newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שלום עכשיו: לא מדירים ערבים

בהפגנה במוצ"ש ניתן ביטוי לקול הערבי ולקול הפלסטיני. ישנם גורמים שמטעמים אינטרסנטים ואלקטורליים מנסים לסלף את העובדות ולפגוע במאמץ המשותף. אם היה חשוב לרשימה המשותפת לקחת חלק בהפגנה מדוע נזכרו ברגע האחרון? תגובה לאורלי נוי

מאת:

כותב אורח: יריב אופנהיימר

במוצ"ש האחרון ארגנה שלום עכשיו מפגן כוח משמעותי בו השתתפו אלפי אנשים מכל קצוות מחנה השלום. כדי לייצר הפגנה משמעותית בחרנו לשתף פעולה גם עם ארגון v15  שמטעמו פנה לציבורים רחבים שלרוב לא מרגישים חלק מהפגנות השמאל הרגילות, ואכן לאירוע הגיעו אלפי אנשים, חלקם הגדול הגיע בפעם הראשונה. במרכז אירוע המחאה התקיימה צעדה מכיכר רבין לקריית הממשלה, ובסיומה, רשימת דוברים שמראש סוכם כי תהיה מצומצמת וקצרה ותיתן ביטוי לציבורים רחבים ככל שניתן, נשאה דברים על הבמה.

מספר אנשי ציבור פנו אלינו מבעוד מועד על מנת לשאת דברים באירוע. על מנת ליצור איזון הולם החלטנו בהתייעצות עם השותפים לאירוע על ליין אפ קצר שיכלול ארבעה דוברים, ובו יינתן גם ייצוג לקול הערבי ולקול הפלסטיני.

עד יום העצרת, ולמרות שעדכנו אנשים מטעמם על האירוע, לא קיבלנו פנייה מאנשי הרשימה המשותפת. כן קיבלנו פנייה מממלא מקום ראש עיריית רהט, עטא אבו מדיעם, שביקש לדבר בהפגנה ולהביע ביקורת על מדיניות הממשלה ועל הגזענות הגואה. נענינו לבקשתו, וכמו כן שמחנו ונענינו בחיוב לפניית "לוחמים לשלום" שביקשו להקריא דברים שכתב ג'מיל קסאס ממחנה הפליטים דהיישה לקהל המפגינים.

ביום האירוע בשעות אחר הצהריים קיבלנו פנייה מאדם שלישי שאמר כי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן נמצאת במקרה בתל אביב ולכן תרצה לשאת דברים. בתוך שצף ההכנות הקדחתניות להפגנה הגענו למסקנה שרשימת הדוברים ארוכה דיה ושיש בה ייצוג ראוי לקול הערבי ולקול הפלסטיני. בשל הרצון לא לפתוח מחדש את רשימת הדוברים, הודענו כי בלוח הזמנים הזה הדבר לא יתאפשר. בשום שלב לא התקבלה שום החלטה אידיאולוגית או ערכית, אלא רצון לשמור על רשימת דוברים קצרה ומאוזנת (שבה יש גם ביטוי ראוי לנציגי מחנה השלום הציוני).

> למה שלום עכשיו מתעקשת על הנתיב השמאלי ונוסעת בו ברוורס?

אלפים הפגינו בתל אביב על רקע גל האלימות בקריאה לפתרון מדיני (אורן זיו/אקטיבטילס)

נתנו ביטוי גם לקול הערבי וגם לקול הפלסטיני. הפגנת שלום עכשיו בתל-אביב (אורן זיו/אקטיבטילס)

חגיגה תקשורתית מסולפת

נדהמנו לגלות שאנשי הרשימה המשותפת, מטעמם שלהם, רצו לכלי התקשורת, הוציאו דברים מהקשרם ו"חגגו" תקשורתית על העניין. הפנייה לתקשורת בצורה מגמתית ומסולפת יצרה מצג שווא כאילו בהפגנה לא היה ביטוי כלל לקול הערבי והפלסטיני וכאילו התקבלה החלטה אידיאולוגית להדיר ערבים מהאירוע. דברים משוללי כל יסוד. במקום להפנות אצבע מאשימה לעברינו, ואם הדבר כה חשוב ואידיאולוגי, מדוע הפנייה הוצגה כעניין מקרי רק כי חברת הכנסת סלימאן היתה "במקרה" בתל אביב? האם לא שווה להגיע לתל אביב במיוחד לעצרת? לנסות לייצר שיתוף פעולה מבעוד מועד ולא לפנות כבדרך אגב שעות בודדות לפני תחיל הצעדה?

בהקשר זה, חשוב להזכיר כי חברת הכנסת סלימאן הוזמנה לכנס שלום עכשיו, ורק לאחר מספר לא מבוטל של פניות אישרה השתתפות אך משום מה לא הופיעה לכנס.

באותו כנס שמחנו לתת במה לנציגים מובהקים של השמאל הציוני, לצד יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה אשר לא בחל במילים גם כדי לתקוף את דרך פעולתנו. בעוד שבנושאים מסויימים אנחנו חלוקים, על רבים אחרים אנחנו מסכימים. אנו שמחים שלח״כ עודה היה מקום מרכזי באותו הכנס ומתחייבים שכך יהיה גם בהמשך. כוחה של שלום עכשיו היה ונשאר ביכולת לחבר וליצור שיתופי פעולה בין גורמים שונים עם עמדות שונות ולעיתים סותרות  בתוך המחנה, זאת מחויבותנו.

שלום עכשיו גאה מאוד בהפגנה הגדולה שזכתה לתהודה ציבורית רחבה, השמיעה קול חזק וברור המוחה על מדיניות הממשלה והעניקה לאנשי המחנה תחושה שיש אנרגיה ותקווה להמשך. צר לנו שיש גורמים שמטעמים אינטרסנטים ואלקטורליים מנסים לסלף את העובדות ולפגוע במאמץ המשותף.

נשמח להמשיך לעבוד בתיאום ובשיתוף עם אנשי הרשימה המשותפת, ועם חברת הכנסת סלימאן. מיותר לציין כי בעבר כשהיו חילוקי דעות כאלו ואחרים עם כוחות בקצוות שונים של המחנה, לרבות אי הסכמות, מעולם לא עלה על דעתנו לצאת עם העניין תקשורתית ולגזור קופון על חשבון השותפים. דבר כזה לא תורם מאומה להשגת המטרה המשותפת.

לגבי שלל האשמות האישיות כלפיי, התלבטתי רבות והחלטתי שלא להגיב, אפילו לא על ההשוואה לרני רהב.

יריב אופנהיימר הוא מזכ"ל שלום עכשיו

> אלפים הפגינו בתל אביב: "אין ביטחון בלי פתרון מדיני"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf