בְּשַׁעֲרֵי עַמִּידָר
ליום האסיר: שיר מתוך ספרו של המשורר אלמוג בהר, "שירים לאסירי בתי הסוהר"
בשערי עמידר
לעובדיה בן אברהם
רְחוֹב יָפוֹ עָיֵף. אֲפִלּוּ מַשַּׁט רַכָּבוֹת בְּלִבּוֹ
לֹא יָסִיר מֵעָלָיו אֶת יְגִיעַת הַשָּׁנִים. וַאֲנָשִׁים
מַמְתִּינִים לְאָרְכּוֹ בַּתַּחֲנוֹת מִבְּלִי לְהִתְגּוֹדֵד, כָּל אֶחָד
וַחֲפָצָיו בְּיָדָיו. וְאֶחָד שׁוֹכֵב עַל הַמִּדְרָכָה, מוּל
שַׁעֲרֵי עַמִּידָר, רְחוֹב יָפוֹ 17, בּוֹאֲכָה מִגְדַּל
דָּוִד, רָחוֹק מֵהַשִּׁכּוּנִים. מִי שֶׁחוֹלְפִים חוֹלְפִים, מִי
שֶׁעוֹצְרִים עוֹצְרִים, וְעוֹבַדְיָה בֶּן אַבְרָהָם אוֹחֵז בְּיָדוֹ
אֶת צַו הַפִּנּוּי מִבֵּיתוֹ, מֻגְדָּל בְּצִלּוּם דָּהוּי,
וּמוּל עֵינָיו חוֹלְפוֹת הָרַכָּבוֹת.
מִי יַזְכִּיר אֶת עַמִּידָר בַּשִּׁירִים? בְּכָל זֹאת
אֵינָהּ פֶּרַח, אֵינָהּ כּוֹכָב, אֵינָהּ צִפּוֹר, אֵינָהּ
נַחַל. וְהַאִם לֹא יִכְאַב לְמַנְכַּ"ל עַמִּידָר קִפּוּחַ
מְקוֹם חֶבְרָתוֹ בַּשִּׁירִים?
בָּאנוּ לַעֲמֹד בְּשַׁעֲרֵי עַמִּידָר, סְבִיב עוֹבַדְיָה בֶּן
אַבְרָהָם, רְחוֹב יָפוֹ 17, בּוֹאֲכָה מִגְדַּל דָּוִד,
רָחוֹק מֵהַשִּׁכּוּנִים. מִי שֶׁחוֹלְפִים חוֹלְפִים, מִי שֶׁעוֹצְרִים
עוֹצְרִים, וַאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן שֶׁל הַפְגָּנוֹת, וַאֲנַחְנוּ
צוֹעֲקִים בִּלְשׁוֹנוֹת זוֹעֲמוֹת, וְאַנְשֵׁי עַמִּידָר מַבִּיטִים בָּנוּ
מִן הַחַלּוֹנוֹת. אֵיךְ לֹא תִּזָּכֵר עַמִּידָר בַּשִּׁירִים? גַּם אִם
אֵינָהּ פֶּרַח, אֵינָהּ כּוֹכָב, אֵינָהּ צִפּוֹר, אֵינָהּ
נַחַל, הַאִם לֹא רָאוּי שֶׁתִּזְכֶּה לְפָחוֹת בְּשִׁיר אֶחָד?
עָמַדְנוּ בְּשַׁעֲרֵי עַמִּידָר וְאֵין מַכְנִיס אוֹתָנוּ בִּשְׁעַת
בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת. וְעוֹבַדְיָה בֶּן אַבְרָהָם
שׁוֹכֵב בְּשַׂק שֵׁנָה, רְחוֹב יָפוֹ 17, בּוֹאֲכָה
מִגְדַּל דָּוִד, רָחוֹק מֵהַשִּׁכּוּנִים. מִי שֶׁחוֹלְפִים חוֹלְפִים,
מִי שֶׁעוֹצְרִים עוֹצְרִים, וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְדַמְיְנִים אֶת
שִׁמְשׁוֹן אוֹחֵז בְּשַׁעֲרֵי עַמִּידָר הַכְּבֵדִים, וְהָיִינוּ מַזְכִּירִים
לוֹ שַׂעֲרוֹתָיו הַגְּזוּזוֹת, וְהָיִינוּ לוֹחֲשִׁים לוֹ אַל
נָקָם, וְהָיִינוּ אוֹמְרִים לוֹ כִּי כָּל סַרְנֵי
עַמִּידָר עַל הַגַּג רוֹאִים בִּשְׂחוֹק עוֹבַדְיָה.
אלמוג בהר הוא סופר, משורר וחוקר. "שירים לאסירי בתי-הסוהר" הוא ספר שיריו השלישי. ניתן לרכוש אותו כאן.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן