newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ניסינו לעשות שלום עם האשכנזים ונכשלנו, עכשיו ננסה עם המזרחים"

השיח המזרחי מגיע למוקטעה: יוזמה חדשה מטעם לשכתו של אבו מאזן מבקשת לקדם הידברות ישירה עם הציבור המזרחי בישראל, במטרה לשבור את הקיפאון המדיני. אמש נפגש הנשיא הפלסטיני עם משלחת של הקשת הדמוקרטית המזרחית. וזאת רק ההתחלה

מאת:

לפני כחודשיים התקשר אלי ד"ר זיאד דרוויש, עיתונאי פלסטיני וחבר הוועד הפלסטיני לקשר עם החברה הישראלית מטעם אש"ף, בראשות מוחמד אל-מדני. "אנחנו רוצים להתחיל במהלך של הידברות עם הציבור המזרחי בישראל", אמר. "תבואי לפגישה עם אל-מדני?"

כמובן שהלכתי. לא שאני מייצגת ציבור מזרחי כלשהו, וגם הבהרתי את זה בשיחה עם דרוויש, אבל הסקרנות לגבי המניע הפלסטיני לפנות באופן ישיר למזרחים, כמו גם העמדה הפוליטית לפיה הציבור המזרחי חייב לשמש כשחקן מפתח בכל מהלך משמעותי מול הפלסטינים, הביאו אותי לפגישה שהתקיימה במלון בירושלים המזרחית. ישבנו ראובן אברג'יל, ממייסדי הפנתרים השחורים, ואני, עם אל-מדני ועוד שלושה חברים מהוועד שבראשו הוא עומד, ודיברנו.

"אני רוצה להעביר לכם מסר ישיר מהנשיא", פתח אל-מדני. "ניסינו לעשות שלום עם האשכנזים, ונכשלנו. עכשיו אנחנו רוצים לנסות לדבר עם המזרחים".

> איך תקדם מירי רגב תרבות מזרחית בלי לדבר על שמאל מזרחי?

אבו מאזן עם אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית בלשכתו ברמאללה

אבו מאזן עם אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית בלשכתו ברמאללה

מתמצא היטב בהיסטוריה המזרחית

הדי השיח המזרחי המתחדש הגיעו גם למוקטעה שברמאללה, מסתבר. אולי מעט מדי, בוודאי שמאוחר מדי, אבל אי אפשר להקל ראש בעובדה שההנהגה הפלסטינית משדרת כעת מסר ברור של הכרה בציבור המזרחי בישראל כשחקן פוליטי מובחן ומרכזי.

ההנכחה של הקול המזרחי בשדה הפוליטי דווקא על ידי הצד הפלסטיני היא מהלך חשוב, אפילו מרגש, גם אם עדיין לא לגמרי מגובש: במהלך השיחה עם אל-מדני התקבלה לא פעם התחושה שבני השיח הפלסטינים נמצאים עדיין עמוק בהלך הרוח של שנות אוסלו. אל-מדני מחזיק עדיין באמונה המוחלטת, הנאיבית כמעט, בפתרון שתי המדינות. "הכיבוש עושה לנו רע. הוא עושה רע גם לכם. למה הציבור הישראלי, ובפרט זה המזרחי, מתעקש שלא להכיר בכך?", הוא שאל.

מהשיחה עם אל-מדני קשה היה להתרשם עד כמה הוא באמת מכיר את הדקויות בהתפתחות השיח הפוליטי המזרחי בשנים האחרונות, את המתח העצום שלפרקים משסע את הקהילה המזרחית עצמה בין תפיסת המאבק המזרחי כמאבק אוניברסלי באופיו, לבין התפיסה השבטית יותר שבוחרת להצניע את החיבור בין המאבק המזרחי לזה הפלסטיני, למשל. קשה להאשים אותו; הדיון הפנימי הזה לא מוכר ולא נגיש גם לרוב המוחלט של המזרחים עצמם.

ואולי זאת אחת הבעיות המרכזיות של המהלך הפלסטיני הנוכחי: עד שהם נזכרו לדבר עם הציבור המזרחי, כבר לא כל כך ברור איפה הציבור הזה נמצא. כדי לדבר עם הציבור המזרחי היום, צריך ללקט אותו על פני כל הקשת הפוליטית הישראלית, מתומכי אלי ישי ובנט, דרך דרעי וכחלון, ועד לאלה בינינו התומכים ברשימה המשותפת. דוקא הפנייה הפלסטינית הצליחה להנכיח את חוסר הנוכחות האפקטיבית של הקול המזרחי בשיח הפוליטי בישראל.

אל-מדני ואנשיו לא עיוורים למציאות הזו, אך נחושים לתת למהלך הזה הזדמנות אמיתית. בצעד יוצא דופן, אתמול (ראשון) אירח הנשיא אבו מאזן עצמו במשרדו שבמוקטעה משלחת של פעילי הקשת הדמוקרטית המזרחית, שכללה את מנכ"לית הקשת יעל בן יפת, דוברת הקשת סיגל הרוש, הפעילה הפמינסטית המזרחית אורטל בן דיין, עידן פינק, וד"ר איציק ספורטא.

יעל בן יפת מספרת:

"צריך להודות שהסיפור הפלסטיני לא מעסיק את רוב המזרחים בארץ כי הם עסוקים בהישרדות, בהתמודדות עם העוני, אין להם את הפניות הזו. אבו מאזן הבין את זה. הוא מכיר היטב את העליות המזרחיות השונות, והפגין בקיאות מרשימה בהיסטוריה המזרחית בארץ. הוא גם מבין את הערך של המזרחים בהקשר התרבותי, את ההיסטוריה המשותפת, את ההשתייכות למרחב.

"בדרך לרמאללה ראינו את כל המאחזים וההתנחלויות. עם זאת, בפגישה אבו מאזן היה אופטימי ודיבר בחיוביות ושלום על העתיד. יצאנו מהפגישה בתחושה מאוד אופטימית. יש פער אדיר בין מה ששומעים מהפלסטינים במפגש פנים אל פנים, לבין איך שהם מוצגים בתקשורת הישראלית".

באשר לתוכן הפגישה עצמה אומרת בן יפת:

"לא דובר על משהו קונקרטי. המסר העיקרי היה שצריך לדבר עם קהלים חדשים בישראל, בדגש על מזרחים. הדגשנו בפניהם את הצורך לדבר עם קהלים חדשים בישראל, לא לשבת שוב רק עם אשכנזים בחו"ל. הדיאלוג המזרחי-פלסטיני לא נוסה באמת כמעט אף פעם. אולי ננסה ובסוף נחטוף סטירת לחי, אבל יהיה פשע לא לנסות ולעשות את זה".

> "במלחמת דת תעמדו מול שני מיליארד מוסלמים. אתם ערוכים לזה?"

ראובן אברג'יל. צילום: עמית חי כהן

אופטימיות זהירה. ראובן אברג'יל (צילום: עמית חי כהן)

לשבור את הקיפאון

גם ראובן אברג'יל מתייחס למהלך הפלסטיני באופטימיות זהירה:

"מצד אחד, אני מלא חשדות כלפי הפלסטינים; האנשים בראש הרשות שותפים לעוולות שקורות לעם שלהם ומשתפים פעולה עם המנגנונים הישראליים באופן מלא. מצד שני אני גם יודע שהם מיואשים ומחפשים דרך. גם אני מיואש ומחפש דרך.

"אנחנו תמיד שאפנו לקשר ולחבר בין המאבקים, ותמיד מצאנו דלתות נעולות מתוך שיקולים מחושבים. בשנות השבעים היו ניסיונות קצרי מועד ולא חכמים למפגשים בין הפנתרים לפלסטינים באירופה, אבל לא ידענו איך עושים את זה נכון, וגם ההסתה עמדה בעוכרינו.

"גם בשנות השמונים היו ניסיונות מצד מזרחים לעשות איזה מהלך. מי שנותר עירני ולא נרדם על המשמרת היו אנשי השמאל הישראלי, שהקפידו לטרפד כל ניסיון לקשר ישיר בין פלסטינים למזרחים. אנחנו שאפנו לקשר הזה כל הזמן, אבל המערכת הפוליטית והתנועה הציונית בישראל ובעולם חוששים מהחיבור הזה ועשו הכל כדי לסכל אותו. אם יהיה ניסיון להכשיל את זה, אין לי ספק שזה יבוא מצד השמאל הישראלי ולא משום כיוון אחר".

כפי שמזכיר ראובן אברג'יל, זה איננו המפגש הראשון בין אבו מאזן לבין פעילים מזרחים; מפגשים כאלה נערכו כבר בשנות השבעים והשמונים, ועלו לחלק מהמשתתפים בהם אף במעצר. סמי שלום שטרית מצטט במאמרו דברים שאמר אבו מאזן למשלחת מזרחית בראשות צ'ארלי ביטון, שנפגשה עם פעילי אש"ף ביוני 1987 בבודפשט:

חברים, בואו נדבר בכנות ככל האפשר על הנושא המצריך מספר הבהרות, על-ידיכם ועל-ידינו – וזה הדימוי שיצרו למזרחים בישראל במהלך השנים, אשר רובם חיו אתנו בשלום ובהרמוניה במשך שנים רבות. הממסד השליט בישראל, בסיוע מנגנון התעמולה המערבי רב ההשפעה, תייג וצייר את המזרחים כשונאי ערבים ופלסטינים. ובכל זאת, עצם נוכחותכם כאן אתנו כנציגים של חלקים חשובים בדעת הקהל בישראל, מוכיחה את אי-תקפותה של הטענה הזאת נגדכם. לכן, ברכתנו אליכם 'ברוכים הבאים' מבוססת על המודעות העמוקה שלכם ליתרונות של שלום צודק שבצלו על כולנו לחיות.

בין אם מדובר בסוג של סגירת מעגל שהחל לפני למעלה מארבעים שנה ובין אם במהלך חדש שנועד לסדוק ולו במעט את חומת ההפרדה הפוליטית בין הצדדים, לזיאד דרוויש אין כל ספק באשר למחויבות של אבו מאזן ליוזמה:

"לדעתי אבו מאזן מוכן לדבר עם כל ישראלי, כולל מתנחלים. אחרי הקיפאון במו"מ אבו מאזן הגיע למסקנה שצריך לדבר עם כל הרבדים של החברה הישראלית, על מנת שיתוודעו לתמונה האמיתית של העם וההנהגה הפלסטינית. זאת במיוחד לאור הצורה המעוות בה מציגה ההנהגה הישראלית את אבו מאזן כלא פרטנר ולא רלוונטי. הם מנסים להרעיל את המוחות של אזרחי ישראל.

"אבו מאזן הגיע למסקנה שלמזרחים בישראל יש משקל סגולי והם יכולים להשפיע על המדיניות של ההנהגה הישראלית. עם כל הכבוד לכל תנועות השלום שיוצרות קשר עם הפלסטינים, בסופו של דבר כל ה-NGO זה פרוייקט כלכלי, זה עסק. אז ממשיכים לשלם מס שפתיים, אבל אין שם משהו אמיתי או קונקרטי, וזה נמאס. צריך תזוזה שבאמת תשפיע. לכן אבו מאזן המליץ ליצור קשר עם המזרחים, וכל כך שמח לקבל את המשלחת המזרחית הראשונה. אנחנו בהחלט מתכוונים להמשיך עם המגמה הזו. אם יש עוד קבוצות מזרחיות שרוצות להיפגש עם הנשיא – אהלן וסהלן".

> המדיניות של ממשלות ישראל בשטחים היא בעצמה טרור יהודי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf