newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יהודים לא נרצחים פה רק בגלל שהם יהודים

מי שאומר שפלסטינים תוקפים יהודים רק בגלל שהם יהודים מכחיש שנים של מלחמה על פיסת האדמה שעליה אנו חיים. מכחיש את המציאות שבה לחלק גדול מהפלסטינים בגדה המערבית אין זכויות אזרח אף על פי שלשכניהם היהודים יש

מאת:

כותבת אורחת: רונה ברנס

אני מבינה פטריוטיות בעתות צרה. אני אפילו מכבדת פטריוטיות בעתות צרה. אני אפילו חוטאת בוודאי בסנטימנטליות פטריוטית בעתות צרה בעצמי. אני מודה. אבל לעולם לא אכבד שקרים פטריוטיים בעתות צרה.

שקר פטריוטי שכזה הוא השקר שיהודים ישראלים נרצחים ומותקפים על ידי פלסטינים "רק בגלל שהם יהודים".

מאיפה זה מצלצל לי מוכר? אה כן! תולדות השואה והאנטישמיות שלמדתי בשיעורי ההיסטוריה בבית הספר התיכון. רק בגלל שהם יהודים נרצחו יהודים על אדמת אירופה במאה העשרים, וגם במאה התשע-עשרה, ולכל אורך השנים.

למען האמת, צריך לומר שאפילו במקרים הנוראיים הללו הרציחות והתקיפות לא התרחשו רק בגלל שהם יהודים, אלא גם בגלל הסתה, וגם בגלל מצבים והקשרים פוליטיים כאלה ואחרים שהובילו לתוצאות הרצחניות והשפֵלות. הפחד מהאחר החי בקרבך, שאותו ואת תרבותו אינך מכיר, הוא כמובן מרכיב קריטי בכל זה, אבל אפילו שם הוא אינו המרכיב היחיד.

האם במקרה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, יהודים מותקפים רק בגלל שהם יהודים? נראה שמי שאומר כך מכחיש למעשה את ההקשר ההיסטורי שבתוכו אנחנו חיים, תוך שהוא מזלזל כמובן באינטליגנציה של ציבור שומעיו. במילים אחרות, הרבה אנשים חושבים שאנחנו מטומטמים.

מי שאומר שפלסטינים תוקפים יהודים רק בגלל שאלו האחרונים הם יהודים – מכחיש שנים של מלחמה בין שני הצדדים, על פיסת האדמה שעליה אנו חיים. זהו קודם כל קונפליקט פוליטי. ובתוכו אנו חיים.

> גבר ירה בנערה מוטלת על הרצפה ואנחנו לא מדברים על זה

פועלים, מחסום קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פועלים פלסטינים במחסום קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בתוך הקונפליקט הפוליטי נשזרים כמובן דמוניזציה והסתה, ושנאה, והרבה מאוד שנאת-יהודים "טהורה", המופצת באמצעות כרזות אנטי-יהודיות במובהק, מיתוסים אנטי-יהודיים (הפרוטוקולים של זקני ציון למשל) דרשות מופרכות במסגדים מפי דרשנים מפיצי שנאה ופחד המבוססים על בורות שומעיהם, ועוד. אבל זהו רק מרכיב אחד (חשוב אמנם!) בתוך הסיפור הגדול יותר שהוא סכסוך פוליטי-לאומי על האדמה.

אנשים כמו המזרחן ד"ר מרדכי קידר טוענים שוב ושוב כי למעשה הסכסוך בין היהודים והפלסטינים הוא סכסוך דתי. משם הדרך קצרה להשוות את הסכסוך שלנו למלחמת הדת שמנהל ארגון דאע"ש עם כל מה שמנוגד לדרכו הפונדמנטליסטית, שבאמת רוצח אנשים רק בגלל שהם יזידים, נוצרים, מערביים, כופרים.

כמובן שיש דברים בגו. יש קבוצות איסלאמיסטיות קיצוניות בתוך האוכלוסיה הערבית-פלסטינית. ועצמתן כנראה רבה. ואף על פי כן, האם אמנם מישהו יכול להכחיש שגלי הטרור והלחימה מול האוכלוסיה הערבית-פלסטינית שסביבנו מתרחשים בתוך הקשר פוליטי ברור וספציפי? שהם מתרחשים בתוך מציאות שבה לחלק גדול מן האוכלוסייה הפלסטינית החיה בגדה המערבית אין זכויות אזרח אף על פי שלשכניהם היהודים יש? וכן – האירועים האלימים המתרחשים בארץ לאחרונה קורים גם בתוך מציאות של רצון להגדרה לאומית עצמית (ולא משנה עד כמה מישהו חושב ש"אין להם זכות" להגדרה עצמית – העובדה היא שזהו רצונם).

כאמור, מי שמפיץ ססמאות שקריות אלה, המנתקות למעשה את האלימות הגואה סביבנו מההקשר הפוליטי שלה, מטעה את ציבורו ואולי אפילו משקר. ואלו ההולכים אחריו הולכים כעדר עיוור.

ההתנגדות לשקרים חייבת להתחיל בשפה שלנו, ובהתרחקות מססמאות יפות וקליטות. היושרה שלנו נמדדת בראש וראשונה באמצעות השפה בה אנו בוחרים, ולכן אנו חייבים לשמור עליה מפני כל רבב של סטייה מהנסיון להגיע אל האמת.

רונה ברנס היא מבקרת וסופרת. מתפרנסת בעיקר מתרגום ועריכה. חיה בירושלים, וכותבת באופן קבוע באתר אשפתון.

> מה לסקר האנטישמיות הגדול בעולם ולפלסטינים?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf