ביקורו של נתניהו באפריקה הוא יריקה בפני האזרחים שישראל מסייעת לדכא

כותב אורח: איתי מק

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ייצא מחר (שני) לביקור באוגנדה, רואנדה, אתיופיה וקניה. תמוהה ביותר החגיגיות שמשרדי ראש הממשלה והחוץ מנסים לשוות בכוח לביקור ולטקס שיערך לציון 40 שנה ל"מבצע יונתן" בנמל התעופה באנטבה. המבצע והביקור של נתניהו לא מסמלים הצלחה, אלא את הכישלון הקולוסלי של מדינת ישראל ביבשת אפריקה.

מזה עשרות שנים, הקשר של מדינת ישראל עם יבשת אפריקה מדרום לסהרה מתבסס בעיקר על ייצוא ביטחוני אשר מזין דיכוי, מלחמות אזרחים ודיקטטורים רצחניים. לזכותו של נתניהו יאמר, כי יש להניח שהוא לא יתיימר כמו שמעון פרס, אבי הקשר הביטחוני של ישראל עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, לטעון בציניות ללא גבול כי נלסון מנדלה היה ידידו הטוב.

> ארבעים שנה לדיקטטורה הארגנטינאית, קרובי הנעלמים דורשים תשובות מישראל

מפרוייקטים אזרחיים לסיוע צבאי

עד לשנת 1967, מדינת ישראל הוכרה בחוגים רבים כניצחון לצדק ולמאבק האנטי-קולוניאליסטי. מדינות אפריקה העצמאיות החדשות קיבלו בברכה סיוע צבאי ואזרחי מישראל, והצביעו יחד איתה באו"ם. ירושלים אף גינתה את האפרטהייד, הגזענות וההפליה. הקשר של ישראל עם יבשת אפריקה התחזק דווקא לאחר משבר תעלת סואץ, בשנת 1956 (המוכר בישראל כ"מבצע קדש"), אז ראש הממשלה דוד בן גוריון הגה את דוקטרינת "ברית הפריפריה". לפי דוקטרינה זו, כדי להחליש את מדינות ערב העויינות הסמוכות לה, ישראל הייתה צריכה להקים בריתות עם מדינות בפריפריה של המזרח התיכון, כגון אתיופיה, וגם להקים בריתות עם מיעוטים בתוך מדינות ערב העויינות, כגון המורדים הנוצרים בדרום סודן. במסגרת "ברית הפריפריה", נוצרה הברית החזקה של ישראל עם אוגנדה, אשר משמשת מאז ועד היום צינור חשוב להזרמת הסיוע הצבאי הישראלי לדרום סודן.

לאחר מלחמת 1967, יחד עם הכיבוש הישראלי של שטח מצרי, סורי, הגדה המערבית ועזה, והתפשטות פרויקט ההתנחלויות, הביקורת על ישראל גברה, ומדינת ישראל הפכה בעיני חלקים גדולים בדעת הקהל העולמית למשטר כובש וקולוניאליסטי. באותו הזמן, מדינות ערב התחילו להזרים כסף ונפט למדינות האפריקאיות השבריריות. בסמוך לאחר מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, מדינות בלתי-מזדהות רבות, וכמעט כל המדינות באפריקה ניתקו את הקשרים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. יחד עם התגברות הבידוד של מדינת ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים, היא יצרה קשרים ביטחוניים עם המשטרים הברוטליים ביותר באפריקה, באמריקה הלטינית, באסיה ובקריביים. ההיגיון מאחורי הייצוא הביטחוני הישראלי לחלק מהמדינות היה בעיקר כלכלי, למשל בבורונדי וברפובליקה המרכז אפריקאית; הייצוא הביטחוני למדינות מסוימות נבע מאינטרסים מקבילים של ישראל וארה"ב כחלק מהמלחמה הקרה, למשל בזאיר ובצ'אד; עם מדינות מסוימות הקשר הביטחוני נבע מברית עמוקה, כמו עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה; במקרים מסוימים ישראל מכרה נשק לשני הצדדים, כמו במלחמות האזרחים באנגולה ובניגריה.

הפרויקטים האזרחיים המרשימים של ישראל ביבשת אפריקה בשנות החמישים והשישים נשכחו ממזמן, ומאז שנת 1973, הסיוע האזרחי הישראלי ליבשת הוא טיפה הנבלעת בים של סיוע צבאי וביטחוני. זאת במיוחד מאז שנות ה-90, כאשר מדינות רבות באפריקה החלו לחדש את קשריהן הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. כך למשל, מה יועילו לתושבי גינאה המשוונית בתי החולים שנבנו ומופעלים ע"י ישראלים, במקביל למשלוחי נשק ואימון על-ידי ישראלים של כוחות ביטחון הרוצחים ומענים את אזרחי ואזרחיות המדינה? יש להניח כי נתניהו יבקר ברואנדה במוזיאון לזכר הג'נוסייד כדי לשאת נאום פומפוזי, אף שזה התבצע גם באמצעות נשק ישראלי, וכבר כמה שנים קודם לכן ישראל החלה להזרים נשק למלחמת האזרחים שהתפתחה לג'נוסייד, באפריל 1994.

איך גם נתניהו יסתכל בעיניי אזרחי ואזרחיות רואנדה, כאשר ישראל ממשיכה בשנים האחרונות להזרים למדינה ייצוא ביטחוני, למרות שרואנדה תומכת במליציות רצחניות אצל שכנותיה ונחשבת לאחת המדינות עם הפיקוח ההדוק ביותר ביבשת אפריקה על אזרחים, כאשר פעילי אופוזיציה, זכויות אדם ועיתונאים נחטפים, מעונים, נרצחים או נעלמים בה? האם נתניהו יבקר את הפליטים באוגנדה שהגיעו מדרום סודן, לאחר שנמלטו מכוחות הביטחון והמליציות של הממשלה בג'ובה, אשר חמושים בנשק ישראלי ומשתמשים במערכת מעקב ישראלית כדי לבצע פשעים נגד האנושות?

האם נתניהו יתנצל בפני אזרחי ואזרחיות אתיופיה על הסיוע הביטחוני שישראל נתנה לחונטה הצבאית שרצחה מאות אלפים במדינה, והאם הוא ינסה להסביר את הסיוע הביטחוני שישראל נותנת כיום למשטר הדכאני באתיופיה, של מפלגה אחת? מה יגיד נתניהו לאזרחי ולאזרחיות קניה הסובלים מכוחות ביטחון שנתמכים בייצוא ביטחוני ישראלי, אך ידועים לשמצה כמושחתים, וככאלה שרוצחים, מענים ומעלימים אזרחים? האם נתניהו יתנצל בפני אזרחי ואזרחיות אוגנדה על הסיוע הביטחוני, ועל תרומת ישראלים לשחיתות והדיכוי במדינה, בשנים האחרונות? או על האחריות של מדינת ישראל, גם אם עקיפה ולא בלעדית, לעליית אידי אמין לשלטון בשנת 1971, ולדיכוי הנרחב ולהפרות זכויות האדם באוגנדה עוד קודם לכן?

> לבקשת המדינה הוטל חיסיון על עתירה נגד יצוא ציוד מעקב לדרום סודן 

כנפי צניחה לסדיסט

כידוע, ישראל אימצה את אידי אמין ועזרה לו לבצר את כוחו עד להפיכה שהוא הוביל בינואר 1971. במהלך ההפיכה ומיד לאחריה, אמין ביצע מסע טיהורים רצחני, כולל חולים שנחטפו מהמיטות בבתי החולים. כוחות הביטחון של אמין עינו, העלימו ורצחו אזרחים ואזרחיות רבים, לעיתים משפחות שלמות, באכזריות יוצאת דופן. בין היתר, ראשם של עצורים גולח עם שברי בקבוקי זכוכית והם הוכו באמצעות צינורות מים ופטישים. חטופים נקברו בעודם בחיים, אוזניים ואיברים אחרים של אזרחים ואף תינוקות נחתכו, וגופות של הנרצחים הושחתו. בני משפחה שפנו לרשויות כדי לברר פרטים על גורל יקיריהם, עונו ונרצחו בעצמם, וחלקם שוחררו לדרכם רק לאחר שגם איבריהם נחתכו. נשים רבות נחטפו לבסיסים של כוחות הביטחון, שם נאנסו בשיטתיות, כאשר רק חלק מתוכן שוחררו בעודן בחיים.

פעמים רבות הוזכר בתקשורת סיפור כנפי הצניחה שאמין קיבל מישראל, אך דו"ח ועדת האמת של אוגנדה, משנת 1986, חושף פרטים נוספים על המעורבות הישראלית העמוקה, אשר דומים לדיווחים על הסיוע הביטחוני שישראל נתנה לחונטה של פינושה בצ'ילה ולמקומות אחרים בעולם. לפי דו"ח זה, מיד לאחר ההפיכה, אמין פנה לישראל וביקש שתסייע לו בהקמת שב"כ אוגנדי חדש. כך, מדריכים ישראלים נתנו אימונים והכשרה לשב"כ של אמין, אשר עשה טרור לכל האוכלוסייה במדינה, כדי להפוך אותה לכנועה ולבצר את שלטונו.

אף אחד בעולם לא הופתע מההתנהלות הרצחנית והסדיסטית יוצאת הדופן של אמין עם עלייתו לשלטון – אמין היה מוכר כרוצח וסדיסט כבר בשירותו במסגרת הצבא הבריטי בקניה, ואח"כ באחריותו למעצרים נרחבים ולמספר מאורעות רצח המוני באמצע שנות ה-60' באוגנדה, בהם נטבחו אלפים, על רקע המשבר הפוליטי המתמשך במדינה. למרות זאת, ישראל כלל לא התעניינה או הצטערה על המפלצת שהיא תמכה בעלייתה לשלטון, וישנן הערכות כי ישראל אף הייתה מעורבת בעצמה בהפיכה בשנת 1971 וגם בניסיון הפיכה קודם. ישראל בעיקר נעלבה כאשר במרץ 1972 אמין הורה לכל הישראלים לצאת מאוגנדה, והתפלאה על כפיות הטובה של אמין, לאחר כל הנשק והאימונים שנתנה לכוחות הביטחון והמודיעין של המדינה מתחילת שנות ה-60', כולל לו אישית.

ה"גאווה" שלנו, הסיוט שלהם

הניסיון של מדינת ישראל לטייח את תמיכתה באחראים לזוועות הקשות ביותר באפריקה, מראש נועד לכישלון. כשם שתמיכת ישראל חוזרת ועולה במשפטים המתנהלים בשנים האחרונות כלפי הגנרלים מהחונטות במרכז אמריקה, כך גם רוחות הרפאים מהעבר ממשיכות לרדוף את ישראל ברחבי יבשת אפריקה. כך למשל, רק לאחרונה הורשע נשיא צ'אד לשעבר, היסנה האברה, האחראי למותם ולהיעלמותם של כ-40 אלף בני אדם, ונידון למאסר עולם בגין פשעים נגד האנושות, עינויים ושעבוד. כוחות הביטחון והמודיעין של האברה קיבלו בשנות ה-80' אימונים ונשק מישראל, במסגרת מאבקה במשטר קדאפי בלוב. במשפטו של צ'ארלס טיילור, הדיקטטור הרצחני של ליבריה, אחד מפקודיו שכונה בשם "זיגזג", העיד בנשימה אחת כיצד כמה שנים לפני שהוא חתך את בטנן של נשים בהריון וריסק גולגלות של תינוקות על קירות, הוא עצמו קיבל אימונים מיוחדים בישראל מטעם ממשלת ישראל ואף קיבל תעודה רשמית על כך מישראל.

הציבור והממשלה בישראל, חייבים להפנים כי ה"גאווה הישראלית", בדרך כלל היא הסיוט של אזרחי ואזרחיות אפריקה. במקומות רבים ביבשת אפריקה, הייצוא הביטחוני הישראלי הוא גורם משמעותי המקשה על מעבר למשטר דמוקרטי. למרות זאת, ישראל ממשיכה להעדיף שליטים חזקים ודכאניים שיצביעו יחד איתה באו"ם, מאשר להתמודד עם דעת הקהל במשטרים דמוקרטיים, קהל שיש לו חשבון ארוך עם מדינת ישראל על מעורבותה בדיכויו בעבר ובהווה. באופן דומה, בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, נציגי משרד החוץ בכו והתלוננו על הקשיים שיש להם עם המדינות הדמוקרטיות באמריקה הלטינית, ועל הצלחת "הטרור הדיפלומטי הפלסטיני" במדינות רבות שם. להבדיל, נציגי משרד החוץ הצהירו בסיפוק רב על ידידותם הקרובה עם המשטר בהונדורס, מדינה שמאז התרחשה בה הפיכה צבאית בשנת 2009, עוברת תהליך מיליטריזציה מואץ וכוחות הביטחון שלה מחסלים פעילים ופעילות לזכויות אדם, עובדים, סביבה ולזכויות הקהילות האינדיאניות.

מאחר שלמרבה הצער ההיסטוריה של המדיניות הישראלית באפריקה ממשיכה כיום לחזור על עצמה בדרום סודן ובמקומות אחרים, עדיף כי נתניהו יחסוך את הביקור המיותר והמביש מציבור משלמי המיסים בישראל ומאזרחי ומאזרחיות המדינות באפריקה בהן הוא מתכנן לבקר.

כדי לשנות מהותית את היחסים של מדינת ישראל עם אזרחי ואזרחיות יבשת אפריקה, ישראל לא רק צריכה להגביל את הייצוא הביטחוני למשטרים ולכוחות ביטחון המפרים זכויות אדם ואת החוק הבין-לאומי ולשנות את יחסה לפליטים מאפריקה שהגיעו לישראל, אלא גם לחשוף את כל המסמכים ממעורבותה הלא חוקית והלא מוסרית ביבשת בעבר; לפתוח בחקירה פלילית ולמצות את הדין עם היצואנים הביטחוניים הישראלים שסייעו לביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ולהפרות החמורות של זכויות אדם, וכן, עם הגורמים במשרדי הממשלה שאישרו סיוע זה; לשלם פיצויים כספיים בנסיבות המתאימות; ולהתנצל התנצלות כנה וחד-משמעית בפני אזרחי ואזרחיות המדינות באפריקה שסבלו במשך עשרות שנים מהשלכות הייצוא הביטחוני הישראלי.

נתניהו אשר יבקר בנמל התעופה בו נהרג אחיו, מצפה מאזרחי ישראל והעולם להשתתף בצערו האישי. אך כמו כל ראשי הממשלה הקודמים של מדינת ישראל, הוא אטום לסבל ולאובדן החיים שנגרמו לאזרחים ולאזרחיות רבים ברחבי יבשת אפריקה כתוצאה מהייצוא הביטחוני הישראלי.

איתי מק הוא פעיל ועורך-דין לזכויות אדם, הפועל להגברת השקיפות והפיקוח הציבורי על הייצוא הביטחוני הישראלי.

> פשיטת הרגל של משרד החוץ שוברת שיאים בדרום סודן