newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בפעם הבאה שמדברים על דוקר שמתחזה לעיתונאי, תזכרו את הסרטון הזה

חיילים התחזו לאישה יולדת ומלוויה, תקפו בית חולים, הרגו מבקר שכנראה לא סיכן אותם ועצרו פצוע חשוד בדקירה. לא רק שניתן היה לפעול אחרת, זה גם אינטרס של כולנו שיהיו מקומות ותפקידים שפשוט אסור לנצל ללחימה

מאת:

בפעם הבאה שמסתירים נשק באמבולנס אזרחי, בפעם הבאה שדוקר מתחפש לצלם עיתונות, בפעם הבאה שיורים עלינו ממקום צמוד למתקן של האו"ם – תזכרו את לוחמי הימ"מ שהתחזו לאישה כורעת ללדת, על כסא גלגלים, ולמלווים שלה שמכניסים אותה לבית החולים, רק כדי לעצור חשוד פצוע ולירות למוות בבן משפחתו.

סקירה מהירה של הסיקור התקשורתי הבוקר מראה שמבחינת רוב העיתונות בעברית לא קרה פה שום דבר בעייתי. הנימה של חלקם, נדמה, גם חוגגת את ההישג הגדול שבמעצר של אדם פצוע בבית חולים. רק ב"הארץ" ראו לנכון להביא את התגובה של ארגון "רופאים לזכויות אדם", שבה הזכירו כי "פעם אחר פעם כוחות הביטחון מפרים את ההגנה המיוחדת שיש לבתי חולים ומתקנים רפואיים ברגל גסה. בכך הם מסכנים חולים, צוות רפואי ומבקרים. בארגון הזהירו כי מעשים אלו יעלו בחיי אדם ודורשים מישראל להפסיק את הפרקטיקה הפסולה". מבחינת מעריב, מאקו, וואלה, nrg-מקור ראשון ו-ynet – אין מקום כנראה לביקורת הזו.

אבל הביקורת הזאת היא קריטית. גם בהקשר של כיבוש צבאי מתמשך, גם במסגרת של התקפה מתמשכת של ישראל על הפלסטינים בחזיתות שונות, גם במסגרת של ענישה קולקטיבית וגם במסגרת של התקפות פלסטינים נגד ישראלים – יש לכולנו אינטרס מובהק בכך שבתוך כל האימה והדם ישארו עדיין כמה קווים אדומים, כמה תפקידים ומקומות שזוכים לחסינות.

הראשון במעלה מבין אלה הוא כל מה שנוגע למערכת הרפואית: פצועים, רופאים, חובשים, אמבולנסים, מרפאות ובתי חולים הם אנשים ומקומות שאנחנו צריכים להסכים שאסור לתקוף אותם, שאסור לנצל אותם להסתרת נשק, שאסור להתחזות אליהם ככסות לפעולה צבאית או לוחמתית אחרת. משום צד. אחרי אלה באים גם אנשי ומתקני או"ם, עיתונאים ועוד – אבל עולם הרפואה קודם לכל השאר.

המעצר הלילה בבית החולים "אלאהלי" בחברון היה פשע נגד האינטרס הזה של כולנו. החשוד בדקירה בגוש עציון שנעצר, עזאם עזאת שלאלדה, לא הסתתר בבית החולים, כפי שכמה טוקבקיסטים כתבו, אלא היה מאושפז שם בעקבות פציעתו. וזה לא שלא הייתה ברירה אחרת.

על לוחמים פלסטינים עוד אפשר להגיד שאין להם ברירה אלא לפעול במחתרת, בדרכים מפוקפקות, בדיוק כפי שנהגו אנשי המחתרות היהודיות בארץ בתקופת המנדט (אבל גם אז הניצול של מתקני רפואה או בגדי עיתונאי לא לגיטימיים). לעומתם, השב"כ, הצבא והימ"מ שעצרו את שלאלדה באמצע בית החולים בלב חברון היו יכולים לחכות לשחרורו. הם היו יכולים לפשוט על ביתו באישון לילה ולעצור אותו שם – כמו שהם עושים פחות או יותר כל לילה בכל רחבי השטחים כבר שנים ארוכות מאוד. הם החוק, הם השלטון, להם יש דרך אחרת.

במקום זה הם בחרו להתחפש לאישה יולדת ומלוויה, וכמו שציינו ברל"א – העמידו בסכנה את הצוות הרפואי במקום, חולים אחרים ואת המבקרים. ולא סתם סכנה, הם הרגו את בן דודו של החשוד הפצוע, עבדאללה שלאלדה, בזמן שיצא מהשירותים ולפי דיווחי החיילים "ניסה לתקוף אותם". בשום מקום לא ראיתי טענה שעבדאללה היה חמוש או היווה סכנה ממשית לכוח שהרג אותו. כלומר: חיילים שהתחפשו לחולה, פרצו לבית חולים ועצרו פצוע – כנראה ירו למוות באדם שלא סיכן את חייהם. אני מאוד אתפלא אם מישהו מהם יעמוד לדין על זה.

בדובר צה"ל הפנו את שאלתי בעניין לדובר מג"ב. [עדכון: כמה שעות אחר הפרסום נמסר לי מדובר מג"ב כי "עם כניסת הכוח לחדרו של המחבל קרוב משפחתו (פעיל חמאס מוכר) קם לעבר הכוח בצעקות "אללה אכבר" ותקף את אחד הלוחמים כשהוא אוחז חפץ לא ברור בידו. לוחם נוסף מהכוח שזיהה את המתרחש פתח לעברו בירי ונטרל אותו". שאלתי אם מבין קבוצה מאוד גדולה של לוחמים לא היה אף אחד שבמהלך האירוע או אחרי הירי ידע להגיד מה היה ה"חפץ הלא ברור". התשובה הייתה שעבדאללה "נוטרל והלוחמים יצאו". וזהו.

אז בפעם הבאה שמספרים לכם על פלסטינים שמנצלים מוסדות מוגנים, בפעם הבאה שכותרות מזדעזעות מהציניות של האויב שלא יודע גבולות – אל תצדיקו את זה, אל תגידו "לא נורא", אבל תזכרו שגם אנחנו עושים בדיוק את אותו הדבר.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> אין בהתנחלויות כמעט מוצרים לסמן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf