newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בתזמון מושלם: ארדן ו"שורת הדין" הכריזו מלחמה נגד פייסבוק

כמה ימים אחרי שהשר לבטחון פנים האשים את פייסבוק באחריות לרצח של הילדה הלל אריאל, מגיש "שורת הדין" תביעה של מיליארד דולר נגד החברה. בניגוד לעמותות שמאל, שורת הדין הנמנה על הימין אינו חושף את תורמיו

מאת:

אחרי המתקפה הביזארית שביצע בשבוע שעבר השר לבטחון פנים גלעד ארדן נגד חברת "פייסבוק" הגיש ארגון הימין הקיצוני "שורת הדין" תביעה בסך מיליארד דולר נגד אותה חברה, במה שנראה כמו מהלך משולב של הממשלה הישראלית ושל ארגון חוץ ממשלתי נגד חברה פרטית בארה"ב.

ארגון "שורת הדין" הוקם בשנת 2002 על ידי עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, ופועל מכספי תרומות, המגיעות בעיקר מארגוני ימין יהודים בארה"ב, במה שהם מכנים "לוחמה משפטית". בעבר הגיש הארגון תביעות נגד שורה של גופים וממשלות על מנת לקבל כספים כ"פיצוי" על פגיעה בישראלים. אחת התביעות המפורסמות שניהל הארגון וגם זכה בה היה נגד ממשלת צפון קוריאה בדרישה לפצות קורבן פורטוריקני שנהרג במתקפה בנמל התעופה בן גוריון בשנת 1972.

תביעה אחרת הוגשה כנגד ממשלת סוריה, מכיוון שזו תמכה בארגון הג'יהאד האיסלמי שביצע מתקפה בשטח ישראל. כנ"ל נתבעו ממשלות אירן, הרשות הפלסטינית, ואחרות. תביעות נוספות הוגשו מטעם הארגון כנגד ממשלות העולם אחרי שהמאמצים הדיפלומטים של משרד החוץ הישראלי כשלו: עצירת משט לעזה ע"י ממשלת יוון, הפעלת לחץ על חברות ביטוח על מנת שלא יבטחו ספינות אחרות, ועוד ועוד. עד כה, על פי הארגון, הוא אחראי לפסיקות בסך 2 מליארד דולר נגד ממשלות וארגוני טרור.

באחד המסמכים שנחשפו על ידי ויקיליקס ושנשלח מהשגרירות האמריקאית בתל אביב למשרד המדינה האמריקאי ב-2007, נכתב כי הארגון מקבל הוראות ישירות ממשלחת ישראל ומגופי המודיעין שלה. דרשן-לייטנר עצמה מצוטטת שם כאומרת: "המועצה לבטחון לאומי ראתה את השימוש בבתי דין אזרחיים כדרך לבצע דברים שהם לא יכולים לעשות". היא ציינה את איש המוסד עוזי שעיה כמי ששיתף פעולה עם הארגון וטענה כי  המוסד סיפק לה מודיעין לגבי העברות כספים שבוצעו על ידי חברות פרטיות. ארגון שכזה, המציג עצמו כארגון חוץ ממשלתי (NGO), אך בפועל מופעל על ידי הממשלה לביצוע דברים שזו אינה יכולה לעשות בגלוי, נקרא GONGO, שזה בתרגום חופשי "ארגון לא ממשלתי המופעל על ידי הממשלה".

בראיון לעיתון גלובס מ-2013, סיפרה דרשן-לייטנר ישירות כי גופי מודיעין ישראלים פנו אליה ושאלו אם תסכים לתבוע את הבנק. הם הבטיחו שיסייעו בכל מה שנדרש – עדויות, מסמכים, והוכחות. באותו ראיון היא מסבירה כי כמעט מתחילת הדרך היא משתפת פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים, בהם השב"כ, המוסד, המודיעין הצבאי והמועצה לביטחון לאומי.

> כשיש ספק אין ספק: קיצור תולדות הנטרול

סייען טרור? מארק צוקרברג (צילום: בריאן סולס, פליקר CC BY 2.0)

סייען טרור? מארק צוקרברג (צילום: בריאן סולס, פליקר CC BY 2.0)

מאיפה הכסף?

על פי דו"חות העמותה, מחזור הפעילות השנתי שלה עומד על בין 3 ל-8 מליוני שקלים בשנה. מקורות המימון, למרבה הצער, לא מופיעים באתר העמותה ולא בדו"חות המילוליים או הכספיים המוגשים לרשם העמותות והזמינים לצפייה ברשת. למרות זאת, בעבר פורסם כי אחד התורמים לארגון הוא לא אחר מהכומר האנטישמי ג'ון הייגי, שהכריז כי השואה נגרמה כי היהודים לא מאמינים בישו, שהיטלר עצמו היה חצי יהודי, שהוריקן קטרינה נגרם בגלל מצעד גאווה, ועוד שלל התבטאויות מרנינות.

תרומה אחרת הגיעה מ"קרן דונור", הממומנת על ידי האחים קוך, מליארדרים אמריקאים ימנים השופכים תועפות של כסף על המערכת הפוליטית על מנת להילחם בחקיקה שתקדם אנרגיה מתחדשת, שתפעל נגד צמצום פערים כלכליים, או אפילו תתייג חומרים מסרטנים ככאלה.

עוד מימון מקבל הארגון מ"קרן קורת" (Koret Foundation), המשמשת כצינור מימון גם עבור שורה ארוכה מאוד של ארגוני ימין קיצוני דוגמת "אם תרצו", "מגן יהודה" ו-"משמרת יש"ע" המחמשים מתנחלים, "חננו" המעבירה כספים למשפחות מחבלים, "מרכז שלם" המעסיק עסקני ימין בדימוס לצורך השפעה על חקיקה שתקדם מדיניות ימין-מתנחלי, ועוד ועוד.

אחד התורמים הנוספים ל"שורת הדין" הוא הוא אדם מילשטיין דרך הקרן אותה הוא מנהל עם אשתו. חיפוש זריז באתר משרד מבקר המדינה מעלה כי אותו מילשטיין תרם גם לשר ארדן  11,122.23 ש"ח. בדיוק אותו ארדן שמוביל את הזרוע הממשלתית של המאבק בפייסבוק כעת. אם רשימת התורמים של הארגון היתה פומבית, כפי שדורשים ארדן וחבריו מעמותות השמאל, ייתכן שהיינו מוצאים בה פנינים נוספות.

כפי שכתבתי כאן לפני כשבוע, השר ארדן מתמרמר על אחוז הבקשות למידע ולהסרת מידע מטעם מדינת ישראל  אותו מסרבת פייסבוק למלא. מתוך מעל אלף בקשות לחשיפת מידע על גולשים שהוגשו בין ינואר 2013 לדצמבר 2015, נענתה החברה ל-52% מהן בלבד. בתזמון מושלם כמה ימים אחרי ההאשמות שלו את פייסבוק במעורבות ברצח הילדה הלל אריאל, מתגייס גם "שורת הדין" למלחמה הקדושה הזאת נגד חופש הביטוי בפייסבוק. אולי הלחץ של אותו ארגון משפטי שכביכול לא קשור לרשויות יגרום לחברה "להתפשר" ולהעביר יותר מידע לרשויות החוק במדינת ישראל. ואז כבר לא יהיה צורך לנהל את תביעת המיליארד מול צוקרברג.

> חוק העמותות: כך הופכת המדינה פעילים נגד הכיבוש למתנגדי משטר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf