למה לפלסטינים אסור להכנס לאילת: החוקים הסודיים של הכיבוש

חיי הפלסטינים בשטחים מוכתבים על ידי עשרות נהלים שונים, שמסדירים כל פרט ממקום הפרנסה והלימודים ועד האפשרות לפגוש קרובי משפחה. כאילו שזה לא מספיק גרוע, מתברר שרבים מהם מעולם לא פורסמו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: מעין נייזנה

אין חוקי סתר במדינת ישראל. […] חקיקה הנעשית בסוד והנשמרת בגנזי נסתרים, היא אחד מסימני ההיכר של שלטון טוטליטרי, והיא אינה עולה בקנה אחד עם שלטון החוק" (כבוד השופט כהן, ע"א 421/61 מדינת ישראל נ' האז [4], בעמ' 2204- 2205)

אף אחד לא יודע למה, אבל לישראל יש נוהל שאוסר על כניסת פלסטינים לאילת. גם מי שמחזיקים בהיתר כניסה לישראל – לאילת לא ייכנסו. הסיבה לא ידועה אפילו ליחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), שאחראית על יישום הנוהל. פעם היה להם מסמך שהסביר מדוע הנוהל נוצר, אבל הוא הלך לאיבוד. מאז, כבר שנתיים לפחות, מחפשים במתפ"ש אחר הסיבה המקורית להגבלה המשונה הזו. עד שימצאו, עדיין מונעים מפלסטינים להיכנס לאילת. ככה.

אילת היא רק דוגמה. חוק חופש המידע מחייב כל רשות ציבורית לפרסם את הנהלים לפיהם היא עובדת. שנים שמתפ"ש, ביודעין, מפר את החוק. במשך השנים הגשנו עתירות שונות וביקשנו נהלים ספציפיים, עד שנמאס לנו לרדוף אחרי מתפ"ש (ומתפ"ש, מיוזמתו, לא מפרסם נהלים בלי שירדפו אחריו), ולכן עתרנו במאי 2014 וביקשנו מבית המשפט להורות למתפ"ש לציית לחוק ולפרסם את כלל הנהלים. בתחילת החודש קיבלנו חדשות טובות: בתגובה לעתירה, מתפ"ש התחיל סוף סוף לפרסם באתר שלו נהלים שעד כה לא פורסמו בשום מקום.

כך למשל התפרסם באוקטובר נוהל "הנפקת היתרים לתושבי רצועת עזה מטעמים הומניטאריים (חתונות והלוויות)", שמסדיר את השלבים הבירוקרטיים שצריכים תושבי הרצועה לעבור אם ברצונם להגיע להלוויה או לחתונה של בן משפחה (ראו להלן).

זכויותיהם של פלסטינים וחובות המדינה כלפיהם אינן מעוגנות בחוק, אלא רק בשורה של נהלים. עבור הפלסטינים, נהלים אלו הם הדבר הקרוב ביותר לקודקס חוקים מחייב, והם נוגעים לזכויות הבסיסיות ביותר: הנהלים קובעים איפה אנשים יוכלו לגור, האם יוכלו להתפרנס, איפה יוכלו להתפלל והאם יוכלו לצאת לחו"ל. אלו הנהלים שאומרים האם אב פלסטיני יוכל להשתתף בחתונת בתו, האם סטודנטית תוכל להירשם לתואר שני, האם סבתא תוכל לבקר את נכדיה, ומתי חולים יוכלו לקבל טיפול רפואי.

והנה, בדיון שנערך ב-19 בנובמבר, גילינו שהמדינה לא יודעת כמה נהלים כאלה קיימים. נציגי המדינה הודו שאין להם רשימה עדכנית של הנהלים האלו. יש להם רשימה מ-2008, אבל לטענתם היא ישנה ולא רלוונטית. ההערכה הנוכחית מדברת על כ-90 נהלים שלא נמצאים באתר מתפ"ש, כלומר שבערך 50 אחוז מנהלי המתפ"ש מעולם לא פורסמו. מדובר בעשרות "חוקי סתר" שמכתיבים את חייהם של מיליוני בני אדם.

> מחסום השוהדא נסגר כצעד של ענישה קולקטיבית

נוהל יציאה מעזה לצורך חתונות ולוויות של קרובי משפחה (מקור: גישה)

נוהל יציאה מעזה לצורך חתונות ולוויות של קרובי משפחה. לחצו להגדלה (מקור: גישה)

אם המפקדים בצבא לא מכירים את הנהלים, ודאי שהתושבים הפלסטינים לא מכירים אותם. בלי המידע הזה, הם לא יכולים להשתמש בהם במקרי הצורך; וכאמור, מדובר בצרכים בסיסיים כמו עבודה, בריאות וחיי משפחה. גם אין אפשרות למתוח ביקורת על נהלים לא הגיוניים, ויש חשש שמה שמותר במקום אחד אסור באחר. ללא רשימת נהלים פתוחה וגלויה, פוטנציאל השחיתות והשרירות הוא עצום. דבר לא מונע מסמל בן 19 לסרב לבקשה חשובה סתם כי מתחשק לו. אנשים מסוימים יקבלו אישור, אחרים יסורבו, ואיש לא יוכל לדעת מדוע.

למעשה, כבר היום אנחנו יודעים שלרבים מהאיסורים בנהלים אין שום סיבה הגיונית. הם לא עקביים, הם לא רלוונטיים, הם בטח לא שומרים על הביטחון ואף אחד לא יודע למה הם שם.

נהלים בעברית או בג'יבריש

בינתיים השגנו כבר הרבה מידע בזכות העתירה. בחודש אוקטובר נוספו לאתר מתפ"ש יותר משלושים נהלים, כמחצית ממספר הנהלים שפורסמו עד אז. על חלק גדול מהם לא שמענו בעבר, ועכשיו נוכל להשתמש בהם (חלק מרחיבים או מסדירים בצורה ברורה יותר מידע שהיה קיים בעבר, בין השאר הוראות ב"סטטוס הרשאות", שמרכז כללים שונים לתנועת פלסטינים).

קשה להסביר מה המשמעות של שינוי כזה לאזרחי ישראל, שרגילים לחופש תנועה, לחופש עיסוק ולחיי משפחה כדבר מובן מאליו. אחד מהנהלים החדשים שפורסמו, למשל, עוסק ביציאה מעזה לביקור קרוב משפחה חולה בחו"ל. מעט מאוד בקשות מהסוג הזה מוגשות לצבא, כנראה כי רוב הפלסטינים אינם יודעים שאפשרות כזו קיימת. עכשיו, אולי, זה ישתנה.

ביקשנו גם שכל הנהלים יתורגמו לערבית, כדי שיהיו נגישים יותר לאוכלוסיה הפלסטינית. אחד הדברים החשובים שאפשר להשיג בזכות פרסום נהלים, בעיקר בשפה הערבית, הוא שאנשים יגלו שישנה אפשרות, גם אם מוגבלת, להגיש בקשות לדברים שעד כה בכלל לא חשבו לנסות. עד עכשיו, רבים מהנהלים אף פעם לא תורגמו לערבית. גם חלק מאלו ש"תורגמו" בעצם נכתבו בג'יבריש. מתפ"ש התחייב לתרגם לערבית את הנהלים ה"מופנים לאוכלוסיה דוברת ערבית". אנחנו מקווים לטוב.

בין הנהלים שמעולם לא פורסמו ישנם נהלים שהצבא משתמש בהם כל הזמן. למשל "נוהל משפחות חצויות", שמסדיר תנועה מישראל לעזה עבור ישראלים שחלק ממשפחתם בישראל וחלק ברצועה, וזו דרכם היחידה לנהל חיי משפחה. חלק מהנהלים הללו נקבעו לפני חמש, שבע ואפילו עשר שנים. למרות זאת, עד כה הם לא פורסמו, והצבא לא עשה שום מאמץ להביא אותם לידיעת האוכלוסיה. אפילו המדינה מסכימה שבכך הצבא הפר את חובתו החוקית. לנו נשאר רק לקוות שאולי עכשיו משהו ישתנה.

מעין נייזנה היא עורכת דין בארגון "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע". הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> בג"ץ: הפצ"ר מעכב החלטה בתיק נגד חיילים שהרגו נער

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

"המצב יותר טוב מאפריל, אבל זה לא מספיק"

בקלפיות בחברה הערבית המצב מעורב. בכפר טורעאן, הצביע מדד קיוסק הפלאפל על שיפור בשיעור ההצבעה. בכפר כנא המצב היה הפוך. בנצרת שיעורי ההצבעה היו טובים לעומת אפריל, אך לא לעומת 2015. ובמטה הרשימה המשותפת חוששים כי היהודים מצביעים בשיעור של 2:1 לעומת הערבים, והמצב מסוכן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf