newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אפקט הבומרנג של תביעות ההשתקה מגיע לחברת אורבן נדל"ן

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום שלישי השבוע נחשף באתר "העין השביעית" שחברת הנדל"ן אורבן (Urban) הגישה תביעה בגובה 1,685,000 נגד העיתונאית שרון שפורר. הסיבה: שפורר כינתה את החברה "מפוקפקת" מכיוון שהייתה בבעלותו של סוחר הנשים לשעבר (שהפך לעד מדינה) דודו דגמי (מאז שינה דגמי את שמו, אך השם החדש אסור בפרסום). זאת הכתבה המקורית ב"הארץ" שכתבה שפורר על דגמי ב-2013, שאחריה העלתה את הסטטוס.

מאז יום שלישי מתנהל בעולם העיתונות וברשתות החברתיות קמפיין אזרחי נפלא של סולידריות עם שרון שפורר מול תביעת ההשתקה. אחרי הפרסום המקורי בעין השביעית על עצם קיומה של התביעה הייתה זו העיתונאית העצמאית טל שניידר שחשפה את שם החברה, ולאחר מכן הגיע פרסום דומה גם ב"המקום הכי חם בגיהינום" וראיון אצל קרן נויבך ברשת ב'. ב"גלובס" גם החליטו להתקשר לחברה, שבה אומרים שאין להם עוד קשר לדגמי ושהוא אף מכר את מניותיו בה, אבל בתשובה לשיחה מהכתב גור מגידו אמרה מזכירה בחברה שדגמי לא נמצא אך שניתן יהיה להעביר לו הודעה ושהוא יחזור למטלפן. כל הכתבות האלה זכו לפרסומים נרחבים ברשתות החברתיות, ועיתונאים רבים שיתפו אותן כאות תמיכה בשפורר.

[עדכון, 12.8: מאז פרסום הפוסט הצטרף גם ארגון העיתונאים למאבק בהשתקה, ולמעלה מ-3,700 עיתונאים ואחרים הצטרפו לקמפיין "גם אני שרון שפורר" והתחייבו לשלם ביחד את סכום התביעה במקרה ששפורר תפסיד. הקמפיין עורר עוד סבב של סיקור בתקשורת המיינסטרים].

מה שנפלא בסיפור הזה, מעבר לסולידריות שחוצה כלי תקשורת בענף, זה אפקט הבומרנג. חברת אורבן תבעה את שפורר על סטטוס בפייסבוק, שאפילו לא הצביע מפורשות על הקשר (לשעבר?) בין דגמי לבין החברה. התוצאה של התביעה הוא גל פרסומים, מבוססים, מנומקים, שנשענים על פסקי דין וראיות, שמביאים לתפוצה הרבה יותר גדולה פרטים רבים הרבה יותר על פשעיו של דגמי, ועל כך שהיה מבעלי החברה. עוד לפני שמתברר המשפט עצמו, עיתונאיות ועיתונאים בארץ מעבירים מסר שהם לא יחיו בשקט עם תביעות השתקה. וזה מסר מעולה.

> מי מסכן את חיי הילדים בהפגנות בנעלין?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf