הפרקליטות מתקשה להבין מה אלים באיום של ליברמן "להוריד גרזן על הראש"

בתאריך 8.3.15, במהלך כנס בחירות שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר אביגדור ליברמן את הדברים הבאים ביחס לאזרחים הערבים בישראל:

מי שאיתנו צריך לקבל הכל – עד חצי המלכות. מי שנגדנו, אין מה לעשות – צריך להרים גרזן ולהוריד לו את הראש; אחרת לא נשרוד פה".

ההגדרות של ליברמן למה זה "איתנו" ככל שזה נוגע לאזרחי ישראל הפלסטינים הן, כידוע, מחמירות למדי; אני מתקשה לחשוב על ערבי נוסף מלבד איוב קרא שיקבל את ההכשר שלו, וגם לגביו אני לא לגמרי בטוחה.

> ליברמן לא לגיטימי

האיום הבוטה הזה מצד שר בכיר בממשלה הביא את עו"ד נדים שחאדה ממרכז עדאלה לפנות ליועמ"ש בדרישה לפתוח בחקירה נגד ליברמן, בטענה כי דבריו מהווים הסתה לאלימות נגד האזרחים הערבים באשר הם. "דבריו הנ"ל של השר ליברמן רק מחזקים את הלך הרוח בחברה הישראלית בתקופה האחרונה שאפשר לפגוע בערבים באשר הם בלי לתת שום דין וחשבון", כתב עו"ד שחאדה בפנייתו.

לא אשמור אתכם במתח – השורה התחתונה היא שהפרקליטות דחתה את דרישת עדאלה לפתוח בחקירה נגד ליברמן. אבל את הנימוקים לדחייה צריך לקרוא כדי להאמין. בין היתר, נאמר שם כך:

יש לקרוא את האמירות המיוחסות לשר ליברמן, בהקשר הכולל של הדברים שנאמרו על ידו […] קיים קושי רב לראות את הדברים כקריאה ממשית וקונקרטית לעשיית מעשה אלים. דומה כי השר ליברמן ביקש להעביר מסר לפיו יש להיאבק – לאו דוקא באופן אלים – במי שלא נאמן למדינה, וזאת ע"י הרשויות ולא ע"י האדם הפרטי".

הבעיה, כבוד הפרקליטות, שאנחנו כן קוראים את דבריו של ליברמן בהקשר הכולל של התבטאויותיו הפומביות; הקריאה הזו רק מגדילה את הדאגה, בטח שלא משככת אותה.

החלק השני של הנימוק המשונה הזה נראה כלקוח ישירות מהמערכון של "ארץ נהדרת", בו ליברמן-אסי-כהן מעיד על עצמו שהוא אניגמטי ובלתי ניתן לפיענוח, "כמו סודוקו קשה, כמו תפריט של מסעדה ווייטנאמית". כמה שיעורי פרשנות פוסט-מודרניסטית לקריאת טקסטים עברו שם בפרקליטות כדי להפוך את ליברמן לילד פרחים ולהבין את ה"להוריד לו גרזן על הראש" שלו כקריאה למאבק "לאו דווקא אלים"?!

כמובן שכל היצירתיות הפרשנית הנהדרת הזו נעלמת כלא היתה כאשר זה מגיע להתבטאויות של ח"כים פלסטינים: כאשר ח"כ זועבי אמרה בהתייחס לשוטרים ערבים כי "אלה שמשתפים פעולה נגד בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה", מיהרה הפרקליטות להאשים את זועבי בהסתה לאלימות ולפתוח לה תיק.

כי מובן מאליו שאת דבריה של חנין זועבי, ח"כית נרדפת שמייצגת ציבור נרדף, צריך לפרש בחומרה האפשרית, אבל את הגרזן של ליברמן, שר בכיר בממשלה ואחד הפוליטיקאים החזקים במדינה, אפשר להפוך לשיר של בוב דילן. מי יודע, אולי הם עוד ישולבו במערך שיעורי האזרחות תחת שר החינוך החדש.

הפוסט מופיע גם באנגלית באתר 972+