newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השר אורי אריאל, בשביל מה בדיוק אתה מגיע לדרום?

שר החקלאות אורי אריאל, האחראי על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, צפוי לערוך היום ביקור עבודה בנגב. האם הוא בא לברר אפשרות של הכרה בכפרים המיועדים לפינוי? או רק להביט בפניהם של האנשים אותם הוא רוצה לפנות?

מאת:

כותבת אורחת – הודא אבו עבייד

שלשום, ראשון בערב, נודע לי באמצעות הודעה לעיתונות שכנראה יצאה ממשרדו של השר אורי אריאל, כי שר החקלאות, "האחראי על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב", יגיע היום (יום שלישי 26/05) לסיור עבודה ראשון עם אנשי הרשות בדרום. עוד נכתב בהודעה כי "השר יקיים סיור בין היתר בביר הדאג׳, ואדי אל נעם ושגב שלום, כסייפה וחורה".

יפה, כבוד השר ישר יורד לשטח ומפשיל שרוולים; רואים שהשר מתכוון לעבוד.

> אתם תחזירו את תוכנית פראוור? אנחנו נמשיך להיאבק

הפגנת יום הזעם נגד תוכנית פראוור בחורה, 30 בנובמבר 2013. צילום: אקטיבסטילס

הפגנת יום הזעם נגד תוכנית פראוור בחורה, 30 בנובמבר 2013. צילום: אקטיבסטילס

השאלה הנשאלת היא באיזה אופן הוא מתכוון לעבוד. התהיה הראשונה שעולה לראש כשקוראים את שמות הכפרים היא – ואדי אל-נעם? מה פתאום ואדי אל-נעם? האם הוא מתכוון לפעול להכרה בכפר? אורי אריאל? תקומה? או שהוא רוצה לראות את מי בדיוק מתכוונים לפנות? הרי ואדי אל-נעם ככל הנראה מיועד לעקירה ולגירוש. רק באפריל האחרון בג"צ ביקש מתושבי הכפר, שיוצגו על-ידי עורכי הדין גיל גן מור מעמותת "במקום-מתכננים למען זכויות אדם" ועודד פלד מהאגודה לזכויות האזרח, להגיש הצעה למיקום חלופי לכפר בתוך 90 יום, מהם עברו בינתיים 39 ימים. בית המשפט ביקש מתושבי הכפר לעשות זאת תוך שהם לוקחים בחשבון את תוכנית מטרופולין באר שבע ולהגיש אותה לועדה הארצית לתכנון, ואז המדינה תצטרך לענות להצעת התושבים בתוך 60 יום.

אז מה יש לאריאל להציע לתושבים בסיור שהוא עורך? מעבר לשגב שלום הצמוד לכפר, לחיי עוני ופשע?

לתושבי ואדי אל-נעם אין בעיה לעבור, אבל התושבים רוצים הצעות אטרקטיביות. תושבי כפר כמו ואדי אל-נעם, המונה כיום יותר מ-10,000 תושבים ומתקיים ללא שום תשתיות, פיתוח או מדיניות תכנון מוסדרת וברורה שלוקחת בחשבון את צרכי התושבים, לא יסכימו לעבור לשגב שלום ולהוסיף לה בעיות על אלה שכבר קיימות: עוד צפיפות בכיתות, עוד מריבות בין שבטים ומשפחות.

אם האוכלוסייה של וואדי אל-נעם חיה טוב ביחד, למה להרוס?

ואם כבר כבוד השר מתכוון בביקורו לעבור ב-חורה, שהיא בעצם יישוב מוכר, כביכול "מוצלח", עם עלייה באחוזי גביית הארנונה ושיפור מערכת החינוך ופתיחת מקומות תעסוקה מותאמים, רצוי שישאל בדרכו על המרקם החברתי ועל מקרי הרצח בשנים האחרונות ביישוב הכל כך "מוצלח" הזה.

וכאילו לא מספיק שחורה מסוכסכת בינה לבין עצמה, עכשיו גם רוצים לעקור את שני הכפרים עתיר ואום אל-חיראן הצמודים ולכפות על תושביהם לעבור לתוך חורה. כמה חורה תוכל לסבול? כמה? עקירת תושבי אום אל-חיראן ועתיר לתוך חורה רק תחמיר את הסכסוך הפנימי ואולי אף תיצור סכסוכים נוספים, וזה עוד לפני שדיברנו על הצעירים תושבי חורה הנוכחיים שגם הם רוצים לחיות בכבוד, ולבנות קורת גג בצורה חוקית.

כבוד השר, אנחנו יודעים טוב מאוד מה טוב לנו. ההזמנה לשיח ולקבלת החלטות משותפות לטובת התושבים עודנה פתוחה.

אך אם הכוונה היא לגרום לנו להגיע למצב בו לא תהיה לנו כל ברירה אלא לבנות באופן לא חוקי, אז בבקשה כבוד השר, אל תבוא אלינו בטענות. הצרכים הם שיכתיבו את המציאות.

הודא אבו-עבייד, ממובילות המאבק נגד תוכנית פראוור וחברת הגרעין המייסד של "אלחיראק אלשבאבי"- התארגנות הצעירים נגד פראוור.

> בעקבות החלטת העליון: תושבי אל-עראקיב יוכלו לטעון נגד הפקעת אדמותיהם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf