newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"חוק המשתמטים" קובע מעמד של אזרחים מסוג ב'

כ-90% מהעריקים בכלא הצבאי ערקו בשל מצב כלכלי. אלו הם גם מי שייפגעו מ"חוק המשתמטים" שמתנה את תמיכת המדינה בלימודים אקדמיים בשירות צבאי, ומגביר את הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות

מאת:

כותבת אורחת: סהר ורדי

אמש, בזמן שמזרח ירושלים בערה מהתנגשויות בין כוחות משטרה ישראלים לבין פלסטינים בעת הלוויתו של נהג אגד יוסוף חסן אל-רמוני שנמצא מת יום קודם לכן, ובזמן שהממשלה הייתה עסוקה בלריב על "חוק הלאום" ומע"מ אפס, העבירה הכנסת בקריאה שלישית את "חוק המשתמטים". הכותרות סביב החוק, שהונח לראשונה על שולחן הכנסת במהלך הטבח בעזה הקיץ (מבצע צוק איתן), צעקו מעל דפי העיתונים: סטודנטים משתמטים לא יזכו לסבסוד אקדמי. משתמטים לא יהיו זכאים למלגות שמעורב בהם מימון ממשלתי, ויותר מזה, לא יזכו לסבסוד של שכר הלימוד האקדמי, כלומר ישלמו למעלה מפי ארבע משכר הלימוד שחבריהם משלמים. נשמע די דרמטי, לא?

לאמיתו של דבר, מדובר בתיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, שקובע כי סטודנטים שלא שירתו בצבא ולא קיבלו פטור כחוק, לא יקבלו את כל אותו מימון ממשלתי במלגות וסבסוד שכר הלימוד. כלומר כל מי שקיבל פטור כחוק: פלסטינים אזרחי ישראל, חרדים, זכאים בשל פטור רפואי בין אם מסיבות פיזיות או נפשיות, ומעט סרבני המצפון המוכרים, לא ייפגעו מהחוק. אם כך, מי כן ייפגע ממנו?

> התמוטטות הריבונות? הערים המעורבות סובלות מריבונות מזניחה

סרבנים (אקטיבסטילס)

סרבני מצפון, לא יפגעו מהחוק (אקטיבסטילס)

בכל רגע נתון ישנם כחמשת אלפים עריקים משירות צבאי בארץ. כשלושת אלפים מהם מעולם לא התייצבו ליום הגיוס ומעולם לא התחיילו. אותם הצבא (והחוק החדש) מכנה "משתמטים". בנוסף אליהם, ישנם כאלפיים עריקים נוספים שהתחילו שירות, אך ערקו במהלכו. על פי עמותת "בית חם לכל חייל" כתשעים אחוזים מהעריקים הנכלאים על עריקותם ערקו מסיבות כלכליות.

למרות ההחלטה להעלות את שכר החיילים הסדירים החל מהראשון בינואר 2015 (לראשונה מאז 1986), שכר החיילים הסדירים יוצר מצב בו כל צעיר וצעירה שמהווים חלק מההכנסה של משפחותיהם, אינם יכולים להרשות לעצמם לשרת בצבא. צעירים אלו, בלית ברירה, ממשיכים לעבוד, ממשיכים להכניס כסף למשפחותיהם, ובעל כורחם הופכים לעריקים – לפושעים. מעטים מאוד מהם מצליחים להכניס גם לימודים אקדמיים בנוסף לעבודה, או לממן את שכר הלימוד. כך שבפועל ברור שהחוק הזה יהיה תקף מקסימום על כמה מאות אנשים, וקרוב לוודאי שהרבה פחות, ויש להניח שרובם יהיו מהמעמדות המוחלשים ביותר בישראל.

במצב בו לחוק תהיה השפעה מועטה כל כך בפועל, ויותר מכך, שמי שיושפעו ממנו אינם עונים על הסטראוטיפ של "המשתמט" שאותו הפופוליסטים אוהבים כל כך להשמיץ – צעיר המשתמט מחובותיו מהסיבות האגואיסטיות שלו – עלינו לשאול איך החוק הזה יעבוד, ויותר מזה, מה הטעם בו?

> ברוכים הבאים לפיתרון המדיני של הימין

חיילים בזמן גיוס (צילום: פליקר דובר צה"ל CC BY-NC 2.0)

חיילים בזמן גיוס (צילום: פליקר דובר צה"ל CC BY-NC 2.0)

כדי לאכוף את התיקון החדש לחוק, משרד החינוך יצטרך לקבוע הנחיות בדבר העברת המידע בין המוסדות להשכלה גבוהה ובין צה"ל. המוסדות האקדמיים ירצו לזהות את אותם עריקים, ומי יודע, אולי יתחילו לבקש מכל מועמד ומועמדת ללימודים את תעודת השחרור/פטור שלהם לצורך העניין? כך המוסדות להשכלה גבוהה יהפכו לכלי אכיפה של הצבא כנגד עריקים בקמפוס.

"אל לנו להעניק פרס לאותם מאות סטודנטים משתמטים מדי שנה שגם לא מבצעים חובתם לחברה ולמדינה וגם נהנים לאורך שנות לימודיהם האקדמיים, במשך מספר שנים, מכספי המדינה ומהשתתפותה בתקצוב המוסד". אלו הן מילות ההסבר לתיקון החוק – העיקר עליו הצביעו בכנסת אתמול – הידוק הקשר בין שירות צבאי ובין זכויותיו של אדם כאזרח בישראל.

במציאות בה מחצית מאזרחי ישראל אינם משרתים בצבא, מצב בו יותר ויותר זכויות יותנו בשירות צבאי (או בהעדרו) יקבע באופן חוקי אזרחות מסוג ב'. מאחר ושתי הקבוצות הגדולות ביותר בחברה הישראלית שאינן משרתות בצבא הן הפלסטינים אזרחי ישראל והחברה החרדית, שתיהן כבר עכשיו קבוצות מופלות ומוחלשות, העמקת הדיכוי והאפליה של קבוצות אלו יתאפשרו תחת המעטה של אי שירות צבאי.

החוק הזה הוא צעד נוסף, לא הראשון ולא האחרון, לקראת חיבור חברתי וחוקי בין שירות צבאי ואזרחות ישראלית. הצעות חוק שמתנות את זכות ההצבעה לכנסת בשירות צבאי או לאומי כבר נכתבו, ובקצב שבו אנו מתקדמים זה רק עניין של זמן עד שגם הן תעבורנה. רק עניין של זמן, ושל קבלה שבשתיקה של החברה הישראלית של חוקים כמו זה שעבר אמש.

סהר ורדי היא פעילה ירושלמית נגד הכיבוש והמילטריזם בחברה הישראלית.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf