ההיסטוריה הלא מדוברת של הקשרים בין מזרחים ופלסטינים

פגישת חברי הקשת הדמוקרטית המזרחית עם הנשיא אבו מאזן בשבוע שעבר לא היתה הראשונה מסוגה: כוכבי שמש, ממייסדי הפנתרים השחורים, סוקר את היסטוריית המפגשים המזרחיים-פלסטיניים על פני כארבעים שנה, שנמשכו ממוסקבה ועד טולדו, על אף ההתנכלויות הקשות והאיומים מצד השלטונות הישראליים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: כוכבי שמש

לאורך השנים לרבים, כמוני, היה חלום שהמזרחים והפלסטינים ישתפו פעולה ויביאו לעם ישראל ולעם הפלסטיני שלום על בסיס "שתי מדינות לשני עמים". בשבוע שעבר נפגשו נציגי "הקשת הדמוקרטית המזרחית" עם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן במוקטעה, באירוע שריגש רבים. אולם זו לא היתה הפעם הראשונה בה מתנהלים מגעים בין שתי הקבוצות.

המאמצים להידברות בין הצדדים החלו כבר בשנת 1972. זה לא היה קל. היו כל מיני שטינקרים, שליחים של הממסד, שעשו הכל כדי לחבל במאמצים הללו. הם לא היססו ופרסמו הודעות נגד המפגשים עם אש"ף. הם זכו לפרסום רב בכל אמצעי התקשורת ותקפו אישית את כל מי שהיה שותף למפגשים עם אש"ף. ברשימה זו אספר על חלק מהמפגשים שהיו מנקודת מבטי. כמובן שאולי היו מפגשים נוספים שאני לא יודע עליהם.

בתחילת שנות השבעים נפגשתי בברלין עם נציגה של אש"ף. ניסיתי לפתח איתה שיחה על שלום על בסיס חלוקת הארץ לשני העמים. דיברנו באנגלית לאחר שהיא טענה כי אינה דוברת ערבית בגלל שהגיעה לגרמניה, עם הוריה, כפליטה מצפון הארץ. לכן הופתעתי כאשר אמרה בערבית: "מא בינפע ע'ייר אל-מדפע", כלומר- "לא יעזור דבר פרט לרובה". הופתעתי. לא בגלל האמירה הזאת, אותה שמעתי פעמים רבות, אלא מאחר שהיא התחילה לדבר איתי בערבית. למעשה, זו הייתה אז הרוח בכל המפגשים עם חברי אש"ף, אף אחד מהם לא רצה לשמוע על "שתי מדינות לשני עמים".

לאורך אותן שנים אנשי שמאל, ואני בתוכם, ניסינו לשכנע את ערפאת לנטוש את הרעיון של המדינה החילונית והדמוקרטית ולהציע לדון ברעיון של "שתי מדינות לשני עמים". ערפאת היה פנאטי בעניין המדינה החילונית והדמוקרטית והיה קשה לנהל איתו שיחה של ממש בנושא. הוא הרבה במחוות לבביות שהביעו קרבה, אך נמנע מניהול שיחה ממשית על הנושא.

> "ניסינו לעשות שלום עם האשכנזים ונכשלנו, עכשיו ננסה עם המזרחים"

מימין לשמאל: השחקן יוסי שילוח, לטיף דורי וכוכבי שמש - בכנס המזרחי-פלסטיני בטולדו, 1989

מימין לשמאל: השחקן יוסי שילוח, לטיף דורי וכוכבי שמש – בכנס המזרחי-פלסטיני בטולדו, 1989

מרבית המפגשים עם חברי אש"ף התקיימו במסגרת כנסים של הארגונים בלתי ממשלתיים שהיו נפגשים כל שנה, פעם בז'נבה ופעם בעיר וינה, שבשתיהן יש מרכזים של האו"ם. באחת הפעמים, נדמה לי שזה היה בז'נבה, החלטתי לנאום בערבית. נאמתי מהכתב, ולאחר סיום הנאום חזרתי למקום מושבי. אז ניגש אלי אדם מהמשלחת הפלסטינית וביקש ממני את הדף עליו היה כתוב הנאום. נתתי לו. באחד מימי שישי לאחר מכן, כשישבתי ב"כסית", ניגש אלי מישהו עם ביטאון אש"ף הרשמי וראיתי שבעמוד האחרון של העטיפה פורסם במלואו הנאום שלי. שמחתי, ואמרתי לעצמי שאולי יש עתיד לשיחות עם ההנהגה הפלסטינית.

שומר ראש איראני במוסקבה

באחד הערבים במהלך כנס בז'נבה הוזמנתי למסיבה והתבקשתי לשמור על כך בסוד. התברר לי כי המזמינים היו ד"ר פתחי ערפאת, אחיו של יאסר ערפאת, שגריר אש"ף בלבנון, עבאס זאקי, ונאסר אל קידווה, אחיינו של יאסר ערפאת שכיהן כנציג אש"ף באו"ם. האוכל היה מצויין והמשקאות מהמשובחים ביותר. אני לא זוכר שדיברנו על הסכסוך הישראלי פלסטיני, אבל זה היה מפגש היכרות חשוב. זאת הייתה הפעם הראשונה שמזרחי הוזמן למפגש אינטימי עם דרג בכיר באש"ף. מפגשים כאלה היו שמורים עד אז רק לאשכנזים או לבכירים מרק"ח. לפנות בוקר הייתי חייב לפרוש מהמסיבה. למחרת הייתי אמור לנסוע לברית המועצות בהזמנת אש"ף.

בהגיעי לשדה התעופה במוסקבה המתין לי בחור פלסטיני שלקח אותי לשגרירות אש"ף בעיר. בדרך התעניינתי בבחור ושאלתי אותו למעשיו בברית המועצות. הוא סיפר לי שיש לו תואר דוקטור בהנדסת כבישים וכי הוא מעוניין לעבור לאחת ממדינות אירופה. יש לו, כך הוא סיפר לי, כ-40 אלף רובל (כמעט 70 אלף דולר) והוא ממתין לחסוך עוד קצת כסף כדי שיוכל להתחיל בחיים חדשים.

בשגרירות אש"ף במוסקבה המתין לי השגריר, נביל, שהתעניין בפנתרים השחורים. הוא סיפר לי שאבו עלא (אחמד קריע) ביקש ממנו שיתייחסו אלי בכבוד. הודיתי לו. הוא דיבר בטלפון ואחרי מספר דקות נכנס לחדר איש ענק אותו הציג השגריר כסגן אלוף אירופה בהאבקות. "מוצאו מאיראן, הוא היה בטוניס אחד משומרי הראש של מנהיגי הפלסטינים, והוא יהיה שומר הראש שלך", אמר לי השגריר.

משם נלקחתי לדירה בה התגוררתי במשך עשרת ימי שהותי במוסקבה. בכל בוקר היה מגיע שומר הראש ושואל אותי "לאן אתה רוצה ללכת היום?". הוא לקח אותי לאכול במסעדות הכי טובות בעיר, לקח אותי לשוק האיכרים כדי לקנות אוכל, שיהיה לי בדירה, לקח אותי למקומות בילוי, למעשה לא יכולתי לזוז בלעדיו.

> איימן עודה: "הערבים בארץ עזרו להציל ולשמר את תרבות יהודי ארצות ערב"

מטיילים בטולדו: מימין לשמאל, נעים גלעדי, לטיף דורי, כוכבי שמש, אבי ברדוגו וזהבה מהגר. (באדיבות כוכבי שמש)

מטיילים בטולדו: מימין לשמאל, נעים גלעדי, לטיף דורי, כוכבי שמש, אבי ברדוגו וזהבה מהגר. (באדיבות כוכבי שמש)

באחד הימים ביקשתי משומר הראש לקחת אותי למרכז הפצועים של אש"ף אליו היו מגיעים פצועי המלחמה, בעיקר מלבנון. לא היה מדובר במרכז מפואר. למעשה זה היה אולם גדול מלא במיטות, עליהן שכבו הפצועים, חלקם במצב קשה וחלקם במידה סבירה. באולם התרוצצו הרבה אחיות שטיפלו בפצועים במסירות.

לקחתי כיסא והתיישבתי ליד אחד הפצועים, קטוע רגל, והתחלנו לשוחח. "הלוואי שיהיה שלום", אמרתי, "ולא נצטרך לראות את המראות הללו". "הלוואי!", השיב לי הפצוע. דיברתי איתו על-כך שאין ברירה וצריך לחלק את פלסטין לשתי מדינות, אחת ליהודים ואחת לפלסטינים. להפתעתי, הוא הסכים איתי. זאת הפעם הראשונה שפלסטיני אמר לי שהוא מסכים ל"שתי מדינות לשני עמים". כך זה היה גם עם יתר הפצועים איתם דברתי. כולם הביעו תקווה לשלום. חשוב להזכיר, כולם ידעו שאני יהודי מישראל שבא לבקר אותם.

המפגש המכונן בטולדו

המפגש המזרחי-פלסטיני המשמעותי ביותר מבחינת השיח המזרחי החדש התקיים ב-1989 בטולדו, שנים ספורות לפני תחילת תהליך אוסלו. זה היה המפגש המזרחי-פלסטיני המובהק מכולם והשתתפו בו רק נציגים מזרחים מארגונים רבים בישראל וארגוני השמאל המזרחיים בצרפת "Prespectives JudeoArabe" וגם "Identity and Dialogue", שהיו המתווכים והמארגנים.

שלושים ושמונה ספרדים מישראל השתתפו במפגש. ביניהם היו לטיף דורי, הרב מרדכי מלכה, הרב משה סוויסה, פרופסור דוד צמח, מאיר עמור, זהבה מהגר, חיים הנגבי, בן דרור ימיני, עופר ברונשטיין, תקווה לוי, אברהם ברדוגו, גבריאל בן שמחון, אלה חביבה שוחט, ימין סוויסה, שלמה סבירסקי, דוד חמו, שאול צדקא, ניסים קלדרון, ענת סרגוסטי, הסופר סמי מיכאל, ד"ר שמעון בלאס מאוניברסיטת תל-אביב,פרופסור שלמה אלבז מהאוניברסיטה העברית, השחקן יוסף שילוח, המשורר ארז ביטון, נעים גלעדי, וגם כותב שורות אלו.

יהודים ספרדים החיים מחוץ לישראל היו גם כן נוכחים, ביניהם סראג' ברדוגו, ראש הקהילה היהודית במרוקו, סראג' איידא, סגן נשיא הארגון לזכויות האדם הטוניסאי, אמיאל אלקלאי, חוקר ומתרגם מארצות הברית, אלי ביידה, כלכלן סורי, סימון ביטון, נועה קצ'רגינסקי ונעים קאטאן, סופר עיראקי ויושב ראש האקדמיה המלכותית למדע בקנדה. את המשלחת הפלסטינית ייצגו מחמוד עבאס (אבו-מאזן), והמשורר מחמוד דרוויש, שניהם חברי הוועד הפועל של אש"ף.

במהלך המפגש פרסמה המשלחת הספרדית-יהודית הודעה המשבחת את המתינות של אש"ף וקוראת לממשלת ישראל "להגיב לאתגר השלום שמציע אש"ף ולהתחיל משא ומתן במטרה להשיג פתרון צודק ופשרני המבוסס על הגדרה עצמית ועל הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל". מהצד הפלסטיני הכריז אבו-מאזן: "בזמן שהממסד האשכנזי בישראל מסרב לשאת ולתת עם אש"ף, חשוב לשאת ולתת עם המזרחים שהם מייצגים את הרוב בישראל. משום שהמזרחים הם רוב בישראל, ענייני שלום יהיו תלויים בהם. הם חלק אורגני מהתרבות שלנו, מהחברה הערבית האסלאמית שלנו, חלק מההיסטוריה ומהזיכרון שלנו. עלינו לחדש את הזיכרון שלנו ולהשתמש בתרבות המשותפת שלנו, כדי להתגבר על ההווה ולתכנן את העתיד".

החשיבות של המפגש בטולדו נובעת מהעובדה שהוא תוכנן ויצא לפועל ללא סיוע של אלו החושבים, רובם אשכנזים, שתמיכה בשלום עם הפלסטינים הוא עסק פרטי שלהם ולמזרחים אין דריסת רגל במפגשים עם ההנהגה הפלסטינית. המפגש בטולדו הראה להנהגה הפלסטינית שיש פנים אחרות למזרחים המוצגים על-ידי הממסד הישראלי כמי שזוללים ערבים לארוחת בוקר. זה היה מפגש חשוב, כי זאת הייתה הפעם הראשונה בה נפגשו ספרדים-מזרחים יהודים כל-כך חשובים ורבים עם הנהגה פלסטינית בכירה, ויכלו לדבר ביניהם על שלום ללא המתווכים המסורתיים.

> דמוקרטיית כל גזעניה: בלי ערבים, נשים או מזרחים

אבו מאזן עם אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית בלשכתו ברמאללה. לא פגישה ראשונה בין פלסטינים ומזרחים

אבו מאזן עם אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית בלשכתו ברמאללה. לא פגישה ראשונה בין פלסטינים ומזרחים

לפני המפגש בטולדו, ב-5 באוגוסט 1986, בתגובה לפגישות ההולכות ורבות בין ישראלים לבין המנהיגות הפלסטינית, העבירה הכנסת תיקון לפקודה למניעת טרור. על פי התיקון נאסר על ישראלים לקיים, בישראל או מחוצה לה, מפגש עם נציג של ארגון אש"ף. תיקון זה נודע בשם "חוק המפגשים". בדברי ההסבר להצעת החוק, שהוגשה מטעם הממשלה (בראשותו של שמעון פרס) נאמר: "באחרונה תכפו ורבו מגעים של ישראלים עם פעילים או נציגים רשמיים של ארגוני מחבלים. דבר זה גורם לישראל נזק מדיני וביטחוני חמור, ואין להשלים עם תופעה זו…".

באמצע שנת 1991 הוזמנה משלחת של ישראלים-מזרחים לבוא לפריז כדי להתראיין לטלוויזיה של ירדן (המראיין המפורסם היה אחד ממקורבי המלך) על המזרחים והשלום. בפריז התיישבנו במעגל והמראיין הירדני שאל אותנו שאלות. כל אחד מהמרואיינים ענה לפי הבנתו. לאחר מכן נקבעה לנו פגישה עם נציגי אש"ף ופרט לאחד, עורך עיתון מחיפה שסירב להיפגש עם אנשי אש"ף, כל השאר הסכימו לפגישה, אליה הגיעו שגריר אש"ף במרוקו ואיש הקשר שמונה על ידי אבו מאזן לדבר עם הישראלים. השיחות בין הצדדים היו פוריות ונוצר קשר הדוק בין הצדדים, וכולנו הוזמנו לכנס ה-NGO – שנערך בעיר וינה – בתור משלחת של "החזית המזרחית" מישראל.

הקשר הגורדי המזרחי-פלסטיני

תהליך אוסלו החל והמפגשים פסקו. אחר כך ערפאת קיבל את הנוסחה "שתי מדינות לשני עמים" וחתם על הסכם אוסלו. אולם, מאז שביבי עלה לשלטון נעשים מאמצים מצד ממשלותיו, יותר מאשר בממשלות קודמות, למנוע אפשרות של חלוקת הארץ. ההתנחלויות סוגרות מכל עבר את הכפרים הפלסטינים, וכל הסיכויים הם שנצטרך לחיות במדינה אחת לשני עמים. לכן הדברות בין מזרחים להנהגה הפלסטינית היא חשובה מאוד בזמנים האלו. מפגשים בין מזרחים והנהגת הפלסטינים יראו לכולם שיש סיכוי לשלום בין הצדדים.

לפני כשנה פרסמתי בפייסבוק הודעה בה נאמר כי מתארגנת קבוצה של מזרחים להיפגש עם אבו מאזן והזמנתי כל מי שרוצה להשתתף במפגש לפנות אלי באופן פרטי. לצערי רק עו"ד אבי ברדוגו הודיע לי שהוא ישמח להיות שותף במפגש. לאור מיעוט המשתתפים נגנזה התוכנית.

פרסום העובדה שמספר מזרחים ומזרחיות נפגשו עם אבו-מאזן שימחה אותי מאוד ואני מקווה שלא תהיה זו הפעם האחרונה למפגשים כאלה.

בשנות ה-70 הצעתי נוסחה פוליטית שנותרה תקפה ואקטואלית גם היום: "לא יהיה שוויון ולא יהיה סיכוי למזרחים כל עוד יש כיבוש ויש מאבק לאומי, ומצד שני המאבק הלאומי לא יסתיים כל עוד המזרחים נמצאים בתחתית הסולם ולמעשה מהווים מנוף אנטי-ערבי". תפקיד המזרחים בכל תהליך של שלום הוא חשוב והכרחי, בלעדיהם לא ישכון שלום בארץ הזאת.

כוכבי שמש הוא עורך דין, ממייסדי תנועת הפנתרים השחורים.

> שנה לצוק איתן: כך נעלמו הפלסטינים מהשיח המזרחי החדש

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
שלטונות שב"ס העבירו אותו מכלא לכלא ארבע פעמים. בסאל גטאס לאחר שחרורו הבוקר מהכלא (צילום: דארין טאטור)

שלטונות שב"ס העבירו אותו מכלא לכלא ארבע פעמים. בסאל גטאס לאחר שחרורו הבוקר מהכלא (צילום: דארין טאטור)

באסל גטאס שוחרר מהכלא: "תנאי האסירים הם פשע לכל דבר"

אחרי שנתיים של מאסר על הברחת טלפונים ניידים לאסירים פלסטינים, שוחרר הבוקר גטאס לביתו בכפר ראמה. המו"מ האחרון הוביל להישגים לגבי עניין הטלפונים בבתי הכלא, אמר גטאס, "למה אי אפשר היה להגיע אליהם קודם"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf