newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לנפתלי בנט אין סמכות לאסור כניסת שוברים שתיקה לבתי הספר

השאלה מי כן ומי לא נכנס לבתי ספר מוסדרת בחוק ובנהלים של משרד החינוך. מנהלים יכולים להחליט על זה, וכך גם ועדות מיוחדות. לא שר החינוך

מאת:

שר החינוך נפתלי בנט ניכס לעצמו השבוע את תפקיד הפוליטרוק הלאומי, ובהתייעצות לילית חפוזה קיבל החלטה לאסור על כניסת ארגון "שוברים שתיקה" לבתי הספר. כמובן שהוא מיהר לספר על כך לחבר'ה בפייסבוק, והאחים היהודים גמלו לו בעשרים אלף לייקים.

ספק אם מי מהם מבין שמדובר בהצגה תקשורתית, אנטי דמוקרטית. ישראל היא מדינה מתוקנת למדי, ואין לשר סמכות לאשר או לאסור כניסת מרצים אורחים לבתי הספר. הסמכות נתונה בידי מנהלי בתי הספר, בכמה תנאים פשוטים והגיוניים למדי.

הרצאת אורח – מותר

ראשית צריך להבחין בין הרצאה מזדמנת של אורח בבית ספר, לבין הפעלה של תוכנית חינוכית של ארגון חיצוני במערכת החינוך. בהרצאות אורחים הנוהל הוא ממש פשוט – הכל מותר! או אם תרצו בהיפוך: אין נוהל שאוסר על הרצאת גורם חיצוני בבתי ספר. הגורם המאשר הוא מנהל בית הספר, ולהדרכתו נקבעה הוראה אחת קצרה וברורה:

מנהלי בתי הספר מתבקשים לשמור על איזון בשעה שהם מזמינים הרצאות שיש בהן כדי להשפיע על עמדות התלמידים ועל חשיבתם.

זה אמנם חוזר מנכ"ל מחייב, אבל שימו לב ללשון העדינה – "מתבקשים לשמור". מישהו, פעם, ידע להעריך את המקצועיות ואת שיקול הדעת של מנהלי בתי הספר, ולא פיזר החלטות גורפות מעל לראשיהם.

> הצצה נדירה ליומן הפגישות של שר החינוך

נפתלי בנט (יותם רונן / אקטיבסטילס)

נפתלי בנט (יותם רונן / אקטיבסטילס)

תוכנית של גורם חיצוני – מותר

בכל הקשור להפעלת תוכנית חינוכית בבית ספר, הנוהל הוא קצת יותר מורכב, אבל עדיין מעיד על כבוד של ממש לחירות המחשבה ולחופש ההוראה בישראל. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להציע תוכנית חינוכית למערכת החינוך, ולהכניס אותה אל מאגר התוכניות החיצוניות המופעלות במערכת החינוך. הנה כאן. התנאי היחיד שאתם נדרשים לעמוד בו, הוא לחתום על הצהרה: "אנו מתחייבים לפעול בהתאם למטרות החינוך הממלכתי".

במטרות החינוך, הנה כאן, מופיע: "לחנך אזרח נאמן למדינת ישראל", ומופיע גם: "לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים" ואפילו: "לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת". אתם ודאי מתחילים להבין, שגם מקרב החוגים המקורבים לאחים היהודים יהיה מי שיתקשה לפעול בהתאם למטרות החינוך הממלכתי.

יש בנוהל עוד סייג אחד (סעיף 3.1.3), והוא יופעל במידה ויגיע למשרד החינוך מידע שהתוכנית נוגדת "את ערכי משרד החינוך, או שיש בה משום פגיעה אפשרית בתלמידים". במקרה כזה, תמונה ועדה על ידי היחידה לניהול תוכניות ושותפויות במשרד החינוך, לבדיקת התוכנית. אם ימצא שאכן התוכנית נוגדת את ערכי משרד החינוך, הוא תסומן ככזו שאסור להפעילה במערכת החינוך. ככל שבדקתי, לא סומנה עד היום תוכנית כלשהי באיסור זה. כללו של דבר, יש סדר גם באיסורים ובמניעות, וזה בטח לא החלטה לילית של שר בפייסבוק.

שיח חינוכי בנושאים שנויים במחלוקת – רצוי

ראוי להזכיר כאן את חוזר המנכ"ל בנושא "השיח החינוכי על נושאים שנויים במחלוקת". ככל שהבנתי, זה החוזר שבו ביקש השר לשתול את דרישתו לגבי איסור כניסתם של שוברים שתיקה לבתי הספר. אני מניח שהגורמים המקצועיים במשרד עדכנו את השר שהחוזר נועד לסייע בידי עובדי מערכת החינוך לגבי הדרך שבה ראוי לנהל שיח חינוכי בכיתות. החוזר לא עוסק כלל בכניסה של גורמים חיצוניים לבתי ספר.

גם אם היה עוסק בזה, הרי החוזר הזה, כמו האחרים שהוזכרו פה, הוא כליל השלמות בכל הקשור לכבוד המקצועי שהוא רוכש למורות ולמורים. שכן הוא במפורש מחפש את מה שמותר ורצוי, ולא את מה שאסור:

מטרת חוזר זה היא לעודד את המורים לנהל בכיתה שיח המתייחס לשאלות של זהות אישית, שיח אזרחי ושיח ערכי על נושאים שנכון וראוי להגיע להסכמות לגביהם ועל נושאים השנויים במחלוקת ציבורית והמעוררים דילמות מוסריות.

ועוד:

חשוב שהמורה יעלה לדיון שאלות שעל סדר היום הציבורי ויעורר בכיתה שיחה בנושאים שנויים במחלוקת. עידוד שיח מהסוג הזה הוא חלק מהחינוך למעורבות אזרחית-חברתית והוא מדרבן ללקיחת אחריות של הפרט בחברה. שיח כזה מעודד תלמידים לפתיחות, לסובלנות, לדיאלוג ולחשיבה מעמיקה, שהם ממטרות החינוך הממלכתי.

אחלה מילים ואחלה חוזר מנכ"ל.

פנינו לדוברות משרד החינוך כדי לברר מתוקף איזה סמכות פרסם בנט את הצהרתו, ובהתאם לאיזה נוהל. שם העבירו אותנו לדוברת השר בנט, שעד עכשיו לא הגיבה לפנייתנו. התגובה תפורסם פה אם וכאשר תתקבל.

אפס באזרחות

לסיום, כדאי לשים לב לסיבה שהניעה את בנט לאסור על כניסת שוברים שתיקה לבתי הספר. בפיסבוק בנט התנסח כך: "מי שפוגע בחיילי צה״ל אין לו מקום במערכת החינוך". זה ניסוח בעייתי, שכן פגיעה פיזית בחיילים ובציוד של צה"ל כבר קרו במחוזותינו, ולא בידי שוברים שתיקה, אלא דווקא מחוגי האחים. ברשת ב' הוא אמר: "שקרים והסתה נגד צה״ל – לא בבית ספרנו". זה ניסוח מאוד בעייתי, שכן במדינת ישראל שקרים והסתה מתבררים בבתי משפט ולא בלשכת שר החינוך. הפרדת רשויות, אתם יודעים, שיעור ראשון באזרחות.

נפתלי בנט בהצהרתו פגע בסמכות וביוקרה של מנהלי היחידות במשרד החינוך ושל מנהלי בתי הספר. הוא בז למורים ולתלמידים, בכך שאינו סומך עליהם שהם מבינים את העולם שבתוכו הם חיים. הוא לועג לסדר ולמינהל הציבורי. הבית היהודי שוב הוכיח שהוא רחוק מלהבין כיצד מתנהלת מדינה אזרחית.

בכל מקרה, אם ייכנס בנט לעובי הקורה, הוא יבין שכל שינוי מרוח הדברים הקיימת כיום בהנחיות משרד החינוך יפגע קודם כל בחוגים המקורבים לאחים היהודים. לכן אני מניח שהוא יסתפק בלייקים שקיבל בפייסבוק, ולא נשמע ממנו יותר בנושא.

> הייתי חייל בשטחים, אין לי אף סיפור מסמר שיער, וזה עדיין מזעזע

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf