newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תל אביב היא העיר הטובה ביותר בעולם למטיילים טבעונים (כלומר, לרובם)

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מגזין האוכל הבינלאומי "הארוחה היומית" (The Daily Meal) החליט להכתיר את תל אביב כיעד הטוב ביותר בעולם למטיילים טבעונים.

במגזין מתייחסים לנתונים שמצביעים על כך שכחמישה אחוז מהישראלים מגדירים את עצמם טבעונים כיום, ומציינים שככל הנראה בתל אביב המספר גבוה עוד יותר. בסיבות לבחירה בעיר כטובה ביותר לתיירים רעבים מונים במגזין את הפיצות הטבעוניות של דומינוס, את מגוון האוכל בבר פורט סעיד, את הלהטוטים שעושה ננוצ'קה במנות גרוזיניות בשריות במקור, את השווארמה הטבעונית (שבכלל הגיעה אלינו מבאר שבע) – וכמובן את הזמינות הגבוהה של הפלאפל בכל פינה (הם כנראה פספסו את הסביח המדהים בטשרניחובסקי. ההפסד כולו שלהם).

כטבעוני ותיק אני בהחלט מזדהה עם המסקנות של המגזין. קל מאוד להיות טבעוני בתל אביב. לא רק כתייר, אבל גם. גם מגוון סוגי האוכל הטבעוני בסופר, גם הירקות והפירות הטריים, גם אוכל הרחוב, גם האוכל ברוב המסעדות, וגם הפריחה של המסעדות הטבעוניות – כולם באמת חגיגה לכל מי שמתנגד לניצול ולהתעללות בבעלי חיים בתעשיית המזון.

רק בעיה אחת קטנה: חבל שבמגזין לא ציינו שתל אביב היא אמנם עיר מעולה למטיילים טבעוני – אבל לא אם הם פלסטינים. אם הם פלסטינים רוב הסיכויים שלא יוכלו בכלל להגיע לפה, ואם כן – זה רק דרך תורים ארוכים במחסומים, ואולי אחרי שחיילים צעירים יסחטו אותם בתמורה לאישור הכניסה.

וכמו שכתב אייל גרוס לפני כשנתיים ב"הארץ": "בתל אביב קל יותר כיום להשיג מנות שניתן לוודא כי בהכנתן לא נוצלו בעלי חיים, מאשר מנות שאפשר להבטיח כי ייצורן לא היה כרוך בדיכוי ונישול של בני אדם, כמו בהתנחלויות". (יש לציין שהדברים נכתבו לפני שבג"ץ אישר את חוק החרם, שאוסר על קריאה להחרמת מוצרי התנחלויות, בניגוד להחרמת מוצרים מן החי).

> בישראל מותר להחרים הכל, רק לא את הכיבוש

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf