newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תרגיל "שלגיה" המבריק של אחמד טיבי

סטטוס קשה במיוחד של חבר הכנסת טיבי שקרא להשמדת עם הצליח לעורר עליו את חמתו של הימין. אלא שאז הסתבר שטיבי בסך הכל ציטט את דבריו של שוטר מג"ב במחנה הפליטים עאידה

מאת:

״נירה עליכם גז עד שתמותו. על הילדים, על המבוגרים, על הזקנים, על כולם, על כל דבר. לא נשאיר אף אחד מכם".

את המילים המזעזעות האלה פרסם אתמול אחמד טיבי בדף הפייסבוק שלו – כן, דף רשמי של חבר כנסת בישראל. מחריד את הנפש, נכון?

אז זהו, שטיבי בסך הכל עשה כאן "תרגיל שלגיה" מבריק, והציב מול החברה הישראלית מראה כואבת, מעוותת משנאה וגזענות, והיהודים לא ידעו את נפשם ולא הצליחו להתמודד עם הדמות שהשתקפה מהמראה: טיבי בסך הכל ציטט במדויק את המילים שצעק שוטר מג"ב לתושבים הפלסטינים בלב מחנה הפליטים עאידה. מחריד את הנפש, עדיין?

"סטטוס סטטוס שעל הקיר, מי המוסרי בכל העיר?" שאל פה טיבי, וקול הקיר הדהד וענה: "מדינתי הדמוקרטית והיהודית, בין כל המדינות את המוסרית!"

"לא יכול להיות!", קמה המדינה על רגליה. "מי אומר שאני לא מוסרית? מי מעז להתבטא כך? אני חייבת לסגור לו את החשבון, שיימח שמו, צורתו, והפייסבוק שלו! אפציץ את הקיר שלו באיומים וגידופים. אני המוסרית עלי אדמות, וכל מי שחושב אחרת דינו למות!".

כידוע, סיפור שלגיה במזרח התיכון עוד לא רואה את הסוף, אבל המראה שהציב אתמול חבר הכנסת אחמד טיבי באקט כואב במיוחד מול החברה הישראלית השאירה את ציבור הקוראים היהודים המתלהמים במבוכה מעצמם. מבוכה המזכירה את המבוכה הישראלית עם ביצוע הלינץ' במבקש המקלט, ודקירת היהודי ״בעל הזהות המזרחית״ בקריית אתא.

אנשים מיהרו לאיים על טיבי בהודעות ותגובות: איך העז לגעת בדבר הכי כואב לעם היהודי, הרי השואה ותאי הגז והשמדת מילוני יהודים זה קודש הקודשים בשביל העם היהודי – כמובן אחרי בית המקדש, הר הבית, מערת המכפלה, ירושלים ועוד כל מיני מקומות. אבל לא משנה, איך חבר הכנסת אחמד טיבי העיז להסית לרצח והשמדת עם?

קפצו כל תנועות ועמותות הימין (כמו זו ארצנו, תנועת צעירי הליכוד ועוד), אתם יודעים, העמותות האלו שוחרות השלום שאין להן אג׳נדה פוליטית, אלה שממש לא מתערבות במה שקורה בכנסת ועל כן איילת שקד לא צריכה לחוקק חוק נגדן – כמו נגד עמותות השמאל. בכל אופן, העמותות האלו קמו על רגליהן האחוריות לגמרי בהתנדבות כדי לסלק את טיבי מכל מקום ציבורי אפשרי, להחתים פעילים נגדו, להעמיד אותו לדין ועוד כל מיני צעדים כדי להעניש את העבד הקטן הזה שעושה צרות כל הזמן. פעיל הימין שי גליק אף מיהר לפרסם כי הגיש תלונה נגד ח"כ טיבי, וקרא לכל עוקביו להתלונן גם כן.

> חברי מבית הספר לשלום יושב במעצר בגלל סטטוס

מראה מראה שעל הקיר, מי המוסרי בכל העיר? שי גליק מתלונן. צילום מסך.

מראה מראה שעל הקיר, מי המוסרי בכל העיר? שי גליק מתלונן. צילום מסך.

מומחה לטראומה של העם היהודי

אני חושבת שהחשבון בין טיבי והימין הוא ארוך ולא התחיל עם הפצת הכריזה של שוטר מג"ב בפייסבוק. זה לא התרגיל המבריק הזה של טיבי שהתסיס את הימין, שמתנהג עכשיו כמו שור פצוע ברחבת הקרב. הסדין הכואב באמת שנופף טיבי בפני הימין היה המלים האלו משבוע שעבר: ״אני הריבון כאן!". אתם זוכרים? אחרי שהשר אלקין האשים אותו שיש לו דם על הידיים, ושהאנשים שנרצחו בגל ההסלמה הנוכחי נרצחו בגלל טיבי וחברי הכנסת הערבים?

זאת למרות שטיבי לא התכוון לריבונות על המדינה, חלילה; הוא בקושי שלט הרי בישיבת הכנסת אותה ניהל אז, וברור שיש לו סמכות להוריד מהדוכן חברי כנסת בוטים וחצופים וגזעניים כמו השר אלקין. אבל האמירה הזו מעל במת הכנסת שחררה את העבד הקטן שקיים בתוך השר היהודי שנאבק עדיין על השחרור מעבדות בת אלפי השנים. זה כפתור רגיש שטיבי לחץ עליו במדויק בשיא מתקפת עצבים. ״אתה אף פעם לא תהיה ריבון כאן. אף פעם", ענה לו השר.

מה שמענג אותי והרבה צופים כמוני מהצד, זה שאחרי שבעים שנה של כיבוש וסכסוך והקמת מדינת ישראל ואינתיפאדות והסכמים ומבצעים, בכל זאת הקשר בין הערבים ליהודים התחזק ברמה שמפחידה את היהודים, בעיקר את אלו מהימין שבנו את האידיאולוגיה שלהם על גזענות ועליונות יהודית וחיסול התדמית האנושית של כל מי שלא דומה להם.

פלסטינים התחילו להבין את הפסיכולוגיה של הנפש היהודית השרוטה, וטיבי עצמו מזמן הפך למומחה לטראומה של העם היהודי. רק שעם ממשלת הימין הקיצוני, הוא גם התחיל להראות שיש לו קוצים חדים מאוד כאמצעי להגנה עצמית, קוצים שמצליחים לעבור אפילו את השיקוף של ביטחון הכנסת, והם חדים וכואבים במיוחד.

> התקשורת בישראל חוזרת לשגרה, אבל בתקשורת הפלסטינית עדיין מלחמה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf