newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בתום למעלה מחודשיים בכלא שוחררה סרבנית המצפון עמרי ברנס

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אחרי שלוש תקופות כליאה באורך מצטבר של 67 ימים, קיבלה היום (חמישי) סרבנית המצפון עמרי ברנס פטור משירות צבאי. ברנס, תושבת ראש העין, הוכרה על ידי ועדה צבאית כפציפיסטית ולכן שוחררה מטעמי מצפון, זאת לאחר שוועדת המצפון הראשונה שראיינה אותה החליטה לדחות את בקשתה, מה שהוביל לסירובה ולכליאתה.

לפי נהלי הצבא, סרבניות וסרבני מצפון שמתנגדים לכל צורה של אלימות באשר היא ולשירות בכל צבא באשר הוא זכאים לפטור, בניגוד לסרבני גיוס שמתנגדים למדיניות מסוימת של הצבא – כמו הכיבוש בשטחים. סרבנים כאלה לרוב יושבים תקופה ארוכה יותר בכלא, ובסוף משתחררים על אי התאמה, כפי שקרה לאחרונה עם תאיר קמינר.

"אני ממש שמחה שקיבלתי סוף סוף פטור דרך ועדת מצפון", אמרה היום ברנס. "עברתי דרך ארוכה וזה אולי היה יכול להימנע, אבל כעת שקיבלתי את הפטור זה כבר מאחורי. הצעד הראשון שלי הסתיים והוא לא להתגייס לצבא וכעת אפעל בערוצים אחרים למען שלום ושוויון".

בהצהרתה המקורית לצבא כתבה ברנס בין היתר כי "פצצות ונשק הם לא פתרון לסכסוכים. למלחמה יש מחיר כבד של קורבנות: חיילינו נופלים וכך גם אזרחים ותושבים משני הצדדים. אני מסרבת להיות חלק מארגון שרואה שחור-לבן, שרואה את כל תושבי מדינת אויב כאוייבים פוטנציאלים, ולפיכך עלול לפגוע בחפים מפשע".

יסמין יבלונקו, רכזת הפעילות של ארגון "מסרבות", מסרה בתגובה לשחרור ש"המקרה של עמרי ברנס מראה בבירור את התפיסה המעוותת של הצבא בנוגע למצפון. עמרי אמנם פציפיסטית, אך התייחסות הצבא לפציפיזם בלבד היא מעוותת. שיטה זו נועדה לנתק את הסרבנות מהקשרה הפוליטי ומהמציאות הישראלית – מציאות של כיבוש ושל פגיעה בזכויות אדם".

> הזכות ללבוש בורקיני היא הזכות לשוויון

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf