newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך הפכה התקשורת הישראלית ארגון בריטי לסייען טרור

האו"ם קיבל במעמד של יועץ ארגון בריטי-פלסטיני שישראל טוענת כי תומך בחמאס. בידיעות אחרונות ובישראל היום פרסמו, כמעט באותן מילים, כתבות על "צביעות האו"ם". בדיקת עובדות? בקשת תגובה? כנראה לא כשמגיעה הודעת יח"צ עם מילות הקסם: האו"ם נגדנו, זכות השיבה וחמאס

מאת:

כמה פעמים שמעתי חברים ועמיתים, ישראלים, שיורדים על התקשורת הערבית במדינה. במיוחד על העובדה שבהרבה מאמצעי התקשורת הערבית בישראל אין באמת עיתונאים, ושכל הודעה שתיכתב בערבית טובה ותישלח לאחד מאתרי החדשות הערביים הפופולריים, עשויה למצוא את עצמה מפורסמת, כמעט ללא שינויים.

חשבתי על זה אתמול כשנסעתי ברכבת מתל אביב לחיפה, בזמן שעיינתי בשני עיתוני החינם שחולקו לי, ישראל היום וידיעות אחרונות. כמה קל זה, חשבתי, לרדת על כתבות רכילות מקומיות שמתפרסמות באתר בערבית. וכמה קשה להתמודד עם מכבש המסרים שנוחת על אזרחי ישראל, יום יום, דרכי דפי העיתון, בעברית.

למי שלא יצא אתמול (שלישי) לעלעל בעיתונים היומיים שהוזכרו כאן, אציין שבשניהם, ובמיקום מרכזי, פורסמה כתבה שעסקה בארגון PRC "המזוהה עם חמאס", ושקיבל מעמד של ארגון מייעץ באו"ם. מי שקורא את הכתבות, גם בעין לא ביקורתית, מבין מייד שיש שם הכל חוץ מעיתונאות. וכך, בעמוד 3, ב"ישראל היום", על חצי עמוד זעקה הכותרת "ארגון המזוהה עם חמאס קיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו"ם", ובעמוד 8, במתחרה "ידיעות אחרונות", הופיעה הכותרת "מחמאס לזרועות האו"ם".

> מבינים רק כוח: האיום בחרם של פיפ"א השתלם לפלסטינים

הכתבה בישראל היום

הכתבה בישראל היום

ונעבור לפרטים, כמאמר הפסוק "לא נגענו".

ישראל היום: ארגון ה-PRC היושב בבריטניה מקדם תעמולה אנטי-ישראלית באירופה, הן בזירה הפוליטית והן בקמפוסים ובקרב הציבור.

ידיעות אחרונות: ארגון PRC, "מרכז השיבה הפלסטיני", יושב בבריטניה ומקדם תעמולה אנטי-ישראלית באירופה, בין השאר בזירה הפוליטית, בקמפוסים ובציבור.

ישראל היום: בשנת 2010, קבעה ישראל כי הארגון הוא התאגדות בלתי מותרת, בשל היותו חלק מתנועת חמאס. פעיליו, על פי הצו, הם בכירים בתנועה, הפועלים לקידום מטרות חמאס באירופה, ומקיימים קשר ישיר עם שאר זרועותיה, לרבות ראשי התנועה בדמשק.

ידיעות אחרונות: ב-2010 הכריזה ישראל כי הארגון הוא "התאגדות בלתי מותרת" בשל היותו חלק מתנועת חמאס באירופה, וכי פעיליו הם בכירים בתנועה הפועלים לקידום מטרות התנועה באירופה ובין השאר מקיימים קשר ישיר עם ראשי התנועה בדמשק.

ישראל היום: המעמד של ארגון מייעץ מאפשר לארגונים לחזק את השפעתם העולמית ולהפיץ את פעילותם באופן נרחב בין היתר על ידי גישה לוועידות ולכנסים באו"ם כדוגמת המועצה לזכויות אדם וייצוג קבוע ועצמאי בדיוני האו"ם.

ידיעות אחרונות: כארגון מייעץ יזכה ה-PRC לייצוג בדיוני האו"ם ולגישה לוועידות ולכנסים של האו"ם, כגון של המועצה לזכויות האדם, מה שיאפשר לו לחזק את השפעתו העולמית.

ישראל היום: בין התומכות בהצעה השערורייתית אפשר למצוא "אבירות זכויות אדם" כמו איראן, סודאן, פקיסטן, ונצואלה, סין, קובה, וטורקיה. מנגד רק שלוש מדינות – ישראל, ארה"ב ואורוגוואי – התנגדו להצעה. הודו, רוסיה ויוון נמנעו. נציגיה של בורונדי נעדרו מהדיון.

ידיעות אחרונות: בעד ההחלטה הצביעו 12 מדינות, ביניהן איראן, סודאן, פקיסטן, טורקיה, סין, ונצואלה וקובה. שלוש מדינות התנגדו (ארה"ב, ישראל ואורוגוואי), שלוש נמנעו (הודו, רוסיה ויוון) ובורונדי נעדרה.

ישראל היום: סגנית שר החוץ ח"כ ציפי חוטובלי אמרה: "ההחלטה לצרף למוסדות האו"ם ארגון המשתייך לחמאס היא שערורייתית… הכנסת הארגון המזוהה עם חמאס לתוך מוסדות האו"ם היא פרס לטרור ולפעילותו. אין דרך אחרת לפרש החלטה זו."

ידיעות אחרונות: סגנית שר החוץ ח"כ ציפי חוטובלי אמרה בתגובה כי מדובר בהחלטה "שערורייתית". "הכנסת הארגון המזוהה עם חמאס לתוך מוסדות האו"ם היא פרס לטרור ולפעילותו".

> ב-67' באמת כבשנו את שכם, אבל ב-48' הכחדנו את יאפא

הכתבה מתוך ידיעות אחרונות

הכתבה מתוך ידיעות אחרונות

אז מה היה לנו שם? ברוח הקמפיין המתוזמר של בנימין נתניהו, שלדון אדלסון וחיים סבן, של "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות", ומסביב למדורת השבט החדשה של "המלחמה בחרם", מדובר כנראה בקומוניקט נלהב ששלח משרד החוץ לעיתונאים, ובפעילות נמרצת של שרת החוץ בפועל, ציפי חוטובלי. ביחד עם שגריר ישראל באו"ם הם הצליחו להביא לאזרחי ישראל את ליטרת הבשר שהם כל כך צריכים: האו"ם נגדנו, איזו צביעות, זכות השיבה, פלסטינים וחמאס. אחרי זה היתה לנו עיתונות חוקרת במיטבה. האצבעות של הכתבים המוכשרים בידיעות אחרונות ובישראל היום, עשו באומץ קונטרול-סי ואחרי זה קונטרול-וי והביאו את הקומוניקט אלינו, ככתבו וכלשונו.

אם הם היו עושים מחקר מקיף, כמו לדוגמה לחפש בגוגל, הם היו מגלים שהטענות הישראליות מגיעות ממקור אחד בלבד, ישראלי כמובן, "מרכז המידע למודיעין ולטרור". הם גם היו מגלים שבמרכז ההאשמות עומדת העובדה שבשנת 2009 ועידת ה-PRC אירחה, דרך שידור וידאו-קונפרנס, את איסמעיל הנייה. וגם, אבוי, שהם ארגון שקורא לקידום זכות השיבה הפלסטינית. וגם שהם מתנגדים לכיבוש. שהם אפילו עשו הפגנה נגד מבצע עופרת יצוקה. ושיש להם כנס שנתי שנקרא "כנס הפלסטינים באירופה".

בנוסף לכל אלו, החזיקו חזק, הם היו מגלים שהמקורות הישראליים גילו שמדובר ב"ארגון תעמולה". אם הם היו מתעמקים עוד הם היו מגלים ש-PRC מפרסם גם ג'ורנל אקדמי JPRS –  Journal of Palestinian Refugee Studies, שאין להם קשר לחמאס, ושהם פועלים בבריטניה מאז 1996. אם הם היו ממש מתאמצים, והולכים לאתר של PRC באינטרנט, הם היו מגלים שיש שם תגובה ארוכה להאשמה הישראלית באו"ם, ושהארגון שוקל תביעת דיבה נגד ישראל.

לפיכך, וכהוקרה לעיתונות בישראל באחת התקופות האפלות שלה, שהולכת ונלחצת על ידי ראש הממשלה נתניהו, שמבצר את השליטה שלו בשוק התקשורת ושמקדם שיח לאומני, צר ומסוכן, אביא כאן את התגובה המלאה של הארגון. זאת, לתפארת כל אלו שחושבים שאזרחי ישראל צריכים לקבל הודעות של משרד החוץ וההסברה, ככתבן וכלשונן, ובלי אפילו מרכאות או סימני ציטוט, בלי חיפוש בגוגל או בלי בקשה לתגובה.

בשל כל אלו, מובאת כאן התגובה המלאה של ארגון PRC. היא כמובן נמצאת על האתר של הארגון, באנגלית, שחור על גבי לבן, באור היום, ונגישה לכל אדם, עיתונאי או מערכת עיתון:

שיטת העבודה של המשלחת הישראלית היא מסוכנת ויש לגנותה בצורה ברורה, ובמיוחד את ההאשמה בוטה כי PRC הוא ארגון הקשור בחמאס. יצוין כי כל הטענות בנושא זה הן שקריות וחסרות בסיס והן הופצו על ידי גורמים ישראליים בלבד, לרבות המודיעין הישראלי, ארגונים לא ממשלתיים ישראליים ופוליטיקאים ישראליים, ומכאן שהטענות הישראליות הן מוטות מטבען.

יצוין כי כל המקורות ששימשו את המשלחת הישראלית הם חסרי אמינות שכן הם בעצמם ממומנים על ידי ממשלת ישראל או על ידי קבוצות שדולה פרו-ישראליות ברחבי העולם. אנו מכירים מקורות אלה, אולם מודעים לכך שהמשלחת הישראלית לא תחשוף אותם שכן אז יהיה זה בהיר כשמש שמדובר במידע שמגיע מארגונים ישראליים או ארגוני לובי ישראליים.

אי לכך, ועל מנת לשכנע את חברי הוועדה בצדקת דרכנו, אנו קוראים למשלחת הישראלית להביא ראיות מגורם עצמאי שאינו מוטה – מקור שאינו ישראלי או פרו-ישראלי – לפיו אנחנו קשורים בחמאס. אנו סמוכים ובטוחים כי המשלחת הישראלית תיכשל במשימה פשוטה זו שכן 'מרכז השיבה הפלסטיני' פועל בבריטניה וברחבי אירופה כולה מאז 1996. אנו עובדים עם חברי פרלמנט רבים, חברי הפרלמנט האירופי, שרים בכירים, פוליטיקאים, ממשלות, גופים ממשלתיים וארגונים לא ממשלתיים. במשך כל השנים האלה, מעולם לא היינו מזוהים עם חמאס על ידי אף אחת ממדינות אירופה, לרבות בריטניה. למעשה, אם היינו באמת קשורים לאיזשהו ארגון טרור, כזה או אחר, הרי שמזמן הייתה נאסרת פעולתנו בבריטניה – מדינה הנמצאת בחזית המלחמה בטרור.

יצוין כי הטענה הישראלית שאנו 'ארגון חמאס' מתבססת על נאום טלוויזיוני של מר אסמעיל הנייה ששודר באחד הכנסים שלנו. אנו טוענים שהצהרה כזו היא מגוחכת מהסיבה הבאה. 'מרכז השיבה הפלסטיני' בחר לשדר את הנאום הטלוויזיוני של איסמעיל הנייה בזמן שהוא כיהן כראש הממשלה של הרשות הפלסטינית – שהיא הממשלה הפלסטינית הרשמית המוכרת ברחבי העולם שכן היא נבחרה בבחירות 2006 בבחירות שפוקחו על ידי האיחוד האירופי וגופים בינלאומיים אחרים. זאת ועוד, הרי גם מנהיגים וחברי סגל דיפלומטי ברחבי העולם נפגשו עם הנייה, לרבות נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר. האם ניתן להאשים את קרטר כי הוא 'חמאס' רק בגלל שנפגש עם הניה?

אי לכל זאת, מרכז השיבה הפלסטיני ישלח בקרוב מחאה רשמית למזכ"ל האו"ם, לחברי ECOSOC (המועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם) ולכל המדינות החברות בארגון. כמו כן, אנו בוחנים נקיטת צעדים משפטיים נגד המשלחת הישראלית באו"ם ומודיעים כי ישראל תהיה אחראית לשלומם וביטחונם של חברי המרכז הפלסטיני ברחבי העולם.

טענות מסוג זה ולשון הרע שבמרכזן, לפיהן אנו מזוהים עם טרור ומסונפים לחמאס, הן מסוכנות וחסרות שחר. אולם הן לא יעצרו אותנו ואנו נמשיך לעבוד עם שותפינו ברחבי העולם כדי לקדם את זכות השיבה הפלסטינית, זכות המעוגנת בהחלטות או"ם רבות (לפי החלטה 194 של האו"ם, מתאריך 11.12.1948: '… הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים לפי עקרונות המשפט הבינלאומי … על ועדת הפיוס לסייע לשיבתם למולדת, יישובם מחדש וכן לשיקום הכלכלי והחברתי של הפליטים' – י"מ).

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> המלחמה שהכריז "ידיעות אחרונות" על תנועת החרם מפספסת את העיקר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf