הכירו את הרשימה החברתית שרוצה לשנות את לשכת עורכי הדין מבפנים

מחר (שלישי) יתקיימו בחירות ללשכת עורכי הדין, הגוף האחראי על הסמכה ופיקוח על עורכי הדין, אתיקה מקצועית וזכויותיהם של עורכי הדין. הלשכה ממונה מבחינה חוקית גם על תפקידים רגישים, כמו הייצוג המובטח לה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה למינוי דיינים בבית הדין הרבני.

מחר תהיה זו מערכת הבחירות השנייה בה תתמודד למוסדות הלשכה רשימת "לתכלית ראויה" המבקשת להזכיר לנו את הקשר הנשכח בין מקצוע עריכת הדין לבין זכויות אדם. עם תקציב קמפיין נמוך ביותר ורשימת עורכי ועורכות דין ארוכה ומרשימה, מעלה רשימת "לתכלית ראויה" סדר יום חברתי, אידיאולוגי ומאוד מרענן ביחס לשיח המרכזי הנהוג בלשכה.

בין המתמודדים ברשימה ניתן למצוא את קרן שמש פרלמוטר, מנכ"לית עמותת "איתך-מעכי", דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, יהונתן קלינגר, המומחה לפרטיות האזרח (והיועץ המשפטי של אתר זה), וכן את יו"ר הרשימה, ערן גולן, שמתמחה בדיני עבודה ומשמש כחבר הוועד המנהל של עמותת קו לעובד, ומכהן כבר היום כחבר מטעם הרשימה בוועד המרכזי של הלשכה.

הציבור הרחב יודע מעט מאוד אם בכלל על קיומה של לשכת עורכי הדין, ונדמה שההשפעה שלה מחוץ למעגל העוסקים במקצוע כמעט ואינה קיימת. התדמית הציבורית של עורכי הדין בציבור גרועה ביותר ואף הולכת ומדרדרת, אבל בפועל פוטנציאל ההשפעה של פעילות הלשכה על הציבור יכולה להיות גדולה מאוד ולא רק דרך מעורבותה במינוי שופטים.

> בג"ץ קבע: מערכת התכנון בגדה המערבית תמשיך להפלות בין יהודים לערבים

מקרה רומן זדורוב כמבחן

מבנה הלשכה מורכב מאוד, וכולל מספר רב של גופים שייצוג החברים בו ותפקידם מבלבל, אבל המוסדות המרכזיים בה הם: המועצה הארצית, הגוף המחוקק הדן בהצעות ושינויי חוק, מאשר את התקציב ובוחר את נציגי הלשכה בוועדות השונות; הועד המרכזי, שהוא הגוף המבצע של הלשכה ואחראי על הסמכת עורכי הדין והמתמחים, פיקוח, שיפוט משמעתי ועוד; וחמשת המחוזות, הפועלים באופן יחסית עצמאי. בבחירות מתבקשים עורכי הדין להצביע בארבעה פתקים – ראשות הלשכה, ראשות ועד המחוז אליו הם שייכים, רשימה לוועד המחוז ורשימה למועצה הארצית.

התערבות הלשכה היא חשובה בהליכים משפטיים עקרוניים, שבהם עולות שאלות של אתיקה מקצועית. דוגמא מוכרת אחת היא המקרה של חוות הדעת הפתולוגית במשפטו של רומן זדורוב, המואשם ברצח הילדה תאיר ראדה.

"כל סנגור במדינה שעסק בעברות של נזקי גוף יודע שחוות הדעת של המכון לרפואה משפטית נתפסת לרוב על ידי בתי המשפט כאמת אבסולוטית", אומר עו"ד ערן גולן. "פתאום התמנתה מישהי שעבדה בעבר במכון שמספק חוות דעת עבור נאשמים ומכירה גם הצד והצרכים שלהם ולא רק את צרכי המדינה. היא לא נתונה למרות הפרקליטות והמשטרה אלא כפופה לאמת המדעית".

פרקליט המדינה ניסה למנוע את המינוי של אותה פתולוגית והעניין הגיע עד לבית הדין לעבודה, בו ביקשה הלשכה להצטרף כצד בהליך. "זה יצר מצב נדיר שבו בעיצומו של ההליך ביקש בית המשפט העליון במשפטו של זדורוב ממנהל המכון להעיד על פרטים שנחשפו בהליך שניהלנו בבית הדין לעבודה", מספר גולן כדי להמחיש את חשיבות המקרה.

לשכת עורכי הדין מספקת עבור הציבור פיקוח על עורכי הדין, גם בעבודה השוטפת וגם כאשר לאזרח יש צורך ספציפי בהליך משמעתי נגד עורך דין שמעל בכללי האתיקה. הלשכה מפעילה גם את פרוייקט "שכר מצווה", המספק יעוץ וייצוג משפטי לכחמשת אלפים איש ואישה בשנה, ופועלת בשיתוף פעולה עם הסנגוריה הציבורית במקרים בהם עולות מורכבויות אתיות או סוגיות של זכויות נאשמים או אסירים.

ברשימת "לתכלית ראויה" מקווים להגדיל את מתן הסיוע לציבור ולאפשר נגישות רבה יותר לייצוג משפטי ראוי בכלל, ובנושאים הקשורים לזכויות אזרח וזכויות אדם בפרט. זו הרשימה עם הייצוג הנשי הרב ביותר, ויושבים בה יחד יהודים וערבים, שלרוב רצים ברשימות נפרדות.

איילת שקד מתערבת

אחת הנקודות המעניינות בעיניי בהקשר זה במצע של הרשימה היא הקריאה הברורה לשלוח כנציגות לועדה למינוי דיינים בבתי הדין הרבניים נשים בלבד, על מנת "ליצור איזון" מאחר ונשים אינן יכולות להתמנות לדייניות. עם זאת, חשוב לי לסייג ולומר שלצערי גם בקרב נשים וגם בקרב ערבים הרשימה עדיין רחוקה מייצוג שוויוני.

במהלך קמפיין הבחירות שאלתי לא מעט מעורכי הדין מסביבי, שרובם עוסקים בזכויות אדם, מה דעתם על הבחירות. התרשמתי שקיים חוסר התעניינות מוחלט בנושא, למרות הכוח שיש ללשכה כגוף הדואג לזכויות העובדים של עורכי דין שכירים, מסמיך עורכי דין ומתמחים. שאלה אחרת, לעומת זאת, מושכת הרבה יותר תשומת לב, וזו התערבותה של תנועת "אם תרצו" בבחירות. התנועה מנהלת קמפיין מכוער נגד עו"ד אפי נוה, המתמודד על ראשות הלשכה, ונגד רשימתו "לשכה אחת", על כך שביקשו למנות כנציג בוועדה לבחירת שופטים עו"ד ערבי.

"יש מקום לפלורליזם בשיפוט ויש מקום דווקא להגדלת כמות הנציגים הערבים בוועדות ובקרב השופטים", אומר גולן בעניין זה. "השאלה אינה מוצאם של המועמדים אלא הניסיון, הרקע, ותפיסתם המשפטית. הניסיון של אם תרצו לסמן שופטים ועו"ד ערבים כבלתי לגיטימים ולרדוף מועמדים הוא פסול, מסוכן ומזכיר לנו משטרים לא דמוקרטים".

בעיתוי מעורר תהיות מביאה היום שרת המשפטים איילת שקד הצעה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, שתשנה באופן מהותי את מבנה הלשכה המסועף, תבטל את החלוקה למחוזות ותצמצם בחצי את מספר החברים במועצה הארצית. את ההצעה הזאת ירשה שקד מקודמיה בתפקיד, ואפי נוה ידוע כמתנגד בולט אליה. נוה, כאמור, מתמודד מחר על ראשות הלשכה, וההצבעה היום מתקיימת יום לפני הבחירות שבהן הוא מועמד.

קשה להעריך מה יהיו השפעותיו של שינוי החקיקה או תוצאות הבחירות הצפויות על המציאות בלשכה ובשטח. מה שברור הוא כי אחוז הולך וגדל באוכלוסיה אינו מסוגל לממן לעצמו הגנה וסיוע משפטי, אמון הציבור בעורכי הדין מגיע לשפל, ואנחנו עומדים לקראת ניסיונות צפויים של הממשלה החדשה להצר את צעדיהם של בתי המשפט וארגונים לשינוי חברתי בהגנה על זכויות אדם ואזרח.

מול כל אלה אולי חיזוק רשימה כמו "לתכלית ראויה" תהיה דרך לדאוג שהקול הזה, שקורא לאחריות חברתית, נגישות ושקיפות, לא יושתק.

> חוק העמותות: הימין עוד יצליח במקום שתומכי החרם נכשלו