newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נעצר אחד מהחשודים ברצח הנערים בביתוניא. האם ביתו יהרס?

אחרי חודשים של שקרים נעצרו חשודים ברצח שתועד במצלמת האבטחה. איך השתלשלו האירועים עד המעצר, והאם מתחיל כאן עידן חדש של חקירות אמיצות של הצבא או שתקרית ביתוניא תשאר בודדה?

מאת:

היום (רביעי) הותר לפרסום כי נעצר שוטר משמר הגבול החשוד ברצח הנער נדים נווארה, 17, בהפגנה באזור ביתוניא ב-15.5. יחד עמו נעצר גם מפקדו. המעצר התאפשר לאחר שגופתו של נאוורה הוצאה מקברה והוכח כי נורה באש חיה בחזהו. הקליע שפגע בו הועבר לישראל, וכך השוואה פשוטה הובילה לשוטר, שעד אותו הרגע החזיק בגרסה השקרית, ככל הנראה, כי רק כדורי גומי נורו. את אותה הגרסה מסרו גם חבריו.

בתקרית נרצח גם מוחמד סלאמה, 16, בירייה בגבו, וכעת עדיין לא ברור אם אותו שוטר משמר הגבול חשוד ברצח הכפול או שמא קיים רוצח שני. זאת היות ורק גופתו של נאוורה הוצא מקברה.


סרטון הפגיעה בנערים באזור ביתוניא

כך בא לסיומו הכושל מסע שקרים וטיוחים של צה"ל, "מומחי" בליסטיקה ישראלים והתקשורת, מסע מהסוג שבדרך כלל משיג את מטרתו, אך הפעם נתקל בתיעוד מלא של הרצח. זהו תיעוד פלסטיני שהראה במפורש כי הנערים נורו ללא פרובקציה מצדם בעת הריגתם, תיעוד שעוד היה אפשר לקעקע את אמינותו בטענות שווא, שאכן נוסו, אך צילום נוסף שהתגלה מאוחר יותר של הCNN שם טענות אלו ללעג. יש לציין גם שהפעם צוות הפתולוגיה הפלסטינית התעקש לבצע את נתיחת הגופה בעצמו ולא אפשר למכון לרפואה משפטית הישראלי לטייח רצח פלסטינים על ידי צה"ל כמו בעבר.

מסכת השקרים

בכדי להבין איך עובד המנגנון המאפשר טיוח של הרג עשרות פלסטינים בכל שנה, כדאי להתעכב על השקרים שהופצו במקרה הזה, עד שהפכו מופרכים מדי אפילו בשביל ציבור ישראלי אשר דורש שירמו אותו. סרטונים מבחילים השמים ללעג את רצח הנערים וטוענים כי הסרטון המקורי מזוייף פורסמו על ידי גורמי ימין ורבבות עיוורים מרצון, המסרבים לראות את המציאות נכוחה, גם כשהיא מתועדת מול עיניהם, שיתפו את הסרטונים האלה ברצון.

15.5 – ביתוניא: שני הנערים נהרגים, צה"ל מפרסם הודעה סטנדרטית כי המקרה בבדיקה ומוסיף כי נבדק חשד כי הנערים נורו בכלל על ידי פלסטינים, ובכל מקרה הם נורו בהפרת סדר ולא בוצע ירי בניגוד לפקודות.

19-20.5 – סרטון חושף כי שני הנערים נהרגו כשהם לא מהווים איום על חיילי צה"ל. שר הביטחון משקר ומודיע כי הסרטון ערוך, למרות שלא ראה אותו, וכי החיילים ירו כי היו בסכנת חיים. צה"ל מודיע כי הסרטון ערוך ומגמתי. שליחי צה"ל בתקשורת מנסים לקעקע את אמינותו. רוני דניאל "שואל" האם אלו בכלל הנערים שנהרגו, דבר שאפשר לברר בקלות עם הצלבת צילומי סטילס מאותם רגעים. אלון בן דוד מצהיר את המשפט הסתום כי מעכשיו "נראה פעם בשבוע סרטון כזה שמתפרסם".

> "הסרטון ערוך באופן מגמתי": העלאת הסף לאמת מהשטחים

שר הביטחון משקר

21-22.5 – לאחר שהסרטון הופץ בכל העולם וגרר דרישה של האו"ם ומזכירות המדינה האמריקאית לחקירה, "גורם ביטחוני בכיר" המצוטט בחדשות 10 על ידי אור הלר, טוען כי בסבירות גבוהה הסרטון מפוברק. טענה דומה התפרסמה ב"הארץ" ובכלי תקשורת נוספים. בכולם נטען כי למחרת יוצג תחקיר צה"ל המראה זאת. צה"ל מנסה כאן להפוך את העניין ל"מילה שלנו מול שלהם" וכך לזרוע ספק במה שרואות העיניים. בוואלה מתפרסם "תחקיר" בו ליאור נדיבי, מומחה לבליסטיקה חיצונית ולשעבר איש המעבדה לזיהוי פלילי במשטרה, טוען כי ניתוח ראשוני של הסרטונים מעלה תהיות באשר לטענה שהחיילים הם אלה שירו.

לרוע מזלם השקר מתגלה כבר למחרת כאשר רשת CNN מפרסמת סרטון המראה בבירור את החיילים יורים ומאששת את האותנטיות של הסרטון הראשון. מיותר לציין ששום תחקיר צה"לי לא הוצג באותו היום. היחידים שממשיכים לטעון כי מדובר בסרטון מזוייף הם "NRG" בכתבה מביכה מה-23.5 בו "מומחה לפרשת א-דורה", אחד ד"ר יהודה דוד, טוען שהסרטון מזוייף כי חיילי צה"ל לא יורים סתם כך באנשים ו"לאדם שנפגע מכדור של היי-ולוסיטי (מהירות גבוהה) אין רפלקס כזה (כפי שנראית הפגיעה באדם שבצילום, א"ל). הפגיעה גורמת להלם מיידי. להערכתי הפגוע לא מסוגל להפעיל רפלקס הגנתי – להושיט ידיים לבלימת הנפילה. אין דבר כזה. הדין זהה אם זו פגיעת ראש, חזה או בטן. דעתי היא שזה בימוי מוחלט, שמטרתו היא דמוניזציה של צה"ל ומדינת ישראל". שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, מייקל אורן, מנסה לטעון ב-CNN כי הנערים אולי כלל לא נהרגו.

28.5 – "הארץ" חושף כי אחד היורים בניגוד לפקודות הוא חייל ממערך התקשורת. דובר צה"ל טוען כי החייל ירה שני כדורי גומי לעבר קיר של מבנה במטרה להבריח את מפרי הסדר בתקרית. צילומים תיעדו את כדור הגומי שנורה לא לעבר קיר, אלא לעבר המפנים של הנרצח הראשון. החייל נענש בעבודות רס"ר, ומפקדו, שהשאיל לו את נשקו, כלל לא נענש.

התפחתויות אלו לא נעמו במיוחד לצה"ל וב-20 ביוני פרצו כוחות צה"ל לנגרייה של פאחר זיאד, אשר מצלומתיו תיעדו את הרצח, והחרימו את המצלמות. לדבריו, בחקירה הוא הואשם בזיוף, ובכך שגרם לצה"ל "להיראות רע". הוא אוים מספר פעמים, נאמר לו שימחצו אותו כמו חרק, וכי הוא עומד מול מערכת חזקה מאוד. לטענתו, כשיצא מהחדר נאמר לו שהם ישסו בילדיו כלבים. כל זאת כנראה בחלק מדוקטרינת גביית "תג מחיר" מהמחזיקים בתיעודים מהסוג הזה.

התפתחויות החדשות בחקירה

כך לאחר שהופרכו השקרים, לצה"ל ולמשטרה לא נותרה למעשה ברירה אלא לפתוח בחקירה רצינית ובתחילת יוני הוצאה גופתו של נאדים נאוורה מקברה. בנתיחה באבו-דיס בנוכחות נציגים בינלאומיים ופתולוג ישראלי הוכח כי נורה באש חיה מלפנים, היכן שעמדו כוחות הביטחון הישראלים. כאמור הקליע הועבר לרשויות הישראליות, מה שהוביל למעצר השוטר ולהפרכת גרסתו כאילו ירה רק כדורי גומי.

הנרטיב מן הסתם ישתנה עכשיו מטיוח לטענות כי מדובר בשוטר שהוא בבחינת "תפוח רקוב", ויביאו את הדוגמאות המעטות של חקירות שמוצו כראיה לכך. אך אפילו במקרה הזה, אי אפשר להתעלם מהקנוניה-לכאורה גם של חבריו ומפקדו, אשר קשה להניח שלא שמעו את יריות האש החיה שנורו סנטימטרים מהם. אלו אשמים לפחות בשיבוש הליכי חקירה.

> צה"ל, שקרים ווידאוטייפ: כרוניקת ביתוניא

חיילים בבית לחם וגרפיטי (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

חיילים בבית לחם וגרפיטי (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

אין תיעוד, אין אשמים 

אך סתירה משמעותית בהרבה לטענת המקרה המבודד היא העובדה כי רק 2.2 אחוז מתיקי החקירה, שנפתחו בעקבות חשד לעבירות פליליות שביצעו חיילי צה"ל כלפי פלסטינים ורכושם בשנים 2010–2013, הביאו להגשת כתבי אישום, וגם אלו רק בהאשמות מינוריות. זאת בתקופה בה נהרגים בכל שנה עשרות פלסטינים ובממוצע ילד פלסטיני נהרג בכל 3 ימים.

כאן המקום  לציין שלוש חקירות, מתוך עשרות, אשר פתוחות זמן רב הרבה יותר מהרצח בביתוניא, הראיות הן בנות שנה עד יותר מ-4.5 שנים, והחלטות בעניינן נדחות פעם אחר פעם בטענות שונות ומוזרות. הדוגמאות נבחרו בשרירותיות מסויימת, אך לכולן משותף כי הראיות לכאורה מצביעות על ביצוע רצח בידי חיילי צה"ל, והן חזקות במידה דומה לאלו בבתוניא. עם זאת, מחסור בתיעוד חי והלחץ הבינלאומי הנלווה לתיעוד כזה מונעות מהן להגיע לכדי כתב אישום עד היום.

13 בדצמבר, 2013: מחנה הפליטים ג'לזון. ווג'יה א-רמחי, 15, שעמד סמוך לבית הספר במחנה הפליטים נורה על ידי צלף מחטיבת גבעתי. הנתיחה הפתולוגית של א-רמחי העלתה כי נפגע מקליע בגבו שנתקע בחזהו, ונורה ממרחק שבין 50 ל-300 מטר. הצלבת עדויות מעלה כי היורה עמד כ-200 מטר מהנער בעמדה שולטת סמוך לגדר ההתנחלות בית-אל, והנער לא יכל לאיים בשום דרך על הכוח.

15 ינואר, 2013: הכפר בודרוס. כוח שיריון ארב בשיחים לצעירי הכפר שהתקרבו לגדר. אחרי יום לימודים כמה ילדים התכוונו להגיע אליה, אבל רק אחד מהם, סמיר עוואד בן ה-16, עשה זאת. הוא עבר את הגדר הראשונה, מצא את עצמו כלוא בין שתי גדרות, זו שכבר חצה והחומה שאותה לא ניתן לחצות. חיילי השריון ירו שתי יריות באוויר מהמארב. עוואד ניסה לטפס בחזרה על הגדר לכיוון כפרו, אך עכשיו הם כבר יאו בו בירך. בעודו פצוע הצליח לחצות בחזרה את הגדר הנמוכה והחל לרוץ לכיוון בתי הכפר. אחד מהחיילים שדלקו אחריו תפס אותו בזרועו, אך עוואד הצליח להשתחרר והמשיך לרוץ. החיילים הדביקו את הנער הפצוע, כשהם לערך 10 מטרים ממנו, יורו בגבו והרגו אותו בירי בערפו.

התיק נמצא בעיון פרקליט אשר טוען כי הוא עתיד לקבל החלטה בחצי השנה הקרובה, אך ככל הנראה מדובר בניסיונות עיכוב, כי לאחרונה אחד החשודים השתחרר מהשירות, וחוק השיפוט הצבאי חל עליו רק חצי שנה לאחר מועד זה. או אז התיק יועבר לפרקליטות המדינה שלבטח תסגור אותו עקב הזמן הרב שעבר. התפחתות צפויה זו תנקה קרוב לוודאי גם את המעורבים האחרים בירי. 

20 מרץ, 2010: עיראק בורין. מוחמד קאדוס, 15, ואוסייד קאדוס, בן 17 חזרו משכם במונית שרות ונורו כשירדו ממנה. אוסייד קאדוס נפגע בראשו ואילו מוחמד קאדוס בחזהו. דובר צה"ל טען כי הם נורו בכדורי גומי, אך הפציעות, פתחי היציאה והכניסה וצילום רנטגן של הקליע התקוע בראשו של  אוסייד קאדוס מצביעים על כך כי מדובר בשקר. עדים במקום טענו כי השניים כלל לא היו חלק מהפגנה שהתרחשה בסביבה. ב-13.5.2013, הודיע צה"ל כי התיק הועבר לפרקליט. לפני חצי שנה צה"ל הודיע כי החלטה בנוגע לאירוע צפויה להתקבל בתקופה הקרובה אך עד היום לא התקבלה כזו.

האם גם האחראים למעשי ההרג הללו יבואו על עונשם?

> כדי לעצור את הפיגועים חייבים לראות אותם בהקשר הרחב

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf