newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כפר כנא: איך מצדיקים ירי משטרתי באזרח עם פרשה ביטחונית מומצאת?

בדיוק ביום שבו החליטה מח"ש לא להעמיד לדין את השוטרים היורים בתושב כפר כנא, נחשפה פרשת תמיכה בטרור לכאורה בדיוק באותו הכפר. עכשיו בית המשפט אומר שלא היו דברים מעולם. האם זה קורה במקרה? כנראה שלא

מאת:

עוד פרשה "ביטחונית" מסתיימת לה בשקט בימים האחרונים, לאחר שהתפרסמה ברעש גדול ובתזמון חשוד. בית המשפט המחוזי בנצרת הורה בשבוע שעבר על מחיקת סעיפי האישום הבטחוניים נגד רופא השיניים מאלק ח'טיב, תושב כפר כנא, שנגדו הוגש כתב אישום במאי האחרון בגין העברת מאות אלפי שקלים לחמאס ומגע עם סוכן זר לכאורה.

קשה להתעלם מהתזמון וההקשר שבו נעטפה הפרשה. מזה זמן מה אפשר ללמוד כי תזמון הפרסומים של המשטרה בנוגע לפרשות בטחוניות או פוליטיות בחברה הערבית אינו תמים, ומסונכרן ואף תואם לעוד פרשות, במטרה לאזן את רמת המתח או הכעס הציבורי הסובב את המשטרה.

כך למשל החזיקה המשטרה את פרסום השם והרקע של הנאשם ברצח שלי דדון מעפולה, ופרסמה אותו בדיוק ביום פרסום שמות רוצחי הנער מוחמד אבו ח'דיר. כך גם לגבי פרסום הפרשה הזו. החשדות נגד מאלק ח'טיב פורסמו בדיוק באותו היום כמו ההודעה של מח"ש על סגירת התיקים מחוסר אשמה נגד השוטרים שירו בח'יר חמדאן בכפר כנא, אותו הכפר של ח'טיב. זהו אותו אירוע שהצית את החברה הערבית בנובמבר 2014, לאחר ששוטרים ירו למוות בחמדאן בעודו בורח לאחור, כאשר לא נשקפה ממנו כל סכנה.

> כפר כנא: האם השוטרים היורים חזרו לכפר כדי להתעמת עם חמדאן?

בחברה הערבית ובתקשורת עקבו בעניין אחר ההודעות של מח"ש בפרשה הזאת. כל הגורמים בחברה הערבית, כולל הורי הקורבן, המשיכו לתבוע חקירה והעמדה לדין של השוטרים המעורבים, אך קול זה הודחק הצידה. בזמן ההמתנה להכרעה בעניין חמדאן החלה המשטרה לטפטף איתותים על פרשת ריגול מסעירה שמעורב בה אזרח ערבי מהצפון, בצל צו איסור פרסום לפרטים.

תמיכה בטרור או סיוע לעובדים?

המתח התפוגג בחמישי למאי, עם הגשת כתב האישום נגד מאלק ח'טיב, שכלל לא פחות ממגע עם סוכן זר, העברת כספים לחמאס ברמאללה, הסעות שוהים בלתי חוקיים וכן עבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה. עו"ד אורית קורין, שהגישה את כתב האישום מטעם פרקליטות מחוז צפון, אמרה בבית המשפט באותו יום: "מדובר בעבירות ביטחוניות חמורות. על אף שהוזהר במפורש בחודש פברואר, הוא שב וחזר לבצע את אותן העבירות והפעם גם בסכומי כסף גדולים ולא מבוטלים שהועברו לארגוני הטרור".

אביו של מאלק, ג'מיל ח'טיב, מספר לשיחה מקומית, כי הוא אינו מסוגל לשכוח את דברי סגן-ניצב משה שטרית, ראש מחלק תשאול בימ"ר צפון, שתהתבטא כי בנו פועל לשיקום תשתיות הטרור בגדה. "תהיתי האם יש לי אחמד יאסין בבית ואני לא יודע", אומר האב. גם הוא מאמין כי לא יכול היה להיות תזמון טוב יותר להוציא את העלילה לאור, באותו יום שהממסד מזכה את עצמו מהרג אזרח כפר כנא אחר: כך היה הכפר בכותרות אך עם הילה של טרור.

הרי, אין הסבר טוב יותר מפרשה ביטחונית חמורה כדי להצדיק ירי בחפים מפשע ולהסביר למה ידם של השוטרים קלה על ההדק. כי כפר כנא, הרי, הוא מקום מסוכן!

הפרשה של מאלק ח'טיב היא לא רק דוגמא לתזמון בלתי תמים, אלא גם לניפוח תיקים למופת ולהפחדה באמצעות אישומים גדולים מהסוג הבטחוני, סעיפי כתב האישום נגד מאלק ח'טיב מלכתחילה נראו לא מתקבלים על הדעת, ולא תאמו את מידת המתח ומריטת העצבים שחוללה המשטרה לפני הסרת צו איסור הפרסום.

> זה לא 72 בתולות, זה 67 שנות כיבוש

מאלק ח'טיב באולם בית המשפט (אתר radar2)

נחשד בחיזוק תשתיות חמאס, התברר שהעביר כספים למשפחות של שב"חים עובדים. מאלק ח'טיב באולם בית המשפט (אתר radar2)

מה עשה בפועל מאלק ח'טיב? הוא עסק בהעברת כספים של פועלים שב"חים מכאן למשפחתויהם בשטחים, ככל הנראה תוך עשית רווח. הדבר נודע למשטרה חודשים לפני מעצרו, והם בעצמם ציינו כי פנו אליו באזהרה שיחדול מפעילותו. אזהרה מקדימה אינה צעד שגרתי מול חשודים בסיוע לטרור, כפי שמדגיש סניגורו של מאלק, עו"ד אליאס אבו עטא. באזהרה הזו לא היה כל זכר לטענות על חמאס או על איש קשר מטעמה, בניגוד לטענות השב"כ שעליהן הסתמכה התביעה. זה מה שהצליח עו"ד אבו עטא להוכיח בבית המשפט.

מאישומים שיכולים להוביל לעונש של עד 15 שנות מאסר, כמו מגע עם סוכן זר, נותר האישום בהעברת כספים לשטחים למטרות אזרחיות פעם או פעמיים (כך גם על פי חוות הדעת האחרונה של השב"כ שהוגשה בהסכמה), ובהסעת שבח"ים – מדגיש עורך הדין אבו עטא. יכול להיות שיתווסף להם סעיף של מירמה לפי פקודת המס או עשיית רווח ללא דיווח לרשויות – סעיפים מינוריים במאות אחוזים מההאשמה הראשונית ה"מסעירה".

אבל המשטרה יודעת מה היא עושה: במצב של הפרעת הקשב והריכוז של הציבור והתקשורת הישראלית היום, ח'יר חמדאן יזכר כמי שסיכן את השוטרים שירו בו, ומאלק ח'טיב כמי ששיקם את תשתית הטרור בגדה. רק הוא יזכור שעבר האשמות שווא, 17 ימים של חקירה בשב"כ, מעצר בפועל ומעצר בית עם אזיקון אלקטרוני, ו-11 שונות הגבלות בכל תחומי החיים, כולל הקפאת רשיון לרפואה, בנוסף להוצאות אדירות על ייצוג משפטי וסיכון חייו האישיים והמקצועיים.

כך מצליחה המשטרה לכסות על עוול בעוד עוול, ועם קצב האירועים בזמן האחרון, נראה שהמגמה רק עולה. אזרחים תמימים יהיו בשר תותחים במלחמת הסחת הדעת ובניית הסיפור.

> במזרח ירושלים האיסור לעצור ילדים הוא בגדר המלצה בלבד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf