא ושותפיו לדרך בעצם מובילים תנועת לזכויות האזרח, שכל מטרתה להשיג ליהודים את אותן זכויות תפילה בהר הבית / חראם א-שריף שמהן נהנים המוסלמים.

טענה זו זוכה לעדנה בימים האחרונים. שמעתי את שר השיכון אורי אריאל מתרתח ברדיו על חוסר הצדק שבסטטוס קוו שישראל מקיימת על ההר, שמאפשר ליהודים לבקר בכפוף לאישור המשטרה, אבל מונע מהם להתפלל, בהתאם לפסיקותיהם של רבנים. המראיין נותר אובד עצות מול הלהט של השר ונכשל בכל ניסיון לאתגר אותו. ללא ספק אריאל שכנע מאזינים רבים שהוא ושאר פעילי הר הבית הם חבורה של לוחמי חופש כמו מרטין לות׳ר קינג.

> מדוע הסטטוס קוו בהר הבית אינו אפשרי

יהודה גליק בסיור על הר הבית, ליד מסגד אל-אקצא, 2009 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

יהודה גליק בסיור על הר הבית, ליד מסגד אל-אקצא, 2009 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

האמת היא שמדובר בתרמית. אני בטוח שיש יהודים שבאמת רוצים לעלות להתפלל בהר, ללא שום כוונה להטריד את המוסלמים או לפגוע באתרי הקדושה שלהם, שבאמת ובתמים מעוניינים בדו-קיום דתי שם. אבל יהודים אלו הם חלק שולי מהתנועה. תנועת הר הבית הייתה ותמיד תהיה תנועה שלא מעוניינת בשוויון דתי, אלא בשליטה יהודית דתית בלעדית, והיא מפגינה באופן קבוע בוז כלפי מוסלמים והאסלאם. זו האג'נדה של פייגלין, וכמובן שזו אמונתו של עציון. כל מי שחושב שמירי רגב ויריב לוין וכל שאר חברי הכנסת הגזענים בעצם מעוניינים בדו-קיום שליו – שימשיך לחלום.

המפורסם שבארגוני התמיכה בהר הבית, "נאמני הר הבית", שבראשו עומד גרשון סלומון, לא מנסה להסתיר את כוונותיהם האמיתיות. היעד הראשון שמופיע באתר הבית שלו הוא:

שחרור הר הבית מהכיבוש הערבי (מוסלמי). כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא מוקמו על אתר הקדושה התנ״כי או היהודי הזה כסימן של כיבוש ושליטה מוסלמית. הר הבית לא יכול להיות מקודש בשם האלוהים מבלי להסיר את מקדשי עובדי האלילים האלה. הועלתה הצעה שהם יוסרו, יועברו, ויוקמו מחדש במכה.

הסיפור של גליק מסתמן כשונה במעט. בניגוד למה שנטען בכלי תקשורת רבים, הוא לא פעיל בארגון "נאמני הר הבית", או לפחות זה לא אפיק הפעילות העיקרי שלו. הוא עומד בראשו של ארגון שנקרא "הקרן למורשת הר הבית", ובעבר עמד בראש "מכון המקדש". שני הגופים האלה הביעו את תקוותם לבנות מחדש את בית המקדש לצד אתרי הקדושה המוסלמים, לא במקומם. אבל הנה וידאו קצר שגליק הכין עבור מכון המקדש, ובו הוא מעלה מה שנשמע כאיום מוסווה לגבי מה שיקרה לכיפת הסלע אם מנהיגי האסלאם לא ישתפו פעולה בשקט עם הפרויקט הזה:

ההחלטה מה יקרה עם המבנה הזה, שכיום מייצג את הדת המוסלמית… במידה ומנהיגי דת האסלאם יחליטו לבחור בדרך השלום, המבנה הזה יכול להישאר במקומו ולהוות חלק מבית התפילה לכל הלאומים, והוא יכול להוות מרכז של דתות מונותאיסטיות. במידה, למרבה הצער, שמנהיגי האסלאם ימשיכו בדרך שהם מובילים כיום – ראאד סלאח ומנהיגים מוסלמים נוספים בימינו – זה יוביל למקום מאוד מסוכן… [כאן גליק עושה הפוגה קצרה, מחפש את המילים הנכונות, ואז ממשיך בקול שבקושי ניתן לשמוע] לאיום גדול מאוד על העולם ועל שלום העולם. אני קורא למנהיגי הדת המוסלמית: הצטרפו, שתפו פעולה עם אלו המעוניינים בשלום.

לא הגיע לגליק שירו בו. לפי כל הדיווחים לא מדובר באדם שמקדם אלימות בשום אופן. אפשר לתאר אותו כפרצוף הידידותי של תנועת הר הבית. אבל הוא עובד לצד אנשים בעלי כוונות אלימות ביותר. הוא משמש כחלון הראווה של תנועה עם מטרה אפוקליפטית, פסיכוטית, כזו שמחזירה אותנו בזמן לכיבוש הר הבית במלחמת ששת הימים, כשהרב הראשי של צה״ל (לימים לרב הראשי לישראל), שלמה גורן, הפציר במשה דיין להרוס את כיפת הסלע.

> מה משותף לשני מבצעי הפיגועים בירושלים?

סיור של אנשי תנועת הר הבית בין המסגדים, 2009 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

סיור של אנשי תנועת הר הבית בין המסגדים, 2009 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

שוטרים מוסלמים בכותל

כאמור, אני בטוח שיש יהודים שבכל הכנות רק רוצים לקבל אישור להתפלל על ההר, ודבר פרט לכך, ושרואים בעניין הזה כנושא של שיוויון דתי. אותם הייתי שואל: האם הם בעד שוויון דתי דומה גם עבור מוסלמים בכותל המערבי, שיש מוסלמים המזהים אותו כ"כותל אל-בוראק", המקום בו מוחמד רכב על סוסו המכונף ועלה לשמיים? האם מוסלמים, מלווים במשטרה מוסלמית, יזכו לערוך תפילה מוסלמית בכותל המערבי?

ובהתאם, האם משטרה של מדינה מוסלמית תורשה להציב את כוחותיה באזור הכותל המערבי כמשרתי החוק והסדר? האם משטרה של מדינה מוסלמית תורשה להחליט אילו יהודים יכולים לבוא ולהתפלל בכותל המערבי ואלו אינם מורשים?

כך תראה תמונת ראי של המצב הנוכחי. זהו הסטטוס קוו הנאכף על ידי ישראל כלפי מוסלמים העולים לחראם א-שריף, שהיהודים סוגדים לו כהר הבית. הסטטוס קוו הזה הוא לא הפרה של זכויות אזרח יהודיות, אלא הפרה של זכויות הדת המוסלמית וזכויות האזרח של הפלסטינים. הסטטוס קוו הזה מהווה איום משמעותי מספיק כמות שהוא. גליק, פייגלין, עציון, אריאל, רגב והתנועה שהם מייצגים עלולים להפוך את המצב לקטסטרופלי.

לארי דרפנר הוא עיתונאי יליד ארה"ב, שכותב מישראל בשלושים השנים האחרונות, ומחזיק בלוג באתר 972+, שם גם פורסם הטור הזה במקור באנגלית. תרגם: מיכל מוגרבי.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf