newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם באר שבע היא באמת בירת ההזדמנויות של הנגב?

ההבדלים בין השכונות הוותיקות והעניות למתחמים החדשים והמבוססים הולכים וגדלים. השכר נמוך, האבטלה גבוהה, ומחירי הדירות ממשיכים לנסוק. למרות המיתוג ומתחמי ההייטק הנוצצים, צעירים רבים נוטשים את באר שבע ועוברים למרכז. לאן נעלמו ההזדמנויות של בירת ההזדמנויות והסייבר?

מאת:

כ-200 מטרים מפרידים בין המתחם הכולל את פארק ההייטק הבאר שבעי, את תחנת רכבת האוניברסיטה ושני גשרי הייטק, לבין שכונה ג', אחת הוותיקות והעניות בבאר שבע. שום דבר אינו מחבר בין תושבי השכונה, לבין אותם צעירים, החיים את בועת ההייטק הבאר שבעית או את הקמפוס המגודר והשמור היטב. למעשה, הם נראים כמו שני יקומים מקבילים. אחד, מיוחצן ומוחצן, יפה, צעיר, מטופח, נחשק. מתחם ההייטק הבאר שבעי מככב באותן כתבות בהן כתב ממרכז הארץ מגיע לסקר את סיפור ההצלחה של בירת ההזדמנויות, הממותגת עתה גם כבירת הסייבר. בכתבות לא יראו ולא ישמעו את תושבי השכונה הענייה, שהשכר החציוני בה אינו מגיע ל-3,000 שקלים.

השר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעי דיבר במסע הבחירות שלו על שקופים – חלק גדול מהשקופים שלו נמצא בבאר שבע. בימים של תקשורת מוחלשת, מעטים, אם בכלל, מעזים להראות את התמונה האמיתית של בירת הנגב.

על פי נתונים של המועצה לאומית לכלכלה, שהתפרסמו ביוני 2015, בין השנים 2003-2012 הייתה בנפת באר שבע הגירה שלילית של 11 אחוזים, 7,730 צעירים, בגילאי 15 עד 30 עזבו את בירת ההזדמנויות, בין היתר, בשל היעדר הזדמנויות: שכר נמוך ואבטלה גבוהה. נתונים אלה מצטרפים לדוחות שפורסמו לאחרונה, ובמיוחד דוח מבקר המדינה האחרון האחרון, המציבים סימן שאלה אל מול אותן ססמאות שתושבי באר שבע למדו לדקלם.

> מעבירים קו אדום בתקיפות האלימות נגד פעילים בדרום תל אביב

מתחם ההיי טק בבאר שבע: דבר אינו מחבר בין אנשי ההייטק לשאר התושבים בעיר (צילום: דני בלר)

מתחם ההייטק בבאר שבע: דבר אינו מחבר בין אנשי ההייטק לשאר התושבים בעיר (צילום: דני בלר)

בועת הנדל"ן של השקופים

בבאר שבע כולם מכירים את הרחובות "המפורסמים" של שכונה ג' ואת חלוקתה ל"אתיופים", "עיראקים", "משת"פים" ו"סטודנטים". למעשה, שכונה ג' היא אחת השכונות הוותיקות של באר שבע, שכונה שקטה, מרבית אוכלוסייתה מבוגרים מעולי שנות החמישים (הרבה יוצאי עיראק השתקעו בה) והיא שומרת על הניחוח של באר שבע של פעם. היא גם השכונה המוזנחת בעיר: קולנוע "אורות" המיתולוגי עומד שומם והפך זולה לנרקומנים, המרכז המסחרי לא שינה את פניו משנות החמישים והרחובות הקרובים לפארק ההייטק עצובים למראה. כאן תמצאו מוסדות של פעם: מכולת קטנה, ירקן, דוכן עיתונים וסיגריות, קופת חולים והרבה שבילי עפר. הבלוקים, של הדיור הציבורי, דהו מזמן. עכשיו הם מתפוררים. תושבים רבים הלכו לעולמם והותירו את הדירות ליורשיהם. אלה יודעים שנדל"ן בבאר שבע זה עסק טוב. הם מפצלים את הדירות לשתיים או שלוש "יחידות דיור מפנקות" ומחפשים "שוכרים איכותיים בלבד" ולפעמים טורחים לציין ש"דמי שכירות יהיו בהתאם לטיב השוכר והערבויות שיציג".

"אני כבר כמה חודשים מחפשת דירה", מספרת לנו דנה (שמה המלא שמור במערכת) תושבת באר שבע, "אני מגיעה לבדוק דירות ועוברת תחקיר שלם. כשאני מספרת שאני חד הורית ואם לילד בן 9, פשוט פוסלים אותי על הסף. שתבין: אני עובדת, אני מפרנסת וכל הפשע שלי – הוא שאני באר שבעית חד הורית. בעלי הדירות אומרים לי, שהם מחפשים דייר איכותי – סטודנט ממרכז הארץ ולא באר שבעית חד הורית. אני לא היחידה במצב הזה. לבאר שבעים כמוני קשה לשכור דירה. אם בעל הבית מסכים לפגוש אותך בכל זאת, הוא יציג תנאים בלתי אפשריים או שידרוש ערבויות כל כך גבוהות, שבלתי אפשרי לעמוד בהן".

פנינו גם אנחנו לבעלת דירה, שפרסמה בפייסבוק דירה שתושכר "לאיכותיים בלבד", ושאלנו אותה "איך את מגדירה איכותי?". היא הסבירה: "איכותי –  משמע אדם ללא הסתבכות בהוצאה לפועל, ללא איחודי תיקים ובעיות, אדם כמוני כמוך שיודע להעריך ולשמור על הדירה".

שוכרים אחרים סיפרו לנו, לא לפני שהבטחנו לא לזהות אותם כדי שלא יסתבכו ("כי אם נעשה רעש יסמנו אותנו, זאת עיר קטנה שכולם מכירים את כולם"), שבעלי דירות או נציגיהם לא מהססים להיכנס לפרטים אישיים, לעיתים אישיים מאוד ודורשים תדפיסי חשבונות מהבנק ועוד.

> המתנה של איילת שקד לטלב אבו עראר על פוליגמיה: קדנציה נוספת

שכונה ג' בבאר שבע, רק 150 מטרים מפארק ההייטק (צילום: דני בלר)

שכונה ג' בבאר שבע, רק 150 מטרים מפארק ההייטק (צילום: דני בלר)

בבאר שבע אוהבים להתפאר בעובדה שמחירי הדירות בעיר הכפילו את עצמם מאז שנת 2008 והשלימו השנה עליה של 14 אחוזים. "כי באר שבע מתפתחת כבירת הזדמנויות, צעירים והייטק", מסבירים יזמי הנדל"ן ובונים מגדלים "להשקעה", הנמכרים לתושבים מחוץ לבאר שבע. אלה משיגים תשואה משגעת, פי 14 מכל תוכנית חיסכון בנקאית, בהשקעה בבתים. בשכונות העניות, ניתן להשיג דירות במחירי רצפה ומשרדי תיווך משתלטים עליהן, מתוך מחשבה שאולי יתבצע באותו מקום פינוי-בינוי. נכון להיום, מעטים מאוד הם הפרויקטים של פינוי בינוי שיצאו לדרך בבאר שבע.

תושבים מקומיים, שרוצים לקנות לעצמם קורת גג, נאלצים להיפרד ממחיר לא הגיוני עבור דירת ארבעה חדרים: מיליון שקלים. תושבים רבים, בעיקר צעירים המשתכרים בבאר שבע שכר מינימום, נאלצים לקחת על עצמם התחייבויות כספיות שספק אם יוכלו לעמוד בהן לאורך זמן.

באר שבע שרויה בבועת נדל"ן מסוכנת, כזו שאין לה בלמים ועלולה להתפוצץ. בזה, היא לא שונה ממקומות אחרים בארץ, אך ההתרסקות שלה עלולה להיות יותר כואבת.

מתחמי העוני של בירת הסייבר

המכון לרפורמות מבניות פרסם לאחרונה דו"ח, בעריכת עומר טל, העוסק במיפוי שכונות העוני בישראל. הדוח מתבסס על נתונים סטטיסטיים גלויים, בהם הכנסת משקי בית, כפי שנמדדו במפקד האוכלוסין של שנת 2008 ונתונים שפורסמו על ידי הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הדו"ח, מחוז הדרום הינו המחוז השני בגודלו בהתפלגות מתחמי העוני (18 אחוזים). מוביל מחוז הצפון (28 אחוזים) ובתחתית הטבלה מחוז יו"ש (5 אחוזים בלבד).

בבאר שבע ניתן לראות באופן מובהק את ההבדל בין השכונות המבוססות, לבין השכונות הוותיקות, בצורה מובהקת, בכל המובנים. 41,590 איש מתגוררים בריכוזי העוני בעיר. ניתן לראות כי בשכונות הוותיקות יש תחולת עוני גבוהה. הנתונים בהחלט אינם עונים להגדרה של בירת ההזדמנויות. על פי נתונים בשכונות א', ב', ג', ד', ה', ו' וי"א, אחוז העניים נע בין 45.9 אחוזים (שכונה ב') ל-59.1 אחוזים (שכונה ד'), כאשר ההכנסה החציונית (נתון המגלם רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה) עומדת על כ-3000 שקלים, פחות ממחצית השכר החציוני בישראל (העומד על יותר מ-6500 שקלים).

> המדינה מתחילה בטיהור האתני של הכפר אום אל-חיראן בנגב

שכונה ענייה, בליבה יוקם מגדל יוקרה. באר שבע בירת ההזדמנויות (צילום: דני בלר)

שכונה ענייה, בליבה יוקם מגדל יוקרה. באר שבע בירת ההזדמנויות (צילום: דני בלר)

באר שבע ממוקמת במקום לא מחמיא גם בטבלת הזכאות לבגרות. העיר שייכת, על פי הקריטריונים של משרד החינוך, לקבוצת מדרג טיפוח נמוכה (קבוצה הזקוקה לטיפוח במידה רבה על פי הגדרות המשרד). אחוז הזכאים לתעודת בגרות עמד, על פי דו"ח משרד החינוך בתשע"ד על 67.41 אחוזים, ירידה של 0.69 מהשנה הקודמת. באר שבע נמצאת במקום ה-22, מתחת לרשויות רבות שאינן מתהדרות בתארים של "בירת הזדמנויות", בהן חורה, ערערה, מג'דל שאמס, סכנין, שדרות ודימונה.

האם צה"ל יציל את באר שבע?

קברניטי העיר באר שבע תולים תקוות רבות בצה"ל, כמושיע של כלכלת העיר. דו"ח מבקר המדינה מצנן את ההתלהבות ומעלה סימני שאלה רבים לגבי הפיכת בירת הנגב לעיר של הייטק. מחלוקות בעניין תקצוב הפרויקט, שהיה אמור לצאת אל הפועל לפני זמן, הוכרעו רק לאחרונה אך "גם לאחר החלטת הממשלה עלו סוגיות בנוגע לאופן התקצוב והרישום בתקציב המדינה של עלות מעבר היחידות ושל ההכנסות ממכירת הקרקעות, שטרם באו על פתרונן".

דוח מבקר המדינה גם מתריע מפני היעדר פתרונות חברתיים ותחבורתיים לאנשי הקבע שעתידים לעבור לבאר שבע ושעל פי תפיסת קברניטיה, יהווה את האוכלוסייה "החזקה והאיכותית" שתקדם את בירת הנגב.

"העדר סיכום בנוגע למעטפת המשא"ן מוביל לתחושת אי-ודאות בקרב אנשי הקבע בכל הקשור להמשך שירותם בעתיד, וכתוצאה מכך קיים חשש שצה"ל לא יצליח לשמר כוח אדם איכותי, שעזיבתו עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולת המבצעית של צה"ל, וכתוצאה מכך בביטחון המדינה", כותב המבקר ומוסיף: "עם העברת היחידות לנגב צפוי גידול של עשרות אלפי משרתים שינועו דרומה (גידול של כ-100%), ונדרש פתרון להסעתם בעיקר בציר תל אביב-באר שבע. ישנם פרויקטים תחבורתיים שהשלמתם הכרחית למעבר צה"ל לנגב אך ביצועם טרם החל, מאחר שטרם סוכמו המקורות התקציביים והאחריות לביצועם".

בפארק ההייטק הבאר שבעי מביטים בדאגה בנתונים האלה. בהקמת הפארק תלו תקווה רבות בסינרגיה עם צה"ל בתחומי ההייטק. אחרת, מה יש להייטקיסטים התל אביבים לחפש בשכונה ג'.

> מה גורם לטלטלות בבורסות העולם, ולמה זה בעצם לא כל כך נורא

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf