newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סודאנליקס: האו"ם מסתיר מידע על מה שמתרחש בדארפור

ד"ר עאישה בצרי, ששימשה כדוברת ''כוחות שמירת השלום" המשותפים לאו"ם ולאיחוד האפריקאי בדארפור, התפטרה מתפקידה וחשפה בראיון לאל-ערביה: כוחות שמירת השלום משתפים פעולה עם משטרו של עומר אל בשיר

מאת:

בימים האחרונים סוערת בכלי תקשורת בערבית פרשה שזכתה לכינוי "סודאנליקס". מחוללת הפרשה, הד"ר עאישה בצרי, התפטרה לפני כשנה מהאו"ם ומתפקידה כדוברת כוחות 'יונאמיד' ('כוחות שמירת השלום') המשותפים לאו"ם ולאיחוד האפריקאי בדארפור. את התפטרותה דאז ליוותה בביקורת מרומזת על אזלת ידם של כוחות האו"ם. בימים האחרונים העניקה בצרי סדרה של ראיונות למספר כלי תקשורת ערביים, בהם חשפה כי האו"ם מסתיר מידע על מה שמתרחש בדארפור וכי כוחות שמירת השלום משתפים פעולה עם משטרו הרודני של עומר אל בשיר.

בראיון נרחב לרשת הטלוויזיה החשובה אל-ערביה הסבירה בצרי מדוע החליטה להתפטר. זהו תרגום של עיקרי דבריה:

"הגעתי לדארפור ב-16 לאוגוסט 2012 כשאני מאמינה שהמלחמה נגמרה והשלום בדרך, ושהדו"חות של האו"ם בנוגע לכך אמינים. תשעה ימים אחר כך שוחחתי בטלפון עם העיתונאי צלאח שועייב מרדיו 'עאפיה דארפור' והוא סיפר לי שהגיעו אליו דיווחים לפיהם ישנן התנגשויות אלימות באזור טוילה. הפניתי את השאלה לעמיתיי ביונאמיד והם השיבו לי שהמצב שקט לחלוטין.

"העברתי את התשובה הזו לרדיו 'עאפיה דארפור' וכמה ימים לאחר מכן התברר לי שהמצב לא היה שקט בשום אופן. כוחות יונאמיד ראו במו עיניהם כוחות של הממשלה הסודאנית ושל מיליציות הג'נג'ויד הנאמנות לה עושים את דרכם לעבר הכפרים באזור, אבל חיילי היונאמיד לא עקבו אחריהם, לא ביררו את פשר העניין ולא דיווחו כלל על מה שהתברר לי אחר כך שהיה התנפלות אלימה על ארבעה כפרים חסרי מגן, שבמהלכה נפגעו אזרחים, נאנסו נשים, הותקפו ילדים והוחרבו שטחי מרעה, ולדברים הללו היה תיעוד.

"קיוויתי שהמזכיר הכללי של האו"ם יתייחס לכך ושהדבר יופיע בדו"חות המתאימים, אבל הוא ומוסדות האו"ם העדיפו לשתוק בעניין, כפי שעשו ביחס לדיווחים דומים רבים אחרים.

ד"ר עאישה בצרי: "הדו"חות של משלחת האו"ם עוברים שכתוב מניפולטיבי גורף לפני פרסומם" (צילום מסך, אל-ערביה)

ד"ר עאישה בצרי: "הדו"חות של המשלחת עוברים שכתוב מניפולטיבי גורף לפני פרסומם" (צילום מסך, אל-ערביה)

"מה שקרה בטוילה פתח לי העיניים והתחלתי לגלות עוד ועוד תגליות וחומרים סודיים… וכששאלתי את ויי ג'ונס סגן מפקד כוחות יונאמיד למה הם לא מדווחים על המתרחש הוא אמר לי: 'את יודעת, לפעמים אנחנו צריכים לנהוג בדיפלומטיות, אנחנו לא יכולים להגיד כל מה שאנחנו רואים'.

"ארבעה חודשים אחרי ששמעתי ממנו את ההתבטאות החמורה הזאת שמעתי מעאישה תומינדדו, שבאותו זמן הייתה קצינת המבצעים של המשלחת, שלא די בזאת, אלא שכל הדו"חות של המשלחת גם עוברים שכתוב מניפולטיבי גורף לפני פרסומם… ושישנם גורמים בכירים במשלחת… שמשרתים אג'נדות שלא תואמות את האינטרסים של תושבי דארפור ולא את טובתם…

"יש ברשותי ראיות שונות ותיעוד נרחב שכולל גם תיעוד מצולם, ואני אשמח להציג אותו לפניכם ולשתף בו את הצופים, כדי שיידעו שדבריי מסתמכים על תשתית ראייתית נרחבת ואינם בגדר דברים בעלמא.

"חלק מהראיות הללו כוללות מידע מבפנים שמוכיח שהשכתוב לא מתחיל ונגמר במשלחת עצמה, אלא שותפים לו גם גורמים בהנהלת כוחות השלום וגם כותבי הדו"חות הרשמיים של המזכיר הכללי של האו"ם.

הכוחות ה"ניטרליים" נאמנים לממשלת צפון סודאן 

"התמונות שחשפתי מאירועי כותום, למשל, הן של אזרחים שהיו בדרכם חזרה לכותום והתנפלו עליהם כוחות של הג'נג'ויד. בדו"ח המזכיר הכללי של האו"ם נכתב כי האזרחים הללו נקלעו לקרבות ירי שהתפתחו בין כוחות של הממשלה ובין מיליציה שבטית ערבית. זה שקר! הם לא נקלעו לקרב אלא נפלו קורבן למתקפה מתוכננת של מיליציית הג'נג'ויד, שמופעלת על ידי ממשלת צפון סודאן.

"…הדו"חות של המזכיר הכללי של האו"ם… ושל המשלחת… נחשבים למקור המקובל וכמעט היחיד למי שרוצה להתעדכן במה שמתרחש בדארפור – ובכולם התבצעה, החל משנת 2008, מחיקה גורפת של המילה 'ג'נג'ויד'. יותר מ-30 דו"חות התפרסמו מאז ובאף אחד מהם לא הופיעה המילה ג'נג'ויד, ולמה? האזכור לפעולות הג'נג'ויד ולעצם קיומה הושמט כיוון שממשלת צפון סודאן הכריזה שהמיליציה הזו אינה קיימת יותר, ולכן האו"ם הסתיר את עובדת המשך קיומה.

"דארפור שותתת דם, דארפור בוערת. הכוחות שנהוג לכנותם 'כוחות להתערבות מהירה', ושאמורים להיות כוחות ניטרליים, הינם למעשה כוחות הנאמנים לממשלת צפון סודאן, ומבחינתי יותר ראוי לכנות אותם 'כוחות לרצח ולאונס ולהרג ולביזה מהירה'. הכוחות הללו מבצעים פשעים מחרידים בשיטות מבחילות, ואני לא יכולה אפילו להעלות את התיאורים של מעשיהם על דל שפתיי.

"אני אסתפק לצורך המחשה רק בתיאור סטטיסטי של הפעולות האחרונות שלהם, על פי דיווח של ארגון 'יוזמת ח'רטום לתמיכה בתהליך השלום'. על פי הדו"ח האחרון של הארגון ה'כוחות להתערבות מהירה' רצחו לאחרונה יותר מ-600 בני אדם, שרפו עד היסוד 168 כפרים, וגירשו יותר מ-230,000 איש. זה על קצה המזלג בנוגע לפשעים של 'הכוחות להתערבות מהירה', וזה רק משלושת החודשים האחרונים…

האו"ם נכשל בהגנה על אזרחי דארפור

"…המצב בדארפור הוא טראגי, ומצב האזרחים שם, שהוא החשוב מכל מבחינתי, פשוט נורא, ולמה? כי הם מועלמים מהתמונה, מושכחים, וסוגיית דארפור והתמשכות הקונפליקט הועלמו במכוון, כשהאו"ם משתתף בהסתרה של פשעים שבוצעו נגד אזרחים. זה קורה כי יש אג'נדות חיצוניות שאינן אג'נדות של שלום, וכי במועצת הביטחון סוגיית דארפור מעולם לא הייתה ממש בראש סדר העדיפויות.

"מועצת הביטחון יכלה אם רצתה ליישם את ההחלטות שהתקבלו ביחס לדארפור החל מ-2004. לדוגמא, בשנת 2004 התקבלה החלטה מספר 1556 לפיה יש לפרק את מיליציות הג'נג'ויד מנשקן ולהעמיד לדין את מפקדיהן. האו"ם למעשה העלים עין מההחלטה כשממשלת ח'רטום לא פירקה את הג'נג'ויד מנשקן, אלא במקום זה שילבה חלק מהמיליציות בכוחות הצבא והביטחון של צפון סודאן, ולא רק שלא העמידה לדין את מפקדיהן אלא תגמלה אותם. כך למשל מוסא הלאל מונה רשמית ליועץ לנשיא עומר אל-בשיר. זאת דוגמא פשוטה לאופן שבו מועצת הביטחון לא עמדה מאחורי החלטותיה ועמדותיה הרשמיות ביחס לדארפור. לכן האו"ם מנסה לטייח ולהסתיר את כישלונו בהגנה על האזרחים בדארפור, תוך הסתרת פשעים מזוויעים שהם יודעים היטב שרובם המכריע מתבצע על ידי ומטעם הממשלה הצפון סודאנית, למרות שיש גם פלגים מקרב המורדים שפוגעים אף הם באזרחים חפים מפשע.

"…האשם הוא קודם כל במועצת הביטחון ובממונים על כוחות שמירת השלום, שיודעים היטב שישנם שני תנאים בסיסיים הנדרשים לשם ביצוע המשימה של כוחות שמירת השלום, ושני התנאים הללו אינם מתקיימים בדארפור:

"התנאי הראשון הוא קיומו של הסכם שלום ראוי לשמו אשר חתומים עליו כלל הצדדים הנוגעים בדבר… אלא שהסכם השלום מראש היה מוסכם רק על חלק קטן מהצדדים הלוחמים והוא קרס לחלוטין עוד לפני שכוחות 'שמירת השלום' הגיעו לשטח.

"התנאי השני הוא הסכמת המדינה המארחת ומחויבותה למשימת הכוחות, אבל ממשלת ח'רטום הכריזה יותר מפעם אחת שהיא מתנגדת להימצאות הכוחות הללו בשטח. היא אמנם נאלצה בעל כורחה להשלים עם קיומם, אבל תוך הצבת תנאים מצדה . למשל שהמשלחת תורכב רק מכוחות אפריקאים שיישלחו בעיקר ממדינות הנחשבות לידידותיה… ושגודלה יהיה מוגבל… ולכן המשלחת, כמו משלחות קודמות, נכשלה בתפקידה… בין השאר גם כי לא היה לה הציוד, הניסיון, היכולות וסדרי הכוח המתאימים… אי אפשר לשלוח כוח של 20,000 חיילים כאלו לאזור שגודלו כגודלה של צרפת, בתנאים כאלו, ולצפות מהם לעמוד במשימותיהם.

"הדיפלומטיה לא צריכה להיות מילה נרדפת לשקר. כשבכירים באו"ם מצהירים שכוחות 'יונאמיד' הם כוחות משמעותיים וחזקים ושהם יכולים לערוב לביטחונם של כל האזרחים… – זה שקר. זאת הבעיה.

הקש ששבר את גב הגמל

"בדארפור יש יותר מ-2 מיליון עקורים שחייהם בסכנה כי הם חשופים להפצצות. האו"ם רואה את הדברים האלה ומודע להם היטב וכוחות המשלוח רואים זאת ולא מדברים על זה. לא מדובר בהפצצות של מטרות צבאיות או ממניעים צבאיים, ולא בהפצצות מדויקות, אלא בהפצצות חסרות הבחנה שבמקרים רבים פוגעות באזרחים. וזאת הבעיה, בדברים שהאו"ם רואה ויודע ומשתתף בהסתרתם.

"…ממש עכשיו, בזמן שאנחנו מדברים, ישנם עשרות אלפי אנשים שנמלטים מכפריהם וממחנות הפליטים שבהם הם נמצאים ומגיעים לבקש מחסה בעמדות של כוחות 'יונאמיד' בשטח. האו"ם לא מצליח להגן על האזרחים במקומות מושבם ולכן הם בורחים ונמלטים אל המקומות שבהם קבעו כוחות האו"ם את משכנם. לכן דחוף ביותר לעבות את הכוחות הללו ולצייד אותם כראוי ולדרוש באופן נחרץ ממשלת צפון סודאן לחדול מההפצצות חסרות ההבחנה ומההתנפלויות היזומות על האזרחים. בנוסף צריך לדרוש מהמורדים שיפסיקו גם הם לתקוף ולשדוד אזרחים.

"הקש ששבר את גב הגמל וגרם לי להודיע על התפטרותי היה האירוע של חטיפת 31 עקורים ב-24.03.2013… אני, כדוברת, מסרתי את הפרטים בנוגע לאירוע על פי גרסת החיילים שסיפרו על ניסיונותיהם למנוע, כביכול, את חטיפת העקורים בידי המורדים, שביצעו את הפעולה הזו… אבל אני ידעתי טוב מאוד שהם כרגיל לא נקפו אצבע… והרגשתי בושה גדולה על שאני ממשיכה בעבודה בצורה כזאת, ואמרתי לעצמי שאספתי מספיק עובדות ומידע לגבי המתרחש. מספיק על מנת שאוכל לדרוש חקירה מקפת בנוגע למחדלים הללו… בהתחלה התעקשתי שהגורמים המתאימים באו"ם יהיו הראשונים שייחשפו לעובדות הללו ויבצעו בדיקה פנימית של הנושא, והגשתי בקשה לגורמים המוסמכים מקרב גופי הביקורת של האו"ם, אבל לא קיבלתי מהם כל תשובה או תגובה.

"… אני עושה זאת כי אני מרגישה חובה לדאוג לאזרחים החפים מפשע שמועלמים ומודרים מהתמונה כיוון שממשלת צפון סודאן לא מרשה לאף כלי תקשורת להגיע לשטח… זה מלווה בתחושות אשם, כאילו שאני בוגדת במי שעבדו איתי והיו לי כמו משפחה, וכאילו שאני נושכת את היד שהאכילה אותי… אבל אני עושה זאת למענה של האמת. לכוחות המשלוח של האו"ם יש משימה הומניטרית חשובה מאין כמוה, ועבדתי באו"ם בשביל לעמוד במשימה הזאת. לא בשביל המשכורת –  לפני כן לא חלמתי בכלל על משכורת בסדר גודל כזה – ולא בשביל ההטבות הנלוות, אלא בשביל תושבי דארפור, שמבחינתי הם כמו משפחה שלי.

"חייתי בסודאן תקופה של 4 שנים בעבר, לפני שהגעתי לדארפור במסגרת העבודה הזאת, ויש לי מהתקופה ההיא ידידויות, וקשרי חברות, ואני אוהבת את הארץ הזאת. אני אוהבת את הטבע והנופים שלה ואת טוב הלב של התושבים שלה, ואני לא מסוגלת לשתוק ולראות איך היא מתבוססת בדמה, בעוד שהאו"ם משתתף בהסתרת הפשעים ורצח האזרחים שמתחוללים בה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf