newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ציון לשבח פמיניסטי לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת

כשאלמונים ירו על רכבה של חנין ראדי, ספורטאית מטירה שביקשה לקיים מרתון נשים בעיר, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת היו הראשונים להגיע לביקור סלוידריות בביתה. זהו צעד מבורך, אך הדרך במאבק לשוויון מגדרי בחברה הערבית עוד ארוכה ומתישה

מאת:

הנה לכם משהו שלא תשמעו על חברי הכנסת ברשימה המשותפת: לפני ארבעה ימים, אלמונים פתחו בירי לעבר מוכנית בטירה; לכאורה משהו שקורה בערים והכפרים הערבים השכם והערב, לא חריג במיוחד. אלא שמסתבר שאלו היו יריות אזהרה לבעלת הרכב, חנין ראדי, ספורטאית ואצנית מרתונים. היא מאמנת נשים מטירה, בת 36, אמא לארבעה. חנין תכננה לקיים מרתון מיוחד לנשים בשיתוף העירייה. גורמים עלומים התריעו והזהירו אותה מקיום האירוע הספורטיבי הזה מטעמי צניעות ומסורת, המשטרה ביטלה את האירוע מחשש לשלום הציבור, ונקבע יום אחר למרתון המדובר. היריות לעבר מכוניתה של חנין לפני ארבעה ימים היו אמורות להכריע את הכף. ארגוני  הנשים ופמיניסטיות ערביות זעמו, כולל אותי: השבוע הזה נפתח עם רצח אישה בת 46 בשיבלי, ונסגר עם סוג אחר של דיכוי נשים והדרת נשים בשם הצניעות.

הפעם, רוב חברי הרשימה המשותפת הזדרזו במיוחד להרים את הכפפה והתגייסו לתמוך במאבקן של נשים על המקום במרחב הציבורי. למען האמת, רוב חברי הכנסת תמכו מאז ומתמיד במאבקינו כנשים בכל מה שקשור לזכויות בתחומי רווחה, תעסוקה בריאות, בטחון אישי, ומלחמת ההתשה נגד אלימות מגדרית.

אני פעילה בתחום הזה שנים, ויכולה להעיד שחברי הכנסת שיתפו פעולה תמיד ושמו את הנושאים על שולחנה של הכנסת בצורות שונות. הצלחנו לרתום אותם למאבק ולשנות את הטרמינולוגיה המגדרית. עם רובם המשימה היתה קלה למדי: אצל תע"ל, בל"ד וחד"ש השיח הפמיניסטי מתקדם יחסית. האתגר היה לעבוד עם השמרנים מהתנועה האסלאמית, וההישג שלנו התבטא בכך שהצלחנו להצניע את הקול שלהם בזמן הנכון, ולשכנע אותם שלא כל מה שהם חושבים חייב להיאמר בקול. במקרים שקשורים לאפליה ופגיעה בנשים בידי הממסד אף הצלחנו להיעזר בהם באופן ממשי.

> המאבק הכפול של נשים ישראליות אתיופיות

חברי כנסת מהרשימה המשותפת בביקור סולידריות בביתה של חנין ראדי, לאחר היריות לעבר רכבה (דוברות הרשימה המשותפת)

חברי כנסת מהרשימה המשותפת בביקור סולידריות בביתה של חנין ראדי, לאחר היריות לעבר רכבה (דוברות הרשימה המשותפת)

כל הפעילות של חברי הכנסת הערבים למען נשים במסדרונות הכנסת ומשרדי הממשלה הוצנעו תקשורתית, וכמעט לא הוזכרו. כאישה פמיניסטית, חייתי בשלום עם זה. העיקר שהדיון מתקיים, ושחברי הכנסת מתפקדים ומשתפים פעולה. אגב, זה אחד התחומים שבהם מתקיים שיתוף הפעולה יפה עם מרצ והפלג הצפוני-שמאלני במפלגת העבודה, והניסיון מוכיח שהתמיכה באג'נדה פמיניסטית למען קידום שוויון מגדרי לא רק בחברה הערבית מול הממסד הניבה פירות.

לשמחתי, במקרה הזה בטירה לא היו נפגעים בנפש. חברי הכנסת מהרשימה המשותפת הקדימו אפילו את ארגוני הנשים ברצינות בה התייחסו לנושא. רובם פרסמו בפייסבוק הודעות גינוי מיידיות. יום למחרת, שבעה מהם ביקרו אצל האצנית בביתה, בזמן שאני וקולגה שלי מעמותת "נשים נגד אלימות" עוד התלבטנו והתברברנו על ניסוח שמגנה את הרצח שהיה בשיבלי ואת ניסיון הרצח בטירה. האם לתקוף את מי שעושה את המעשים הללו בשם הדת ואת מי שמאפשר לאלימות לשלוט בחיינו? האם המילה טרור גסה מדי? האם האשמת המשטרה פה היא רלוונטית?

מתגייסים נגד האלימות

בזמן הזה חברי הכנסת ישבו אצל ראדי בסלון ושתו קפה, והודיעו שיתמכו במהלך שלה וילחמו על זכותן של נשים על המרחב הציבורי בכפרים והערים הערבים. הם הכריזו שהנבזים שמטילים אימה על חיי כולנו, נשים וגברים, הם אויבים של כולנו שלא ניכנע מולם. איימן עודה ואחמד טיבי ובאסל גטאס ואחרים הודיעו שישתפו במרוץ שיתקיים ב-22/5 . ואנחנו, ארגוני הנשים בוועד למאבק ברצח נשים, הצלחנו להסכים על נוסח שיכלול את כל המרכיבים שמובילים לדיכוי נשים ולהאשים את המשטרה באוזלת יד בנושא האכיפה ואיסוף נשק בלתי חוקי. ביקשנו מהנשים והגברים בחברה שלנו להתנער מתופעות האלימות והדיכוי נגד נשים, והאצנו בהן לקום ולעשות אינתיפאדה נשית. פרשנו את משנתינו על עם שמבקש חירות והכרה, המאבד את הזכות הזאת אם הוא מדכא את החצי הנשי שבו.

אני חושבת שהגיע הזמן לשים קץ לדו פרצופיות של החברה בנושא נשים. לא ייתכן שמצד אחד, נשים משתתפות בהפגנות נגד המדינה וצועקות לחירות העם הפלסטיני, ומצד שני ייאסר עלינו לרוץ ברחובות כספורט או לעודד שחקנים ביציעי המגרשים. לא היססנו לכתוב שהמנטאליות הדאע"שית לא תנצח אותנו. איכשהו, הפסקה על ההנהגה שלנו התעדנה הפעם ולא ירינו לעברם חצים וקוצים כמנהגינו.

בסך הכול, ההיענות והתגובה שלהם הקדימה אותנו, ועל זה מגיע להם ציון לשבח. אני מאמינה שנוכחותה של עאידה תומא ברשימה, לצד חנין זועבי, דחפה קצת בכיוון הנכון. אבל ההתרשמות שלי היא שיש לנו הפעם הרכב מחוזק ומכובד שעשוי (אינשאללה) לעשות עבודה טובה בנושא קידום שוויון מגדרי, ולצעוד צעד אחד קדימה במרתון הארוך והמתיש הזה.

> המשמר המגדרי: מה נשים יכולות לצפות מהכנסת העשרים?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf