newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה מחביאה המדינה מהפלסטינים את הנהלים שמשפיעים על חייהם?

שופטת בית המשפט המחוזי בת"א נזפה במדינה על כשלונה לפרסם את הפרוטוקולים והנהלים המסדירים את חייהם של מליוני הפלסטינים הנתונים תחת שלטון ישראלי בגדה המערבית ובעזה

מאת:

כותבת: נטשה רוט

המאבק המשפטי הארוך על השקיפות של הממשל הצבאי הישראלי בגדה ובעזה רשם צעד חשוב ביום רביעי האחרוון, כאשר שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב נזפה במתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) על כשלונו המתמשך לפרסם את מדיניותו ונהלי העבודה שלו. על פי חוק חופש המידע מחויב מתפ"ש לפרסם מדיניות זו לציבור.

המתפ"ש, שפועל במסגרת משרד הבטחון וחבר במטה הכללי, אחראי על מימוש מדיניות הממשלה בגדה המערבית וביחס לרצועת עזה. בתוך מתפ"ש פועל המנהל האזרחי שפועל באופן ישיר בגדה המערבית. ארגון זכויות האדם "גישה" שעוסק בסוגיית חופש התנועה, עתר נגד שני הגופים האלה, בשתי עתירות נפרדות, בטענה כי אינם עומדים בעקרונות חוק חופש המידע. העתירות הן חלק מהמאבק לפרסום כל הנהלים וההנחיות של שני הגופים ולהנגיש אותם לציבור על ידי תרגומם לערבית.

מדובר במסמכים שמשפיעים באופן ישיר על כ-4.5 מליון פלסטינים החיים בגדה המערבית וברצועת עזה. עבור אלו, הגישה למידע היא קריטית כדי שיוכלו לדעת ולעמוד על זכויותיהם. המסמכים מכסים עשרות הליכים מנהליים מעשיים, כגון מהו ההליך להנפקת היתרי כניסה מעזה ומהגדה לתוך ישראל, או כיצד יש ניתן להסדיר תנועה בין הגדה והרצועה עבור פלסטינים הזקוקים לטיפול רפואי.

> על כסא גלגלים, בשרב הכבד, מול מחסום קלנדיה

אשה פלסטינית במהלך הפגנה נגד משטר ההיתרים הישראלי. הכפר בידו, הגדה המערבית. אוגוסט 2009 (אקטיבסטילס)

אשה פלסטינית במהלך הפגנה נגד משטר ההיתרים הישראלי. הכפר בידו, הגדה המערבית. אוגוסט 2009 (אקטיבסטילס)

בקיץ 2015 הפסיק פתאום מתפ"ש לעדכן את אתר האינטרנט שלו, בו מפורסמים הנהלים. אז, בתגובה לפניית עמותת "גישה", הודיעו במתפ"ש כי אתר האינטרנט שלהם הפסיק לעבוד וכי הם פועלים כדי לתקן את התקלה. בערך באותו זמן השיק מתפ"ש דף פייסבוק חדש באנגלית בלבד וחשבון טוויטר דרכם הוא מפיץ באופן יומיומי ויצירתי מידע ונתונים בנוגע לתנועת סחורות ואנשים בין עזה לישראל, ולעתים לגדה המערבית – אז ממוסגר ההיתר במידה רבה כמחווה של רצון טוב מצד ישראל. בעמודים האלו, ובמידע המעוצב שהם מפיצים, אף אחד לא טורח לדבר על כך שהפעולות בהן מתהדר מתפ"ש הן למעשה רק חלק קטן מהחובות החוקיות הבסיסיות לפלסטינים שנמצאים תחת שליטתו הישירה בגדה המערבית, ושל אלו שחופש התנועה שלהם נתון להחלטותיו ולמדיניותו כלפי עזה.

שישה חודשים לאחר שהאתר קרס – תקופה במהלכה לא פרסם אפילו שביב מידע חדש בעברית או בערבית – הצליח מתפ"ש להשיק, בצל האיום בזימון לבית משפט, אתר "זמני", בו ניתן למצוא את מסמכי הנהלים והמדיניות שחוייב מתפ"ש לפרסם בעברית ובערבית, כמו גם את הדו"ח השנתי שלו, אותו הוא מחויב לפרסם על פי החוק.

אולם למרות ההתקדמות הניכרת, מתפ"ש כנראה שלא עשה דבר כדי לפרסם את אותו אתר זמני. לא ניתן למצוא קישור אליו באתר מתפ"ש הרשמי; עמוד הפייסבוק אמנם הוסיף את כתובת האתר לפרופיל שלו אך לא טרח להסביר או להודיע לעוקביו; ולא ניתן למצוא את האתר בגוגל, כך שגם אם מישהו שמע במקרה על כך שיש אתר חדש, אין כל דרך למצוא אותו בחיפוש ברשת.

כפי שציין מנהל המחלקה הציבורית בעמותת "גישה", אמיר רותם, בשיחה עם מגזין 972+, נראה כי האתר הזמני "נמצא שם רק כדי לרצות את גישה, ואת שני השופטים [שמעורבים בעתירות הרלוונטיות]".

גוגל אינו מצליח לאתר את כתובת האתר הזמני שהקים מתפ"ש. 14 בינואר 2016 (צילום מסך)

גוגל אינו מצליח לאתר את כתובת האתר הזמני שהקים מתפ"ש. 14 בינואר 2016 (צילום מסך)

בתגובה לפנייתנו בכתב בשאלה האם ומה נעשה כדי להעלות את המודעות הציבורית לקיומו של האתר הזמני ענו במתפ"ש כי "בהתחשב בקשיים הטכנולוגיים איתם מתמודד אתר מתפ"ש השקנו אתר זמני כדי שנוכל להמשיך ולפרסם את המידע הייחודי שלנו. האתר החדש נמצא בשלבי בנייה וצפוי לעלות לאוויר עוד ארבעה עד שישה חודשים". אם אכן יצמדו במתפ"ש ללוח הזמנים הזה מדובר בפרק זמן של שנה שבו לגוף שאחראי על חיי היומיום של מיליונים אין אתר מתפקד.

בתשובתו האחרונה לבית המשפט בנוגע לעתירה הגיב מתפ"ש להצעה הצינית של "גישה" לסייע להם בהקמת אתר זמני באומרו כי אם העמותה טוענת כי האתר הזמני אינו נגיש מספיק, היא מוזמנת לעשות שימוש באתר שלה עצמה ובעמודי הפייסבוק והטוויטר שהיא מפעילה כדי לפרסם את קיומו.

בנושא זה העבירה השופטת ביקורת על מתפ"ש ביום רביעי האחרון, עת קבעה כי פרסום הנהלים באתר שאינו רשמי שאינו נגיש לציבור אינו מספק. השופטת אורנה לוי הוסיפה כי "תגובת המשיבים כי על העותרת עצמה לדאוג להפצת כתובת האתר והמידע שבו אינה יכולה להוות מענה ראוי לאי נגישות האתר". השופטת נתנה למתפ"ש שבעה ימים להסביר מדוע לא יוסיף קישור מהאתר הקבוע או אתר רשמי רלוונטי אחר לאתר הזמני בו מפורסמים הנהלים.

בינתיים, ממשיך לגרור את רגליו גם המנהל האזרחי – הגוף השני נגדו הגישה עמותת "גישה" עתירה – שהתחייב לפרסם את כל הנהלים והמסמכים בהם מפורטת המדיניות שלו בערבית ובעברית עד לספטמבר 2015, בעקבות עתירה שהגיש "גישה". נכון לעכשיו, רק 38 מתוך 80 מסמכים פורסמו, ורק בעברית, ובאתר המוחבא והזמני של מתפ"ש. דוברת עמותת גישה שי גרינברג אישרה כי עד שאלו פורסמו ביום שלישי האחרון באתר, מרבית המסמכים ראו את אור היום רק כאשר אנשי המנהל האזרחי היו שולחים אותם בפקס למשרדי "גישה".

בשיחה טלפונית הודתה בפני דוברת מתפ"ש כי כרגע אין להם אף אדם שיכול לתרגם את 80 המסמכים לערבית.

עדכון יפורסם כאן כאשר מתפ"ש והמנהל האזרחי יפרסמו לציבור את הנהלים והמדיניות שלהם.

נטשה רוט היא עיתונאית, עורכת ואקטיביסטית שמתגוררת ביפו.
הפוסט פורסם במקור באנגלית בבלוג שלה באתר 972+, ותורגם על ידי יעל מרום.

> מי הן "חוליות הטרור" שבחשיפתן מתגאה השב"כ?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf