newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משבר בין מרוקו לאו"ם: באן קי מון תיאר את סהרה המערבית כשטח כבוש

מזכ"ל האו"ם סייר באזורים המשוחררים של חבל הארץ ונפגש עם פעילי המחתרת של סהרה המערבית. ברבאט חוששים מלחצים בינלאומיים לסיום הכיבוש, ומעודדים אזרחים לצאת להפגנות נגד באן קי מון

מאת:

כותב אורח: בשיר סמיד, סהרה המערבית

פתאום ביר לחלו מוזכרת בכל מקום בתקשורת העולמית. בתחילת החודש צעד באן קי מון על שטיח אדום בעיירה הקטנה, אשר נמצאת בצפון-מזרח סהרה המערבית, בלב השטח שנשלט על ידי "חזית פוליסריו", תנועת המחתרת שמנהלת מאבק לעצמאות חבל הארץ מהשלטון המרוקאי. מאז 1976 משמשת העיירה כבירתה הזמנית של "רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית", והחודש הגיע אליה מזכ"ל האו"ם, בצמוד לשורה של פגישות עם בכירי פוליסריו ונציגי הממשל של הרפובליקה.

ביקורו של באן קי מון עורר זעם רב בחוגי הממשל ברבאט וסערה בתקשורת המרוקאית כולה. בצעד הסימבולי הזה, ובעיקר בבחירתו להצטלם לצד דגל הרפובליקה (שאינה מוכרת על ידי מרוקו – העורך), הפגין המזכ"ל כבוד בשם כל האו"ם לתושבי הסהרה, ועזר להעלות על סדר היום את מצוקתם ואת מאבקם לעצמאות. תושבי החבל קוראים זה שנים לקהילה הבינלאומית לפעול ליישום החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם ולהכיר באופן מלא בזכותם להגדרה עצמית.

במסגרת ביקורו הגיע באן קי מון למחנות הפליטים וסייר בשטחים המשוחררים על מנת לראות במו עיניו את המצב ולשוחח עם תושבי הסהרה. מלך מרוקו, מוחמד השישי, סירב לפגוש את המזכ"ל בטענות של חוסר זמינות, אך מסר שהיה שמח לארח אותו בעצמו בשטחים הכבושים של סהרה המערבית.

> אי אפשר לדבר על חיזבאללה בלי להכיר בפשעיו נגד אזרחי לבנון וסוריה

מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, עם מנהיג מחתרת פוליסריו, מוחמד עבד אל-עזיז, במחנה פליטים ליד טינדוף, אלג'יריה (משרד מזכ"ל האו"ם)

מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, עם מנהיג מחתרת פוליסריו, מוחמד עבד אל-עזיז, במחנה פליטים ליד טינדוף, אלג'יריה (משרד מזכ"ל האו"ם)

במהלך הביקור ולאחריו הדגיש מזכ"ל האו"ם שהוא מבין את כעסם ואת מצוקתם של אנשי הסהרה הנתונים תחת כיבוש זר, ובכך עורר עוד יותר את חמתם של המרוקאים. הממלכה הגישה מחאה רשמית לאו"ם בטענה שאין להטיל ספק בריבונותה ב"סהרה המרוקאית", אך דוברות האו"ם מסרה בתגובה שהמזכ"ל לא יחזור בו מדבריו.

אובמה תומך

הזעם גלש גם לרחובות מרוקו: אזרחים יצאו להפגנות ובהן קיללו את באן קי מון ושרפו תמונות שלו. ההפגנות, שהוכוונו מגבוה ותודלקו בעידוד התקשורת, היו רוויות שנאה. באופן צבוע כינו המפגינים את המזכ"ל "פושע", בעוד שזוהי מדינתם שלהם שמבצעת פשעים והפרות זכויות אדם נגד תושבי הסהרה מאז הכיבוש ב-1975. הפגנות הענק ברבאט, שיש האומרים שהיו בין ההפגנות הגדולות ביותר בהיסטוריה של מרוקו, לצד הצהרות הפרלמנט והממשלה, סימנו שפל חדש וחסר תקדים ביחסים בין הממלכה לבין האו"ם.

את המחאה המרוקאית ניתן להבין על רקע שלוש התפתחויות שונות: הראשונה היא החשש ברבאט שבאן קי מון יפרסם בקרוב דו"ח, שיטיל על מרוקו את כל האשמה בגין אי-התקדמות במגעים לטובת מציאת פתרון הדדי ובר קיימא בחבל סהרה המערבית. זאת לאחר שהממלכה סירבה לאחרונה לנהל משא ומתן עם נציגי פוליסריו, וחיבלה במאמציו של שליח האו"ם לאזור, כריסטופר רוס. נטייתו של המזכ"ל להאשים את מרוקו זוכה לגיבוי מצד נשיא ארה"ב ברק אובמה ומצד רוס, ודו"ח כזה ייתן רוח גבית משמעותית למאבקם של תושבי הסהרה.

סהרה המערבית: גבולות השטחים הנשלטים על ידי פוליסריו (ירוק) ומרוקו (כחול). מקור: ויקיפדיה, Abjiklam CC BY-SA 4.0

סהרה המערבית: גבולות השטחים הנשלטים על ידי פוליסריו (ירוק) ומרוקו (כחול). מקור: ויקיפדיה, Abjiklam CC BY-SA 4.0

הסיבה השנייה היא שבתקופה האחרונה מנסה המלך מוחמד השישי לקדם את "תוכנית האוטונומיה", שאמורה לשמש חלופה לשאיפות העצמאות של תושבי החבל, וכשלונה של התוכנית עשוי להוביל לגל לחצים מחודש כלפי מרוקו. בביקורו באזור נמנע באן קי מון לגמרי מלהזכיר את המילה "אוטונומיה" כפתרון אפשרי, ויש הרואים בכך מכה קשה ליוזמת הממלכה.

בנוסף, ביקורו של המזכ"ל מגיע על רקע דאגה גוברת בעולם מריבוי גורמי הטרור שפועלים בצפון אפריקה בתקופה האחרונה, מה שיוצר מנוף לחץ נוסף לסיום הסכסוך בן ארבעים השנים על סהרה המערבית. לפי התפיסה הרווחת בהקשר זה סיום חיובי של המתיחות באזור יוכל לסייע בטיפול בגורמי הטרור.

 רקע: מכיבוש ספרדי למרוקאי

הטריטוריה של סהרה המערבית הייתה נתונה במהלך החצי הראשון של המאה העשרים תחת שליטה קולוניאלית ספרדית. כבר ב-1965 דרש האו"ם מספרד לקיים משאל עם בחבל בעניין הדרישה להגדרה עצמית. ספרד, שנשלטה אז על ידי הגנרל פרנקו, סירבה. ב-1973 התחילה לפעול בחבל "חזית פוליסריו", שתובעת מאז ועד היום עצמאות לתושבי סהרה המערבית.

אחרי שנתיים של סכסוך מזוין נסוג הצבא הספרדי, בזמן גסיסתו של פרנקו, אך המלך המרוקאי חסן השני – בתיאום עם ספרד ומאוריטניה השכנה – שלח את צבאו לכבוש את החבל. פעילי פוליסריו המשיכו במאבק המזוין נגד מרוקו ומאוריטניה, וב-1979 הצליחו להסיג את כוחותיה של האחרונה ולהתחיל בכינון רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית.

באפריל 1991 אימצה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה בעניין הפסקת אש בין הצדדים, וחייבה קיום משאל עם לעצמאות. הפסקת האש אמנם נכנסה לתוקף, אבל עד היום – 25 שנים מאוחר יותר – טרם התקיים משאל העם, שכן הצדדים לא הצליחו להסכים מי זכאים להשתתף במשאל (מכיוון שבמהלך השנים העבירה מרוקו מתנחלים משטחה לתוך סהרה המערבית – העורך). מאז ועד היום עלו שוב ושוב הצעות שונות לפתרון הסכסוך. כולן נכשלו.

בשיר סמיד הוא שם עט של פעיל המחתרת לשחרור סהרה המערבית, פעיל לזכויות אדם ובלוגר. הוא מרבה לנסוע להרצאות ברחבי העולם בניסיון לגייס תמיכה בזכויות תושבי סהרה המערבית, ובראשן הזכות להגדרה עצמית. הפוסט נכתב באנגלית ותורגם לעברית על ידי חגי מטר

> הבעיה היא איפא"ק, לא דונלד טראמפ

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf