newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צפו: חיילים מרסקים מצלמות ותוקפים עיתונאים בהפגנה

החיילים הרסו את המצלמות ללא כל פרובוקציה מצד צלמי העיתונות, שעובדים עבור אחת הסוכניות הגדולות בעולם. אחד החיילים שלף אקדח על צלם שביקש לצלם את המצלמה השבורה. בצבא אומרים שהחיילים יישפטו

מאת:

קבוצת חיילים תקפו אתמול (שישי) שני צלמי עיתונות באזור בית פוריק בגדה המערבית, ריסקו את המצלמות שלהם ואיימו על אחד מהם עם אקדח לפנים. הצלמים הם עובדי סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, אחת מהגדולות והחשובות בעולם. הדברים תועדו בסרטון שצולם מרחוק על ידי עיתונאי אחר. בצבא אומרים שבעקבות תחקיר ראשוני צפויים החיילים לעמוד לדין.

האירוע קרה במסגרת הפגנה בפאתי בית פוריק, שבאה אחרי לווייתו של תושב הכפר שנהרג מירי חיילים לאחרונה. בסרטון, שצולם על ידי צלם "פלמדיה" (Palmedia) נראים החיילים כשהם מרסקים מצלמת וידאו אחת על הכביש, לאחר מכן רודפים אחרי שני העיתונאים שמתרחקים מהמקום, תופסים אותם, לוקחים מאחד מהם מצלמת סטילס, זורקים גם אותה, ובהמשך תוקפים אחד מהשניים כשהוא מנסה לאסוף את חלקי המצלמה.

במהלך ההפגנה נזרקו אבנים על החיילים, אבל מהתיעוד עולה בבירור ששני הצלמים לא היו קשורים להפגנה בשום אופן, עמדו קרוב לחיילים (ולכן היו בעצמם בסכנת פגיעה מהאבנים), והיו מזוהים בבירור כעיתונאים עם שכפ"צים מסומנים ב-PRESS, קסדות וציוד צילום. הם גם נשאו תעודות עיתונאי רשמיות.

שני הצלמים הם אנדרה ברנרדי, צלם איטלקי, ועבאס מומאני, צלם פלסטיני שרק לאחרונה הותקף על ידי חיילים בנסיבות אחרות במהלך הפגנה בכפר נבי סאלח – התקפה שנחשפה לראשונה בשיחה מקומית, ושבעקבותיה נשפטו הקצינים המעורבים. השניים עובדים כאמור בסוכנות AFP, שהגישה לצבא תלונה רשמית בעניין.

לפי עדויות הצלמים, כפי שנמסרו לעיתון הגרדיאן הבריטי, הם הגיעו לאירוע לאחר שכבר התחיל, עברו מחסום של מג"ב ללא קושי בעזרת תעודות העיתונאי שלהם, אבל אז הותקפו ללא סיבה על ידי החיילים, שביקשו למנוע מהם לצלם. "אם היינו עושים משהו לא בסדר הם היו עוצרים אותנו, אבל אפשר לראות בווידאו מה באמת קרה", אמר ברנרדי לגרדיאן. "אחרי שחזרנו למכונית ראיתי חתיכת מצלמה ורציתי לצלם אותה כי פחדתי שיאשימו אותי שעשיתי משהו לא בסדר. זה השלב שבו חייל כיוון אקדח לפנים שלי והפיל אותי לרצפה".

מדובר צה"ל נמסר לגרדיאן שבעקבות בדיקה ראשונית של האירוע נמצא שהחיילים לא נהגו כדין ושהמעורבים יועמדו לדין משמעתי. בגרדיאן לא מצוין אם החייל שתקף את ברנרדי יועמד לדין פלילי בגין תקיפה. בדובר צה"ל טרם השיבו לשאלות שיחה מקומית בעניין.

[עדכון, 21:30: מדובר צה"ל נמסרה התגובה הבאה: "האירוע המדובר מוכר ע"י המפקדים ויתוחקר. מבדיקה ראשונית עולה כי הכוח לא פעל כמצופה ממנו ובניגוד להנחיות המפקדים ויטופל משמעתית". לא התקבלה תובה לשאלה מדוע לא יועמדו החיילים לדין פלילי על תקיפה.]

בחודשים האחרונים עקבנו כאן אחרי שורה של תקיפות עיתונאים על ידי חיילים בשטחים. לפני כחודש נעצרו שלושה צלמים בכפר נבי סאלח בזמן הפגנה, ובית משפט שחרר אותם לאחר שנמצא שלא הייתה כל עילה למעצר. לא ידוע על הליכים שנפתחו נגד החיילים העוצרים. לפני חודשיים וחצי הותקפו עיתונאים של הטלוויזיה הירדנית על ידי שוטרי מג"ב עם גז פלפל – והוצדקו על ידי מג"ב.

כחודש לפני כן כתבתי כאן על סרטון אחר שמתעד חיילים דוחפים וזורקים רימוני הלם על עיתונאים. חודש לפני כן ירו חיילים כדור גומי בצלם עיתונות, שנפגע בעינו. גם במקרים אלה לא נעשה דבר לחיילים.

> צפו: שוטרי מג"ב תקפו עיתונאים בגז פלפל בהפגנה לא אלימה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf