newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשטרה חוזרת בה מתיאור "המחבלת מעפולה", התקשורת בעברית לא

כמו לשוטרים שירו בה בשטח, גם לתקשורת לא לקח הרבה זמן לשפוט ולהרשיע את איסראא עאבד עדין כ"מחבלת". עכשיו, כשהמשטרה עצמה מתחילה לפקפק בסיפור הראשוני, כבר לא כל כך ממהרים לפרסם את זה

מאת:

הפרסום על "המחבלת מעפולה", שנורתה לעיני המצלמות, הופיע בכל מהדורת חדשות אפשרית בישראל, שלא להזכיר את עשרות הדיונים והאסיפות של חכמי התקשורת שדנו בסוגיית הגלידה במצבי טרור. אך הידיעה על התפנית בחקירת המקרה על ידי המשטרה מתפרסמת לה בעברית רק בתקשורת המקומית, שם מבהירים, על פי מקורות בכירים במשטרה, ש"ייתכן שהצעירה עם הסכין אינה מחבלת".

איסראא עאבד עדין מאשפזת בבית חולים פוריה לאחר שהוצאו מגופה שישה קליעים. מצבה משתפר בהדרגה, ובתקשורת הערבית אף מדווחים על הקלות בתנאי מעצרה, כולל ביקורים של בני משפחתה בבית החולים.

בידיעה העברית היחידה שהתייחסה לתפנית הזאת, ב-mynet של העמק והגליל, אפילו מוזכר שהאבטחה בבית החולים נועדה לשמור עליה מתקיפה, יחס כלל לא הולם למי שהוגדרה רק לפני יומיים כאויבת העם ואויבת אישית של ינון מגל. לפי הידיעה לבטיה של המשטרה נובעים מהעובדה כי איסראא לא עשתה כלל שימוש בסכין, שרכשה באותו יום, למרות שהיו לה הרבה הזדמנויות לכך, ויתכן ששלפה אותו באותו רגע כתגובה למצוקה אישית, וכלל לא התכוונה לדקור אף אחד.

לעומת התקשורת בעברית, התקרית של איסראא עאבד הצעירה, שנראתה עומדת ומבוהלת מול שורה של יורים, הציתה את הדיון בחברה הערבית בשבוע שעבר והסעירה אותה. העובדה שיכלו לעצור את איסראא ללא מיצג הירי לראווה הראתה לכל ערבי כי גם הוא עצמו עלול להיגרר לבצע תנועה פתאומית שתציב לו רובה מול הפנים, ולא בטוח שיהיה לו זמן להסברים.

בינתיים אנחנו נשארים עם הפשרות שהמשטרה עושה לעצמה: מצד אחד ירידה חלקית מהעץ, ומצד שני התעקשות על הגרסה הראשונית שמצדיקה ומתרצת את הירי. אשר לתקשורת המיינסטרים העברית, נראה שהיא מעדיפה להשאר עם הסיפור ההתחלתי. למי בכלל יש זמן לעשות מעקב על סיפורים היום, כאשר הסכין הבא תופס את הכותרות?

איסראא עאבד, האישה עם החיג'אב שעשתה את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון במקום הלא נכון, תשאר בזיכרון בתור "המחבלת מעפולה".

> כשהרסיס בישבן מתחיל להכאיב

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

רוח של יד קלה על ההדק. אמו של יעקוב טוחי המנוח בהפגנה מול בית משפט השלום בתל אביב, 17 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

זעם ביפו בעקבות הרג טוחי: "מדיניות של הבחנה בין דם לדם"

הריגתו של יעקוב טוחי בידי שוטר לא בתפקיד איחדה את התושבים הערבים והיהודים שליוו אותו יחדיו בדרכו האחרונה, אך גם החזירה את טראומת מאי 2021 ואת החשש מפני ההסלמה שמחוללים כיתות הכוננות והגרעינים התורניים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf