טשטוש גבולות הגזע של הבטום זרהום
מה חשבת, הבטום זרהום היקר, הבטום השחור, הבטום המנוח, הבטום שדמעה עיני למראה אנשים חסרי אנושיות שחבטו בך בעודך מדמם? ביקשת מקלט, אשרת עבודה, וקיבלת לינץ’. נולדת במדינה שנשלטת על ידי רודנות, הגעת למקום מקלט בו עורך הוא אשמתך הראשונה, ותהיה היא גם האחרונה.
עורי בהיר יותר משלך, אבל הוא שחור לא פחות. ביקשת מקלט במדינה בה שורר שלטון של האדם הלבן המערבי שבא לחנך את האזור הפרימיטיבי הזה ולתת לו קצת תרבות – תרבות של עליונות גזעית, תרבות של “דע את אויבך”, תרבות של “ילדים הם גם מחבלים”, תרבות של איסלאמופוביה, תרבות של ציונות, תרבות של כיבוש והפרדה גזעית.
במודע יותר מאשר בתת מודע אני יודעת את מקומי, את עורי ואת האדון שלי. אני מכירה אותו היטב. ואותו אדון יידע לזהות אותי מקרב אחרים שנראים ממש כמוני, ואם חלילה וחס הוא יטעה, הוא יתנצל. יתנצל בפני המזרחי היהודי, והמזרחי יקבל את התנצלותו. הרי המזרחי ירצה להאמין שהציונות אינה מפרידה בין יהודי מזרח תיכוני, לבין יהודי מערבי – היא רק מפלה בחינוך, בתקציב, בחלוקת משאביה הרבים. היא רק מקדמת את תרבותה הנעלה על פני תרבותך ותרבותי הפחותה.
עדיף שתשכח את תרבותך. תתנכר לה. תתבייש בה. תעמיד פנים שהיא שונה. תקרא לה בשם אחר. ואם היא טועה ומחשיבה אתך לערבי, אז סלח לה חברי המזרחי, הרי הציונות רק מזכירה לך את מה שהיא כל כך צריכה שתשכח. ואני פה לשירותך. אני אבהיר את טשטוש הגבולות. אני זו שתזכיר לך שעדיף לשנוא אותי ולאחל לי מוות. הרי תראה מה קורה לאלה שחושבים שהם ערבים. תשאל את הבטום, שידע לענות לך במחיר חייו.
הלינץ’ לא היה צריך לקרות לפליט שביקש הגנה וחיים מכובדים, הוא היה צריך לקרות לאחד מאתנו, השחורים האחרים במדינה. קבלת את התנצלותי, הבטום, שהמדינה דואגת להסברה שלה יותר מאשר להעמיד לדין את רוצחיך. ביקשת מקלט וחיים בטוחים, קיבלת עליך את אשמת הגזע הלא רצוי, הצבע הלא רצוי. אבל זה הצבע היפה, וזה הצבע שלי ושל כל העם הפלסטיני. יהיה זכרך ברוך.
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
