newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה אפשר ללמוד מהזיגזג המבורך של יונה יהב על הזיהום בחיפה

עד לפני שבועיים התעקשה עיריית חיפה שאין זיהום חריג בחיפה. אבל הלחץ המתמשך עשה את שלו, והעירייה שינתה כיוון ב-180 מעלות. עכשיו צריך לחגוג את הניצחון הקטן, וללמוד ממנו איך מחזקים את המאבק

מאת:

כותב אורח: אורי וולטמן

בשבוע שעבר פורסם בכלי התקשורת נתון רשמי שהוצג בידי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, לפיו מחצית מכלל מקרי הסרטן בקרב ילדים באזור חיפה – הם תוצאה של זיהום האוויר. חשיפת הממצא המזעזע הובילה לעיסוק תקשורתי נרחב בשאלת הזיהום במפרץ. פעילה חיפאית ותיקה עמה שוחחתי, העומדת בראש אחד מארגוני הסביבה הפועלים בעיר, אמרה כי ההתעניינות מצד העיתונאים היא חסרת תקדים, ועולה אף על תשומת הלב שניתנה לנושא בעת השריפה במפרץ חיפה, בשנה שעברה.

לחשיפת הממצא היו עד כה שתי תגובות מרכזיות בעלות אופי שונה, שהגיעו מכיוונים שונים. התגובה הראשונה הייתה כינוס פגישת חירום של פעילים סביבתיים, אזרחים מודאגים ואישי ציבור, שנערכה זמן קצר לאחר חשיפת ממצאי משרד הבריאות. בפגישת החירום, שהייתי שותף בארגונה, לקחו חלק פעילים מהקואליציה לבריאות הציבור, ממגמה ירוקה, מהתארגנויות מקומיות, וכן חברי מועצת עיר מחיפה, משפרעם ומטבעון. עוד השתתף בפגישה ח"כ דב חנין (חד"ש), שעמד בראש ועדת המשנה לענייני תכנון וסביבה במפרץ חיפה, אשר מסקנותיה אושרו בחודש יולי בידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. בפגישה הוחלט על המשך המאבק ועל קיום הפגנה גדולה בקרית חיים בקרוב.

התגובה המשמעותית השנייה לחשיפת הממצא בדבר התחלואה העודפת בסרטן היא תגובתו של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אשר הוציא צווי סגירה למפעלים המזהמים והורה לעובדי עירייה לחסום במשאיות את הכניסה למפעלים.

> השריפה במפרץ חיפה: ממשיכים לזהם ולהתעשר

הפגנה נגד הזיהום בחיפה, דצמבר 2014 (יעקב סבן)

הפגנה נגד הזיהום בחיפה, דצמבר 2014 (יעקב סבן)

הזיגזג המבורך של יונה יהב

כל מי שהיה מעורב במאבקים הסביבתיים בחיפה יכול לזהות את הפער בין המילים החד-משמעיות והרוח הלוחמנית של ראש עיריית חיפה במסיבת העיתונאים שכינס, לבין המדיניות בה נקט במהלך 12 שנות כהונתו עד כה. היו שראו בכך ניסיון לעשות "גרין-וואש", כלומר – להתחזות לסביבתי כדי לכסות על מדיניות שאינה רואה לנגד עיניה את בריאות הציבור.

ואכן, גורמים רשמיים בעיריית חיפה ובאיגוד הערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה טענו משך שנים כי הנתונים אותם הציגו הארגונים הסביבתיים אינם מהימנים. אולם הממצאים הרשמיים שנחשפו לאחרונה מכריעים את הוויכוח, ומבהירים כי עמדת התנועה הסביבתית הייתה נכונה לאורך כל הדרך.

לשם המחשה, פחות משבועיים לפני פרסום ממצאי משרד הבריאות לגבי התחלואה בסרטן, הופץ ניוזלטר רשמי של עיריית חיפה, ובו דיווח על פרויקט ניטור אפידמיולוגי שהושק באזור המפרץ. באירוע נשא דברים מנכ"ל עיריית חיפה, שמואל גנץ, אשר אמר כי "הכף נוטה להגזים לכיוונים שליליים, בלי לקרוא את המפה בצורה מסודרת… בעיריית חיפה לא חוסכים מאמץ ללמוד ולנסות להתמודד עם הנושא ולהפיג את בעיית הדימוי [כך! – א.ו] שדבקה בעיר". ד"ר עופר דרסלר, המשמש כמנכ"ל איגוד הערים להגנת הסביבה באזור מפרץ חיפה (איגוד אשר בראשו עומד ראש עיריית חיפה), אמר באותו אירוע כי "איכות האוויר במפרץ חיפה אינה נופלת כיום מערים גדולות אחרות בארץ".

לכן מוצדקת הביקורת שמפנים פעילים סביבתיים כלפי עיריית חיפה, בדבר ההתייחסות הבעייתית שלה במרוצת השנים לבעיית הזיהום ממנה סובלים תושבי העיר. אולם אני מבקש לטעון כי העובדה שבעירייה שינו בבת אחת את השיח, ונקטו בקו המצטייר כלוחמני, היא ביטוי להצלחה של המאבק, ולא לכישלונו; היא סיבה לשמחת ניצחון, ולא לכעס או למרירות.

> הולך בתלם: הגנאים הבהאים ורחוב הבננה של חיפה

הפגנה נגד הזיהום בחיפה, יוני 2014 (יעקב סבן)

הפגנה נגד הזיהום בחיפה, יוני 2014 (יעקב סבן)

הדרך לניצחון עוברת בבריתות לא צפויות

כפעילים סביבתיים וחברתיים, כאנשים העושים מאמץ לשנות את החברה בה אנו חיים – עלינו ללמוד לא רק להתרגל להפסדים, אלא גם לזהות ניצחונות. העובדה שעיריית חיפה אימצה (גם אם רק מן השפה אל החוץ) ממצאים עליהם היא נהגה בעבר לערער, והשמיעה אמירות אותן היא נהגה בעבר לבטל – היא תוצאה ישירה של המאבק הנחוש שניהלו הארגונים הסביבתיים והתארגנויות התושבים על פני שנים רבות.

העובדה שעמדות סביבתיות עוברות – לעיתים מהר יותר, ולעיתים לאט יותר, תלוי בהתפתחויות – מן השוליים אל המרכז היא ביטוי לחוזקו של המאבק הסביבתי ולהתמדה ולמסירות של הפעילים המעורבים בו. כך, עמדות שהתחילו כעמדות מיעוט, הופכות לנחלת חוגים רחבים יותר ויותר, ביניהם כאלה שהתנגדו להן בעבר, ובכלל זה גם גורמים המצויים בעמדות השפעה וקביעת מדיניות.

למה הדבר דומה? הדרישה להעלאת שכר המינימום ל-30 שקלים בשעה, החלה כדרישה של קבוצה מצומצמת יחסית, והוצגה כסיסמא של ארגון "כוח לעובדים" בהפגנות האחד במאי בשנה שעברה. הדרישה הזו מצאה את דרכה לשולחן הכנסת כהצעת חוק, שנתקלה בהתנגדות מכיוון הממשלה. שר הכלכלה, נפתלי בנט, וראש הממשלה, בנימין נתניהו התנגדו להעלאת שכר המינימום וטענו שהיא "תפגע בכלכלה". אולם לאחר שההסתדרות הצטרפה למאבק, ואף איימה בשביתה כללית, התקפלה לבסוף הממשלה והעלתה את שכר המינימום – גם אם לא לרמה אותה דרשו הפעילים החברתיים.

זו דוגמא לכך שכשמאבק זוכה ברוח גבית מהציבור, וכשגופים מגוונים בעלי אופי שונה מתייצבים מאחוריו יש אופורטוניסטים הקופצים על העגלה – וטוב שכך. כשמישהו קופץ אל עגלה נוסעת היא מקבלת תוספת אינרציה, ומתגלגלת מהר יותר. כזכור, שר הכלכלה בנט, אשר התנגד בתחילה להעלאת שכר המינימום, נופף בהעלאה המתונה ומנה אותו ברשימת "הישגיו" במערכת הבחירות.

עלינו ללמוד לנצח. עלינו לשים לנו כמטרה שחוגים רחבים יותר יאמצו את הסיסמאות שלנו, תוך ידיעה ברורה, חפה מאשליות, שהם ישתמשו בהן בצורה שונה מאיתנו, ויבקשו לצקת בהן תוכן שונה משלנו. המערכה למען צדק סביבתי במפרץ חיפה לא הסתיימה ברגע בו יונה יהב החליט להפנות אצבע מאשימה כלפי הממשלה וכלפי המפעלים המזהמים, ממש כשם שהמערכה למען העלאת שכר המינימום ל-30 שקלים לשעה לא הסתיימה ברגע בו הממשלה נכנעה לדרישה להעלאה צנועה והדרגתית של שכר המינימום הקיים. אולם המערכה מתנהלת כיום בתנאים מעט שונים, עם מפת בעלי-ברית ויריבים מעט אחרת, ואסור להתעלם מכך.

> תושבי ערד יוצאים לקרב אחרון למניעת הקמת מכרה פוספט ליד עירם

הפגנה נגד הזיהום בחיפה, דצמבר 2014 (יעקב סבן)

הפגנה נגד הזיהום בחיפה, דצמבר 2014 (יעקב סבן)

שום הצלחה מהותית לא תושג בלי מאבק ציבורי. שום התקדמות אינה אפשרית בלי שתושבים, קהילות, קבוצות וארגונים מקשת מגוונת של השתייכויות – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, מחיפה ומיישובי הסביבה – לא ישלבו ידיים ויוציאו אנשים מהבתים למערכה על החיים והבריאות שלהם ושל משפחותיהם. השותפות הזו היא הכרחית כדי שאפשר יהיה להפוך את המקום הזה למקום טוב יותר.

ממשיכים קדימה

ביום ראשון בעוד שבועיים (3.5) תתקיים בשעות הערב הפגנה סביבתית בקריית חיים, בהשתתפות פעילים מהאזור, וביניהם משפחות עם ילדים חולי סרטן. הסטטיסטיקה המבעיתה שחשף משרד הבריאות תהפוך ממספרים על נייר לאנשים אמיתיים, בשר-ודם, שהמצב הקיים בא על חשבונם. ההפגנה הזו היא אחת מבין מספר יוזמות עליהן הוחלט בפגישת החירום שנערכה בשבוע שעבר, ומטרתה להשמיע קול זעקה נגד השלטונות, אשר אדישים לשיעורי התחלואה הגבוהים באזור.

לפני קרוב לשנה, הושלמה עבודת ועדת המשנה לענייני תכנון וסביבה במפרץ חיפה. בהפגנה נתבע תשובות לשאלות: מדוע הדו"ח טרם הפך לתכנית עבודה עבור משרדי הממשלה, רשויות התכנון והרשויות המקומיות באזור המפרץ? מדוע המלצות הוועדה, ובהן התנגדות להרחבת בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) והתנגדות להקמת נמלים דלקים נוסף, טרם קיבלו משקל מכריע בדיוני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה?

אם למדנו משהו מהנתונים שפורסמו בידי משרדי הממשלה, זה שמאבק "ירוק" הוא לא מאבק לוקסוס, אלא מאבק על אחת הזכויות הבסיסיות ביותר: הזכות לנשום בחופשיות. המפגינים הרבים שיתכנסו יחד ב-3 במאי בקריית חיים יעבירו מסר ברור לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמתוקף תפקידו נושא באחריות לחיי התושבים במטרופולין חיפה. נזכיר לו כי המערכה נגד זיהום האוויר הקטלני במפרץ חיפה היא לא מערכה רק על איכות החיים, אלא על החיים עצמם.

אורי וולטמן הוא פעיל חברתי ופוליטי, תושב שכונת הדר בחיפה, ומורה במקצועו.

> איך הפך החוף של תל אביב לעסק מסחרי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf